לאס וגאס – פרק 28

-נקודת מבט ניק דליין –

חיבקתי את אביה חזק , התגעגעתי אליה, ״איך היה אצל אמבר ? , למה לא הודעת שאת חוזרת ?״ שאלתי אותה והבטתי אל תוך עיינה החומות והיפות .
האישונים שלה לבנים , היא נקייה .
חייכתי , אני כול כך שמח שהכול בסדר , נזכרתי באח של אלה , שהכול קרה באשמתו מההתחלה , אבל מיהרתי לנקות את מחשבותיי .
״שחכתי״ אמרה וגירדה בעורפה , ״מה את אומרת נעשה משהו , רק אני ואת , אח ואחות ?״ שאלתי אותה .
״בטח למה לא , אני יתקלח יחליף בגדים ונצא , לאן חשבת ללכת ?״ שאלה אותי וחייכה את החיוך היפה שלה .
היא חזרה לעצמה , הביקור אצל אמבר החדיר לה קצת מוטיבציה .
״רוצה לראות סרט ?״ שאלתי אותה , היא הנהנה בחיוך ופנתה אל עבר המדרגות גוררת אחריה את המזוודה שלה .
״אביה?״ שאלתי אותה כשהיא עדיין הייתה באמצע גרם המדרגות נאבקת עם המזוודה שתעלה .
״מה ניק ?״ שאלה והביטה אלי , ״טוב שחזרת״ אמרתי לה בחיוך , היא חייכה בחזרה והצליחה לעלות את המדרגות בשלום ונעלמה במסדרון .
אני שמח שהיא חזרה , חזרה לעצמה , לא אל הבית , החיוך שלה שוב נורמאלי , חיוך כמו של פעם .
סמסתי לכולם שהיא חזרה ושהיא איתי ושלא יפריעו לה בטלפונים היא צריכה קצת שקט עכשיו .

לאחר חצי שעה ארוכה שחיכיתי לאביה בסלון שתרד ,היא ירדה לבושה יפה וריח נעים נדף ממנה והתפזר בחדר .
״מוכנה?״ שאלתי אותה והרמתי את מחזיק המפתחות של אחד מהרכבים משולחן הקפה היפה במרכז הסלון .
״כן״ אמרה ופנתה אל הדלת , יצאנו החוצה ונכנסנו אל המוסך הצדדי .
פתחתי את הקורבט השחורה , אביה נכנסה למושב הנוסע לצד הנהג , ואני התיישבתי בצד הנהג .
״על איזה סרט חשבת ?״ שאלה אותי מחפשת אחרי נושאי שיחה , נסעתי לכיוון בית הקולנוע שנמצא במרכז הסטריפ של ווגאס .
״מה שבא לך חיים שלי , תבחרי את״ אמרתי לה בחיוך , אני כול כך שמח שהיא חזרה , חזרה לעצמה , והמחשבה הזאת לא עוזבת את מוחי .
״פעילות על טבעית 4״ אמרה בחיוך , ״אבל זה מפחיד , את לא רוצה את כול הסרטי בנות האלה , של הרומנטיות ?״ שאלתי אותה , החיוך שחייכה ירד בשניה.
״סרט מפחיד זה בסדר״ אמרה , הבנתי שנגעתי בנקודה רגישה מידי , כמעט שחכתי מכול מה שקרה בחודשים האחרונים .
הנהנתי במהירות , ״אם את רוצה״ אמרתי לה .
הגענו לקולנוע וקניתי כרטיסים , נכנסנו לאולם שהיה כמעט ריק מאנשים והתיישבנו במקומותינו .
הסרט התחיל לרוץ על המסך .

-נקודת מבט רום ג׳וליאני-

ישבתי בבית בשקט , מחכה לצילצול הטלפון שלי מהבנים .
הבטתי על הבית הגדול מסביבי , התיישבתי בסלון מנקודת התצפית שלי יכולתי לראות את המטבח הענק , ואת המסדרון המוביל לחדר העבודה של אבא ולגרם המדרגות לקומה העליונה והגדולה.
אני שונאת את הבית הזה , הכול מצלמות אבטחה חוץ מבחדרים שלנו , אנשים שאני לא מכירה מסתובבים בבית ומחוץ, רובם הם מאבטחים ששומרים עלינו , והשאר הם השותפים של אבא לכול עסקי הפשע המטומטמים שלו .
אני שונאת את החיים האלה בתוך משפחת פשע , להרגיש כאילו כול יום הוא סרט אקשן אחר .
מרדפים , מטווחים , רציחות , גנבות , שוחד , הלבנת כספים , וזה רק חלק קטן מרשימה ארוכה שלא נגמרת .
ככה זה גם בבית משפחת דליין , אד אבא של מייק , הוא גם שותף של אבא לכול הפשעים המטומטמים האלה .
לשם שינוי , הסלון ריק , אף אחד מהמאבטחים לא פה , והשותפים של אבא באים רק שהוא נמצא , שאר הזמן הוא במשרדים שלו שנמצאים באחד מהמלונות בעיר ששייכים לו .
בבעלותו גם רוב מועדוני החשפנות בעיר.
הוא מנסה להסתיר ממנו כמה שיותר את הדברים האלה , את הפשע , אבל אנחנו מעורבים בזה , אנחנו שקטעים יותר מידי בבוץ שנקרא ׳אחת ממשפחות הפשע הגדולות בווגאס׳
המשפחה השנייה היא משפחת דליין , בבעלותם בתי קזינו רבים , בתי מלונות , וגם אולמי בידור , מופעי שעשועים , כמו רקדניות הגוגו , ועוד מלא דברים .
משפחות הפשע הם אלה ששולטות בווגאס ובכול מה שקורה בה .
צלצול האייפון קטע את קו המחשבה שלי, ישר תפסתי אותו בידיי ועניתי לשיחה בלי לבדוק בכלל מי מתקשר .
-״הלו ?״ עניתי לשיחה .
-״רום , תגידי למפעל המסחרי הנטוש מחוץ לווגאס הכי מהר שאת יכולה , הצלחנו לחלץ את ג׳סמין אבל אנחנו לא יודעים איפה הרכב , תגיעי במהירות״ אמר מייק וניתק את השיחה .
מיהרתי לקחת את מפתחות הרכב הלמבורגיני הלבן החדש שרק קניתי , ומיהרתי לנסוע אל עבר נקודות הציון שהוא אמר לי .

הגעתי אל המקום כעבור חמש דקות ארוכות שנסעתי כמו מטורפת ועברתי רמזורים באדום , למזלי לא היו שוטרי תנועה .
ראיתי המון טרקטורוני שטח מרחוק , כנראה מחפשים אחריהם , הבחנתי במייק לא רחוק ממני , הוא ואריק מסתתרים מאחורי מכונית חלודה מגעילה שכנראה ננטישה פה , כשנטשו את המפעל הישן הזה .
עצרתי לידם , שלושתם קפצו אל הרכב ,גם ג׳סמין שניראתה נורא מלוכלכת ופצועה .
לחצתי מהר על הגז וסביבתי בתנועה חדה את הרכב חזרה אל הכביש ממנו באתי .
לא עברו רגעים אחדים ושמעתי יריות , למזלי הרכב חסין ירי .
הקליעים התנגשו ברכב ונתזו ממני בלי לפגוע .
״תסעי מהר יותר״ אמר מייק שהתיישב לידי , אריק וג׳סמין מאחורה , הוא ניסה להרגיע אותה מהבכי שהשתלט עליה .
לחצתי על הגז , מד המהירות עקף את ה200 , הרכב טס על הכביש .
מטח נוסף של יריות נורו אל עבר הרכב שנסענו בו , רובם לא פגעו בכלל ברכב , חלקם פגעו וניתזו מהרכב החסין ירי , ושני קליעים בודדים הצליח לשבור את השמשה האחורית , ולנפץ לי את המראה השמאלית .
״לעזאזל זה רכב חדש״ קללתי בקול במיוחד אחרי הסכום הגדול שהוצאנו עליו.
״זה לא הזמן , תסעי מהר יותר אנחנו חייבים להתחמק מהם״ אמר אריק , הוא וג׳סמין התכופפו כדי שהקליעים לא יפגעו בהם בגלל השמשה המנופצת .
״מייק תתפוס את ההגה״ אמרתי לו , ״מה את עושה ?״ שאל ותפס את ההגה מנווט אותו בכביש הארוך מהכיוון הנגדי של ווגאס .
התכופפתי ושלפתי ממתחת למושב רובה M16 ארוך , קמתי ממקומי והתיישבתי על החלון שגופי בחוץ .
״רום תכנסי פנימה חתיכת מטומטמת״ צעק אריק אחי אבל לא הקשבתי .
הרוח החזקה התנפצה על פניי ממהירות בה הרכב נסע .
אחרינו דלקו שלושה אופנועי שטח , שני טרקטורונים ושני ג׳יפים שחורים וגדולים .
כיוונתי את הרובה והתחלתי לירות במהירות לפני שהם ישימו לב למה שקורה , במטווח היריות הראשון ניטרלתי את שלושת האופנועים ואת אחד מהטרקטורונים , אבל הם לא נשארו בשקט לא עבר רגע , ומטח יריות מהכיוון שלהם התעופף באוויר .
נכנסתי במהירות בחזרה אל הרכב , מייק עדיין תפס את ההגה , ״את רצינית ?״ צעק עלי .
״כמו התקף לב״ אמרתי לו והוצאתי מתא הכפפות מחסניות נוספות .
״מתחת למושב שלך יש גם רובה , תעביר אותו לאריק״ אמרתי לו , למרות הצעקות שלו הוא עשה כדברי והעביר לאריק את הרובה , בזמן שהוא תופס את ההגה ונוהג .
המטח נפסק ויצאתי מהחלון , כשאריק מהצד השני ופתחנו ביריות אל עבר שני הג׳יפים והטרקטורון היחיד שנשאר .
אריק נטרל את הטרקטורון , ושאר המטח כיוונו אל עבר הג׳יפים .
אחד מהם יצא גם הוא מהחלון אוחז אקדח אבל לפני שהספיק לירות יריתי יריה נקייה הישר לליבי ולמצחו הוא עף מהחלון והתרסק על הכביש .
״תמשיך לירות״ צעקתי לאריק מנסה להתגבר על הרוח השורקת .
הוא המשיך לירות , ואני כיוונתי את היריות שלי אל עבר הגלגלים של הג׳יפים.
הג׳יפ הימני איבד שליטה , פינצ׳רצי להם את הגלגלים הקידמיים , לא עברה שנייה והוא התנגש בג׳יפ השני .
״תכנסי פנימה״ צעק אריק , ושנינו נכנסנו פנימה .
הג׳יפים התפוצצו בקול ועפו על הכביש .
התיישבתי בחזרה במושב הנהג ולקח את ההגה משליטתו של מייק , והסתובבתי בחזרה אל ווגאס .
סרט האקשן הזה נגמר , נשמתי לרווחה ונאנחתי בקול .
״חוזרים הביתה , אל תדאגי״ אמר אריק בשקט לג׳סמין וחיבק אותה .
הבטתי על מייק שהביט עלי , הוא הניח את ידו על הירך שלי , עדיין ניסיתי להסדיר את הנשימה שלי מהמאמץ .
״אני אוהב אותך״ ביטא בלי קול , חייכתי חיוך קטן ונכנסתי לכביש המוביל לסטריפ.

-נקודת מבט אלה סנדרס –

ישבתי בחדר שלי , הכול שקט , הרגשתי עצבנית כול כך , המון עבר עלי בזמן האחרון .
קמתי ממיטתי לאט , השמיכות התקמטו איפה ששכבתי , ישרתי את הציפית ונכנסתי לחדר הרחצה הפרטי שלי בחדר.
שטפתי את פניי במים קרים וצלולים , והבטתי על המראה .
שיער חום שחור ארוך וחלק , עיניים חומות ירוקות מבריקות מביטות בחזרה אלי מהמראה , עורי בהיר ורך .
נשמתי נשימה עמוקה שנכנסה לראותי ונשפתי החוצה , יהיה בסדר , אני בטוחה בזה .
יצאתי מחדר הרחצה ואז מחדרי , החדר של קייל בהמשך המסדרון ודלת חדרו פתוחה , אני לא רוצה לראות אותו כרגע , התחושה שחשתי מצידו הייתה בגידה .
הוא בגד באמון שלי , הוא שיקר , וכול הנזק הזה שהוא עשה לבחורה המסכנה , לאחות של ניק , פשוט יותר מידי , זה לא קייל שאני מכירה .
למרות הכול המשכתי לצעוד במסדרון אל עבר גרם המדרגות המוביל לקומה התחתונה .
עברתי ליד חדרו , הוא ישב ליד החלון על כסא והבריק את האקדח השחור שלו , המבט שעל פניו גרם לי להיעצר מחוץ לדלת חדרו ולבהות .
הוא ניראה כולכך עצוב , כועס , שונה , זה לא קייל , לא אותו האחד שגדלתי איתו , הוא שתנה כול כך , ואני כבר לא יודעת מה נסגר איתו , הוא לא משתף שום דבר , הוא שקוע עמוק בבוץ .
״פשוט תכנסי״ קולו הדהד באוזניי , נכנסתי בצעדים שקטים אל החדר והתיישבתי על ברכיו .
השענתי את ראשי על כתפו והוא ליטף את שיערי , תמיד הוא היה עושה את זה כשהיינו קטנים יותר , בני 17-18 , היינו מספרים הכול אחד לשני , מעדכנים אחד את השני בכול פרט שקרה לנו , ועכשיו הכול השתנה , אנחנו כבר לא אותם האחים יותר, אומנם כן בקשר דם , אבל קשר אחד עם השני כבר לא .
״למה השתנת ?״ שאלתי אותו בשקט , הוא עצר מללטף את שיערו וידו צנחה על ברכיו , השקט השתרר בחדר והייתי יכולה להישבע ששמעתי את דפיקות ליבו מאיצות בתוך החזה שלו .
״אולי פשוט תלך ותדבר איתה , תתוודה בפניה , תגיד לה שאתה אוהב אותה״ אמרתי לו באותה נימה שקטה כמו ממקודם .
״את שמעת את החבר שלך , אני בטוח שאת יכולה להסיק לבד שהוא לא רוצה שאני יתקרב אליה , ואני גם די בטוח שגם היא לא תרצה״ אמר לי .
עיניו הכחולות בהירות כמו קרח ננעצו ברצפה , ״עדיף שתנסה , אתה אחרי זה סתם תצטער שלא ניסית ״ אמרתי לו .
״ואם אני ינסה , אני יצטער שאני ניסיתי״ אמר בשקט .
״מה עדיף לך יותר ? , להצטער שלא ניסית , או לנסות ואולי כן יצא מזה משהו טוב״ אמרתי בקול שקט .
״אני מעדיף להצטער״ אמר לי , לפי נימת קולו הבנתי שהוא טיפה עצבני , ספק כאוב ושבור .
״אלה החיים שלך אחי , אני רק מייעצת״ אמרתי וקמתי ממנו , יצאתי מחוץ לחדר וברגליים כושלות ירדתי אל הקומה התחתונה .
נכנסתי אל המטבח ומזגתי לעצמי כוס מים קרים , נתתי למים לשטוף את גרוני היבש והצרוד.
שמעתי צעדים ואז ראיתי את קייל מתקדם אל עבר הדלת , ״לאן זה?״ שאלתי אותו .
״לעבודה , אני עדיין על תנאי אם את זוכרת , ואני צריך לעבוד יום אחד בשבוע״ אמר ויצא בלי לחכות לתשובה .
״לעזאזל עם המשפחה הזאת״ מלמלתי לעצמי ושתיתי כוס נוספת מלאה במים קרים וצלולים .

-נקודת מבט אביה דליין-

״אני הולכת לשירותים״ אמרתי לניק שכולו מבוהל מהסרט שצפינו בו , הסרט לא הפחיד אותי , הוא יותר שיעמם אותי מהפחיד .
יצאתי מאולם ההקרנה ופסעתי דרך הלובי אל עבר הכיוון שהשלט הצביע עליו אל עבר השירותים .
׳השירותים מקולקלים׳ היה כתוב על שלט התלוי על הדלת , לעזאזל אני חייבת לשטוף פנים .
לבסוף החלטתי לנסוע אל עבר המונסיטו שהוא במרחק של שתי דקות מפה , אני יחזור במהירות לפני שהסרט יסתיים .
יצאתי אל עבר החניון האחורי , השמש שקעה והשמיים החשיכו .
מגרש המכוניות ריק לגמרי פרט לרכב של ניק , ולעוד מה רכבים בודדים .
לפתע הרגשתי מכה כול כך חזקה בראשי ונפלתי על הרצפה במהירות , דמעות הצטברו בעייני וזלגו על לחיי מכתימות את פניי מהאיפור .
הסתובבתי במהירות על גבי כדי לראות במי מדובר , הוא גבוה בעל שיער חום טיפה ארוך , צלקת מגעילה שחצתה את שפתו , ועיניו שחורות כמו הלילה.
״תתרחק ממני״ מלמלתי בבכי ובקול חלוש ולא הצלחתי להביא את עצמי לקום.
״הופה עם מי יש לנו הכבוד , עם אביה דליין , הבת של אדוארד דליין״ אמר משועשע ושיחק עם אולר גדול וחד בידו , הסכין שלופה ומכוונת אלי .
״אבא שלך הרס לי את החיים , הייתי חייב לו כמה מאות אלפים , אבל לא היה לי מספיק כסף להחזיר לו .
אישתי עזבה אותי ולקחה איתה את בני היחיד , ועכשיו אני שקוע בחובות עד מעל הראש ואני מתכוון לנקום , למרות שאני יודע יהרגו אותי״ אמר בלי שום רגש כולשהו בקולו .
״תהייה בטוח בזה״ מלמלתי אליו , ראשי הסתחרר מעוצמת המכה שהוא הביא בראשי , יש לי מזל שלא איבדתי את ההכרה.
״תשתקי , את במילא הולכת למות , לפחות אל תהרסי לעצמך יותר , אני בטוח שאת אוהבת מאוד את הגוף שלך ולא רוצה שהידיים יתנתקו מהם״ אמר לי.
התחלתי באמת לחשוש , הסחרחורת בראשי רק התחזקה , ניסיתי לעמוד , אבל לפני שהתיישרתי הרגשתי בעיטה בעוצמה אדירה פוגעת לי בבטן ואני שוב מתרסקת על האספלט האפור .
״בבקשה , תעזוב אותי״ מלמלתי בבכי חזק יותר , מקווה אולי שמישהו ישמע אותי צועקת .
הוא המשיך לבעוט בי , עם כול בעיטה של רגלו כולי הזדעזעתי .
הכאב כול כך חזק שבקושי הצלחתי לנשום , גוש חנק את גרוני והדמעות לא הפסיקו לנזול מבעד לעיני .
צעקתי בכאב , עם כול מכה נפלטה מפי צרחה כאובה , ״תסתמי חתיכת כלבה״ אמר והפעם הניח את רגלו על רגלי ודרך עליה בחוזקה .
הרגשתי את הרגל שלי עוד שנייה יוצאת ממקומה , הרגשתי כאב עצום ולפני שהבנתי מה קורה העצם התפצחה בקול ונשבר לי מפרק כף הרגל .
צרחתי בקול , עייני נעצמו בחוזקה בגלל הכאב , הכול התחיל להתשטשט , אבל עדיין הצלחתי לראות .
ראיתי דמות מתקרבת אל הגבר הזה , אני חושבת שזה ניק , הוא מכה אותו בחוזקה ותוך דקה קצרה של התאבקות נשמעו שני יריות ברקע ודמותו הגדולה של התוקף נפלה על האספלט בקול חבטה .
״אביה תסתכלי עלי , אל תעצמי עיניים , אסור לך לעצום עיניים , את תיהי בסדר ״ שמעתי קול .
זה לא היה קולו של ניק .