Summer Love – פרק 20 (1D)

-נקודת מבט זאין –

התעוררתי לצידה של רום כמו בכול בוקר בחופשת הקיץ המדהימה הזאת , אני אוהב אותה כול כך , יותר מאת עצמי .
קמתי בשקט מהמיטה הזוגית והגדולה כדי לא להעיר את רום , והלכתי אל חדר הרחצה הפרטי שבחדר .
התקלחתי במהירות , שטפתי פנים וצחצחתי את שיניי , לבשתי מכנס ג׳ינס שחור וחולצת טריקו לבנה חלקה , לרגליי נעלתי נעלי סופרה לבנות , וסידרתי את שיערי השחור פחם .
״בוקר טוב לאב״ שמעתי קול עדין ורך מאחורי , הרגשתי זוג ידיים עדינות מחבקות אותי מאחור .
הסתובבתי אליה וחיבקתי אותה , ״בוקר טוב יפה שלי״ אמרתי לה ונישקתי את שפתייה היפות והרכות .
היא חייכה אלי את החיוך הישר והיפה שלה , ״בייב אני במטבח , תעשי את אירגוני הבוקר שלך ותבואי״ אמרתי לה בחיוך , נשקתי שוב קלות לשפתייה ויצאתי מחדר הרחצה .
יצאתי מהחדר שלה שהפך לשלנו במשך החופשה המדהימה הזאת , וירדתי אל הקומה התחתונה .
מצאתי את אביה בסלון מנסה לראות טלוויזיה אבל לואי לא נותן לה וכול שנייה מנשק אותה , הם חזרו מצרפת כזוג לפני חודש , אני כול כך שמח בשביל לואי , סוף סוף הוא מצא אהבה .
״בוקר טוב זוג יונים ״ אמרתי בחיוך ופניתי אל המטבח , הרתחתי את המים החמים בקומקום והכנתי שתי כוסות זכוכית על השיש , באחת אבקה של נס בדיוק כמו שרום אוהבת , ובכוס השנייה שמתי אבקת קפה שחור .
המים רתחו ושפכתי לכוסות , ערבבתי בעזרת כפית ברזל וזרקתי את הכפית אל הכיור השיש .
״תודה לאב״ שמעתי את קולה של רום , היא באה ולקחה את כוס הנס הרותחת והתקדמה לכיוון היציאה לחצר , לקחתי את כוס הקפה שלי , ואת הסיגריות והמצית שנחו על השולחן והלכתי אחריה לחצר .
התיישבנו על הנדנדה והבטנו על הבריכה המנצנצת לאור השמש הקופחת בשמים, לא חם במיוחד אבל נעים , יש רוח קרירה וטובה .
הדלקתי סיגריה , ולגמתי לגימה קטנה מהקפה השחור .
״מתי כבר תפסיק לעשן ?״ שאלה אותי רום את אותה השאלה שהיא שואלת בכול פעם כשאני מעשן .
גיחכתי ולקחתי לגימה נוספת מהקפה השחור והחזק , ״אני אוהב אותך ״ אמרתי לה והבטתי אל תוך עיינה הכחולות כהות מושלמות .
״אני אוהבת יותר ״ אמרה בחיוך קל , החזקתי בידה בחוזקה בלי להרפות .

סיימתי את הקפה , רום עדיין לא סיימה את הנס , ״לאב אני עוד מעט בא״ אמרתי לה ונכנסתי אל הבית .
אביה ולואי עדיין באותה תנוחה , היא מנסה לראות טלוויזיה ולואי לא מפסיק לנשק אותה ולהצחיק אותה .
נכנסתי אל המטבח , הנחתי על השולחן את הסיגריות והמצית , ואת כוס הקפה הריקה שמתי בכיור .
באתי לצאת מהמטבח שלפתע לוח השנה שעל המקרר משך את תשומת ליבי .
״בעוד שבוע נגמרת חופשת הקיץ״ מלמלתי , הרגשתי איך כול הדם אוזל ומתרוקן מפניי , הרגשתי תחושה כול כך ריקנית שלא הצלחתי להסבירה .
׳עוד פאקינג שבוע והכול נגמר ?׳ שאלתי את עצמי , לא רציתי להאמין בזה אבל אני לא יכול להתכחש למציאות , בעוד שבוע הכול נגמר ואנחנו יוצאים לסיבוב ההופעות של TMH .
״על מה אתה מסתכל ?״ לואי שאל אותי שבדיוק נכנס אל המטבח , הוא עמד לידי והסתכל גם הוא על לוח השנה .
״עוד שבוע?״ שאל מופתע , ״הזמן עבר מהר ״ אמר והתיישב על הכיסא שליד שולחן האוכל .
הייתי צריך לדעת שלכול דבר טוב יש סוף, חופשת הקיץ הולכת להיגמר.
ואז כול אחד ממנו יפנה לדרכו , אני אל מסע ההופעות , ורום אל הלימודיים האקדמיים שלה , היא רוצה ללמוד פסיכולוגיה .
איך אפשר לשמור על יחסים מרחוק ?
״לואי , מה נעשה ?״ שאלתי אותו והתיישבתי לידו , הוא בעצמו היה השוק , הוא בהה בנקודה קטנה על הרצפה ולא הרים את עייני הטורכיז שלו אלי כשדיברתי איתו .
״אני לא יודע , אי אפשר לעצור את הזמן״ אמר לי והבעה עצובה עלתה על פניו.
״אני לא יודע אם אני אוכל לשמור על יחסים מרחוק , זה יהיה קשה לי מידי הגעגוע , לא לראות אותה בכול יום …״ אמרתי ולפני שסיימתי את המשפט , לואי קטע אותי , ״אני אוהב אותה יותר מידי , אני לא יכול לאבד אותה ״ אמר והרים סוף סוף את מבטו .
הנהנתי , לא ידעתי בדיוק מה להגיד לו , אנחנו מרגישים את אותו הדבר , שנינו לא רוצים לאבד את הבנות , זה יותר מידי קשה , אבל בקרוב חופשת הקיץ נגמרת , אנחנו לא יכולים לעצור את הזמן מלכת .
״מה אביה מתכוונת לעשות אחרי חופשת הקיץ ?״ שאלתי את לואי שחזר לבהות בנקודה קטנה ברצפה .
״היא רוצה ללכת ללמוד עיצוב״ ענה בשקט , בלעתי את הגוש בגרוני , הבנות הולכות ללמוד , ואני ולואי נצא לסיבוב ההופעות שלנו .
״איך נצליח לשמור על יחסים ?״ שאלתי את לואי , הוא עצם את עיניו ושפשף אותם בעזרת ידיו , ״אני לא חושב שנצליח ״ אמר , קולו נשמע שבור וכאוב כנראה בדיוק כמו שקולי נשמע כעת .
״הם יגיעו אל האוניברסיטה או מכללה לאן שהם לא הולכות , הם יכירו אנשים חדשים , אם הן ישכחו ממנו ? , או גרוע יותר , יתאהבו באחר ?״ שאל אותי , לואי נשמע כול כך שבור שכאב לי , אני שבור בעצמי , אני פשוט לא יכול לתאר את ההרגשה המוזרה הזאת שמילאה אותי כרגע .
סוג של נטישה ?
ריקנות ?
אכזבה ?
כאב ?
בילבול ?
שנינו שתקנו , לשנינו נגמרו המילים בנוגע לנושא , ועכשיו אני בטוח שעברה במוחינו את אותה המחשבה .
׳איך נגיד את זה לבנות ?׳

-נקודת מבט רום-

סיימתי לשתות את הנס שלי ונכנסתי הביתה , מצאתי את אביה בסלון והפעם בלי לואי , התיישבתי לידה .
״היי״ אמרתי בחיוך , ״היי״ אמרה והשעינה את ראשה על כתפי .
״מה את רואה ?״ שאלתי אותה והבטתי על מסך הטלוויזיה שדמויות התרוצצו בו .
״CSI ניו יורק״ אמרה לי , זה סדרת אקשן מתח שמצלמים אותה בארצות הברית .
״איפה הבנים?״ שאלה אותי , וסוף סוף הסירה את מבטה מהמסך , ״אני חושבת במטבח ״ אמרה לי .
באותה שנייה הפלאפון שלה צלצל ועל המסך מספר לא מזוהה .
״מי זה ?״ שאלתי את אביה שמבט מבולבל עלה על פנייה .
"לא יודעת " אמרה ובאה לענות , יצאתי מהסלון כדי לתת לה פרטיות ועליתי אל הקומה השנייה אל חדרי שהפך גם לחדרו של זאין .
החלפתי את הפיג'מה שלבשתי לבגדים אחרים , שמתי טייץ שחור , וקפוצ'ון פוטבול אפור בגלל שקריר בבית בגלל המיזוג של המזגן שפועל כול הזמן , לרגליי שמתי נעלי ספורט נמוכות שחורות .
"אוו מיי גאד , רום !!" שמעתי את צעקתה של אביה מהקומה התחתונה , יצאתי במהירות מהחדר ורצתי אליה .
היא עמדה בין המטבח לסלון בדיוק כשיורדים מהמדרגות , "מה קרה ?" שאלתי מבוהלת מהצעקה , שצעקה עכשיו .
"זוכרת את המכללה לעיצוב שנרשמתי אליה , הייתי בטוחה שאני לא יתקבל סתם נרשמתי , לראות אם יהיה לי מזל ואני יתקבל , זה אחת המכללות לעיצוב הכי גדולות בעולם , לא חשבתי שאני אתקבל בכלל" אמרה לי בנשימה אחת ומחויכת .
"ו…?" שאלתי אותה , מחכה שתמשיך .
"התקבלתי !!" צעקה בחיוך וחיבקה אותי , ישר עלה חיוך על פניי וחיקבתי אותה , "אוו מיי גאד אני כול כך שמחה בשבילך" אמרתי לה וחיבקתי אותה בחזרה .
"מה כול הרעש?" שמעתי את קולו של לואי והוא וזאין יצאו מהמטבח ובאו לראות מה מקור ההמולה , מבטיהם ניראו מוזר .
"לו , נחש מה , התקבלתי למכללת לעיצוב שנרשמתי אליה" אמרה אביה בחיוך והלכה אל לואי .
חיוכו ירד במהירות , "אבל אביה , המכללה בניו יורק" אמר מגמגם ומבט מוזר עלה על פניו .
"אה" אמרה אביה , ההתלהבות שלה ירדה בין רגע ועכשיו היא נראתה מדוכדכת .
"צודק , אני יסרב" אמרה בקול שקט והלכה אל החצר .
"לא בייב חכי" אמר לואי ורץ אחריה לבחוץ , נישארתי אני וזאין ביחד .
"אני צריך לדבר איתך" אמר זאין , הבטתי עליו מבולבלת , הוא ניראה מוזר כמו לואי , אבל עיניו לא הסגירו דבר .
"בטח , בוא לסלון" אמרתי לאחר רגע והלכתי אל הסלון , התיישבתי על ספת הבד הלבנה וזאין התיישב לידי כשהוא פונה אלי .
"אז מה קורה ?" שאלתי אותו וחיכיתי לתשובה ממנו , הוא לא ענה , ראיתי על פניו היסוס , אבל לאחר רגע קצר הוא ענה .
"עוד שבוע נגמרת חופשת הקיץ ואני יוצא לסיבוב ההופעות ש TMH" אמר לי .
הלב שלי צנח , שבוע ? , עוד שבוע ?, זה לא יכול להיות !
הרגשתי איך הדם אוזל מפניי , ליבי החסיר פעימה בפעם השנייה , חשבתי שהכול קפא לרגע , כול העולם הזה , צמרמורת טיפסה במעלה גבי וחישמלה אותי .
"מה זה אומר ?" שאלתי אותו , ושמתי לב שעניתי לו רק אחרי דקות ארוכות של שקט שנוצר בנינו .
"אני לא יודע" אמר חנוק , הוא ניסה לעצור את הדמעות שגאו בעיניו , בתגובה לכך דמועות הצטברו גם בעייני הכחולות וזלגו אט אט על לחיי .
"מה זאת אומרת אתה לא יודע , אתה נפרד ממני ? , ככה אתה מוותר בכול כך קלות ?" שאלתי אותו בקול צרוד , גוש חנק את גרוני , הבטתי עליו בכאב .
הוא ברח ממבטי , "אני לא רוצה לוותר אבל.." אמר אבל קטעתי אותו מיד , "אנחנו יכולים לשמור על קשר מרחוק , בימי חופש שלך תבקר אותי , אני אותך" אמרתי לו .
"את חושבת שאת תצליחי לעמוד ביחסים מרחוק ?" שאל והביט אל תוך עייני , עיניו החומות קדחו בתוכי , משום מה לא הצלחתי להביא את עצמי להגיד לו שכן .
לא יכולתי להביא את עצמי להגיד לו כן , זה ניראה פתאום שקר בעייני .
השקט שוב השתלט עלינו , "זה מה שחשבתי , הייתי צריך לדעת שלכול דבר טוב יש סוף" אמר וברח מהסלון .
ליבי התכווץ , ההרגשה שחשתי הכאיבה לי כול כך בתוך חזי , 'אם הוא צודק ?'
'אולי לא נצליח לשמור על קשר מרחוק אחרי הכול? , זה נגמר ?'
הדמעות זלגו על לחיי , במחשבות אלה שמעתי קול בכי ואז ראיתי את אביה רצה אל הקומה השנייה , ואת לואי צועק אחריה .
"אביה בבקשה" צעק לה בקול כאוב .
קמתי ממקומי , הייתי מלאה בכעס לא מוסבר , זה פשוט מילא אותי וחירפן אותי , הרגשתי כעס , שנאה , בלבול , כאב , והכול התערבב ביחד להרמוניה מכאיבה .
קמתי מהספה , לואי עמד ליד גרם המדרגות , "אתה בן זונה , אתה והחבר שלך" אמרתי לו , נתתי לו סטירה חזקה על הלחי , הוא עמד מולי כשמעיניו נשקף ים טורכיז מלא כאב .
זה היום הכי גרוע שהיה לי מאז שהגעתי אל הבית הזה , רצתי מהר לקומה העליונה ונכנסתי לחדרה של אביה .
אבל למרבה התפעתי היא לא הייתה שמה .