מתי היא תשים לב.. פרק 13

נקודת מבט הדר-
לצה זה היה טוב כל הריב הזה.. "תקשיבי, כדאי שתחזרי לצבא ותמציאי שאת חולה, אל תתיחסי אל תןמר, מגיע לך מישהו בהרבה יותר טוב ממנו" אמר לי עומרי, "אני אחזור מחר בבוקר" אמרתי ושפשפתי את עיניי הלכתי לישון והתעוררתי בבוקר ונסעתי לצבא, לצערי..
נכנסתי לחדר ופרקתי את התיק "איפה היית?" שאל דניאל וחיבק אותי חזק, "ב..בבית" אמרתי , מבטינו נפגשו ושפתיו התקרבו אל שפתיי, מה הוא עושה.. "אה..דניאל" אמרתי והתרחקתי אחורה, "אני מצטער.." אמר והעביר את ידו בשיערו, כולם חזרו כבר היום יום א' כשהבנות נכנסו חיבקץי אותן ויצאתי מהר לבחוץ לאביב, התגעגעתי אליו "אביב!!" אמרתי וקפצתי עליו בחיבוק, "הדרי התגעגעתי אלייך" אמר והרים אותי כמו ילדה קטנה, רגליי היו באוויר, המשכנו ללכת לכיוון החדר של אביב, "אביב אני יכולה לישון אצלך בחדר היום?" שאלתי ואביב הנהן "בטח" אמר וחיבק אותי, עזרתי לו לפרוק את התיק ונשכבתי על המיטה של אביב ונרדמתי, "אביב מה אתה ישן! אביב,אביב!" שמעתי קול קורא, די סתמו, "אה אחי" שמעתי את אביב נכנס לחדר, "מה..מי שם?" שאל וזה היה תומר, לא התייחסתי והמשכתי לישון, "בובה יפה" אמר אביב, הוא יודע שאנחנו כבר לא ביחד, הרגשתי את השמיכה יורדת פניי והמשכתי לישון, "2 דק' אתה והבובה שלך בתורנות מטבח" אמר תומר, "שום תורנות מטבח, רק הגעתי אותי אתה לא תסנג'ר!" , "אביב תרגע, ואני בדיוק אני מביא ספות חדשות למועדון, אז תעזור לי" אמר תומר, כיסיתי את ראשי ובכיתי בתוך הלב, בובה עלק.. בובות לא בוכות ואני כן.. נשכבתי לישון ולא עניין אותי כלום..
נקודת מבט תומר-
אחרי חצי שעה שחיכינו למוביל של הספות התייאשנו ורצינו ללכת לאכול, שמענו את הדר מתנשפת מה יש לה, וקמה בבהלה וצעקה "לאא" והתעוררה והתנשפה בכבדות, הסתכלתי אליה והיא קמה ויצאה מהחדר, "הדר..זה מה שאני חושב" שאל אותה אביב, "כן..אני בחדר" אמרה ויצאה במהירות מהחדר, "מה קרה פה?" שאלתי ללא הבנה "סתם חלום רע היה לה" אמר לי אביב
נקןדת מבט מאור- החייל החדש
לאן היא רצה? "היי הדר!" צעקתי לה ונופפתי לה לשלום, היא חייכה ונכנסה לחדר שלה במהירות, מה קרה? חיכיתי לה מחוץ לחדר והיא יצאה ואמרה "מצאת את החדר שלך?" חייכה והמשכנו לחדר אוכל, "כן, איפה נעלמת אתמול?" שאלתי והיא שפשפה את עינייה ואמרה "אה..הלכתי לעבוד.." אמרה ונכנסו לחדר אוכל, "תורנות מטבח הדר לאן את נעלמת!" צעק עליה מישהו במטבח, "סליחה אסי לא הרגשתי טוב" אמרה ונכנסה למטבח, התיישבתי בשולחן ושמרתי מקום להדר, היא התיישבה לידי ולא אכלה, היא רק שיחקה באוכל, "הדר מה יש" לחשתי לה באוזן היא זזה ממני טיפה ואמרה "כלום.. טוב אני הולכת לטורנות מטבח" אמרה ובאה לקום מהשולחן אבל החזקתי בידה והיא הסתכלה עליי במבט לא מובן וידיה הרכות הונחו בידי והושבתי אותה על רגליי ודחפתי לה לפה אוכל, "די אני מפוצצת" אמרה אחרי 2 ביסים, "שום דבר!סיימי את הצלחת" אמרתי
נקודת מבט הדר-
מצחיק שמישהו דואג לי.. אמא שלי תמיד היתה אומרת 'את אוכלת הרבה שטויות את תשמיני את לא תוכלי לדגמן ותחזרי להיות הדר' מה רע בלהיות הדר?אני עכשיו הדר שהייתי.. "די זהו חצי צלחת, בא לי להתאמן ועם זה לא בא לי עוד" אמרתי וצחקקתי מעט, ראיתי את תומר ואיזה אחת חדשה נמרחת על כל הגוף שלו ותומר לא התייחס, "את תאכלי הכל ותתאמני" אמר וכבר סיימתי את כל הצלחת, "אני אכלתי ועכשיו אתה בא להתאמן איתי!" אמרתי ויצאנו לכיוון החדר שלי והוא חיכה בחוץ, התלבשתי בטייצ אדידס שחור וגופיה ורודה זוהרת, "מאור החתיך הזה מחכה לך בחוץ"לחשה לי מעיין, צחקתי ויצאתי מהחדר והמשכנו לחדר כושר, עלינו על ההליכון ורצתי בקצב מהיר, "ואו את לא מתעייפת?" שאל מאור והנדתי את ראשי לשלילה, "אני ככה מכיתה י'" אמרתי וצחקתי, כשהיתי כיתה י' התחלתי בכושר וזה ממש בריא , "כן יש שמועות כאן שאת מדגמנת ודיגמנת לשמלות כלה" אמר ואני שונאת להתלהב מזה, "דיגמנתי, בול לבשתי שמלה והצטלמתי, גם ככה התמונות לא משהו" אמרתי ולגלגתי על הדיגמנת, "כן זה נקרא לדגמן, אני אזכה לראות את התמונה הזאת?" שאל ואמרתי "לא.. הכל בבית של אמא שלי, אני הולכת כאן לבריכה אתה בא?" שאלתי והלכנו לבריכה והיו שם כמה חיילים וחיילות, הורדתי את הבגדים ונשארתי עם בגד ים וקפצתי קפיצת ראש והוא קפץ אחריי "אז את עדיין מדגמנת?" שאל ועניתי כזה "לפעמים, עכשיו בצבא לא יוצא לי אבל אני מדגמנת בגלל שאני והסוכן שלי בקשר טוב" אמרתי , יצאנו מהבריכה והתקרבנו לכיוון החדרים והסתכלנו על תומר נכנס לחדר שלו עם מישהי כשהם מתנשקים, והוא הסתכל עליי והמשיך, "מאור היה לי כיף, ניפגש בארוחת ערב?" שאלתי והוא הנהן, נכנסתי לחדר ותמר שאיתי בחדר הרגישה רע היא הקיאה , "אני אתקשר למאיה חכי" אמרתי והתיישבתי על המיטה שלי עם הבג ים הרטוב והלכתי למזוג מים לתמר, תמר נשכבה במיטה ואחרי כמה דקות מישהו נכנס לחדר במהירות מישהו.. תומר, "כן תמר למה קראת לי?" שאל תומר והסתכל עליי והוריד את עיניו, נזכרתי שאני עם בגד ים, שמתי חולצה שהיתה עליי כמו שמלה ותמר לא ענתה לתומר, "היא מקיאה בטח התייבשה" אמרתי ולקחתי את הכוס מים מידה של תמר, "כן משהו כזה" אמרה תמר והסתכלה עליי, "טוב אני במקלחת אם את צריכה משהו תמר" אמרתי ולא התייחסתי אל תומר ונכנסתי למקלחת, יצאתי עם חזיה ותחתון ומגבת מעליי וסירקתי את שיערי מול המראה החדר היה ריק, שמתי אוזניות והתלבשתי שמתי מכנס של המדים והסתכלתי במראה וראיתי את תומר עומד בכניסה לחדר, לא התייחסתי ושמתי חולצה ואת החולצה של המדים "זה נחשב הטרדה" אמרתי ונשכבתי על מיטתי וקראתי ספר, לא שמעתי מה שהוא אמר רק אמרתי "סגור את הדלת כשאתה יוצא" וראיתי את הדלת נסגרת, דניאל רץ לחדר שלי ואמר "חיים שלי חשבתי הלכת עם תמר לבית חולים" אמר והסתכלתי עליו במבט מוזר "מה בית חולים?" והורדתי את האוזניות, "כן היא התעלפה"