מתי היא תשים לב..פרק 9

נקודת מבט אביב-
"הדרי מה נשמע!" אמרתי וסימנתי לה שתבוא עם היד, היא חייכה והתקרבה אליי "הכל בסדר אתה?" שאלה וראו שמתרוצצות לה 900 מחשבות בראש, "אני בסדר אבל את לא.." אמרתי והיא התיישבה לידי ואמרה "אתמול יצאנו למועדון אני עומרי חברה שלו ענבר ותומר, ואני לא זוכרת מה קרה רתמול והוא ממש קר אלי.." אמרה מבואסת, "את לא עשית כלום, אני בטוח!" אמרתי בהחלטיות, היא אספה את שיערה הארוך לקוקו וחייכה "אני הולכת לחדר שלי אתה בא?" שאלה ואמרתי "לא זה בסדר, אני צריך לארגן כאן כמה דברים" אמרתי וחיבקתי אותה והיא המשיכה
נקודת מבט הדר-
מה עשיתי?עשיתי משהו רע?אני לא מבינה.. "הדר שלא תתפוצצי מהרבה מחשבות מה קרה" שאלה מאיה המפקדת, "סתם הכל בסדר" אמרתי וחייכתי אליה, "בא לך לקרוא לתומר הוא בחדר שלו?" שאלה, שיט מה עכשיו , "בסדר" אמרתי ללא רגש, "ומסדר עוד 10 דקות!" אמרה לי בקול והנהנתי, דפקתי בדלת אבל הואמלא ענה, "תומר.. אה..מאיה קוראת לך" אמרתי והוא לא ענה, פתחתי את הדלת והזדעזעתי.. הוא שוכב ומעליו איזה מישהי שבחיים לא ראיתי פה ,נמצאת ערומה, יצאתי מהר מהחדר והחזקתי את עצמי לא לבכות, הגעתי למסדר ותומר הגיע אחרי זה, רציתי שהמסדר יגמר, תמיד בוגדים בי, תמיד שוכחים אותי.. המסדר הסתיים והלכתי לעשות את המטלות שקיבלתי, התיישבתי ליד הפקידה ועזרתי עם הדפים, תומר נכנס לבפנים ואמר "הדר..אפשר לדבר איתך לרגע?", "אני עסוקה" אמרתי בקרירות, "לא זה בסדר את יכולה ללכת" אמרה הפקידה, "זה בסדר אני לא מעוניינת לדבר איתו" אמרתי והפנתי את גבי אליו, "הדר עכשיו אני בצור המפקד שלך את חייבת לציית לי ואם לא אז תקבלי ריתוק!" אמר "אני ממש מפחדת" אמרתי ויצאתי משם והלכתי לכיוון החדר שלי, "אין בעיה.. את בריתוק ותורנות מטבח" אמר ונכנסתי לחדר, פרקתי את כל הכעס שלי כל הכאב שלי, כל העצב שלי, "הדר תפתחי.." אמר בקול רגוע, "ממ..לא" אמרתי וניגבתי את דמעותי.. "לא שואל אותך" אמר ופתח את הדלת עם מפתח שכנראה יש לו, "תעוף מפה ידעתי שלא היינו צריכים להיות ביחד, תמיד אני נפגעת ועכשיו אני אסבול אותךמכאן" אמרתי בעצב ולא הסתכלתי על פניו , "הדר תביני אותי,זה היה בטעות אני לא יודע איך היא הגיע לכאן!" אמר אבל זה לא עניין אותי, "עכשיו אני מבינה, לא היה לך מושג הא?בגלל זה אתה קריר אליי מאתמול?" שאלתי והחזקתי את הדמעות עמוק בעיניי, "לא..זה לא זה..אתמול את היית טיפה שיכורה, את שתית הרבה והתחלת עם כל השטויות שלך וכמעט עשינו את זה וכאמרתי לך לא הלכת לישון ואמרת 'אור אני בחיים לא אחזור אלייך אני עושה הכל בשביל לשכוח אותך הנה אני יוצאת עם כריס' מי זה כריס?" שאל, "כריס הוא לא שלי.. ואור גם לא.. חבל שזה מה קרה.. לא רוצה לראות אותך בחיים!" אמרתי כי נזכרתי שכולם 'משתמשים' בי וזורקים אותי זסוף, "תרגעי כבר!" צעק עליי תומר, "אני לא מבינה.. תענה לי!!אני לא מספיק טובה?לא נתתי לך את כל מה שרצית?לא הייתי טובה נחמדה אוהבת מספיק?אז מצטערת שלא הצלחתי לעמוד בדרישותייך" אמרתי ויצאתי מהחדר, "כן את לא עומדת בדרישות שלי!אז זהו?זה נגמר?" שאל בעצבים, "כן מ-א-מ-י זה נגמר!" אמרתי ויצאתי מהחדר בעצבים , "לכי לתורנות מטבח עכשיו!" צעק עליי, גיהנום הולך להיות פה בצבא.. עבר לו שבוע,שבוע שאני ותומר לא מתקשרים.. אני נשארת בבסיס 2 שבתות כריתוק..
היום יום שבת, אני לבד בבסיס רק אני תומר מאיה עוד איזה אחת וכמה גדולים ממנו