מלכת הפרצופים חלק ה

"יואו!! אני לא מאמינה שאנחנו פה!" אמרה קרולינה בהתפעלות.
"תצבטי אותי שאני לא חולמת!, לא לא עזבי!" אמרה כריסטינה במהירות מחשש שהיא באמת תצבוט אותה, גם אם היו אומרים לקרולינה בצחוק "שפכי עליי מים" היא הייתה שופכת, לכן היו מאוד נזהרים מלהגיד לה דברים כאלה.
בזמן שקרולינה וכריסטינה פוסעות להן בארץ הפרצופים הן נפגשו עם מישהי.
"שלום" אמרה הנערה שנראתה פחות או יותר בת גילן.
"היי" אמרו ביחד כריסטינה וקרולינה.
"קוראים לי סרינה ואיך לכן?"
"לי קרולינה"
"ולי כריסטינה"
"אמ.. למה אתן לא מדברות בשפת הפרצופים?" שאלה.
"כי…" אמרה כריסטינה
"כי אנחנו לא מפה ואנחנו לא ממש רגילות לדבר בשפה הזאת" השלימה אותה קרולינה.
"אוו, אז מאיפה אתן!?!"
"אנחנו מסלטרום, בטח את לא מכירה זאת ארץ ממש לא מוכרת" אמרה כריסטינה.
"ומה אתן עושות פה, אם אפשר לשאול."
"זה בסדר, זה סיפור די ארוך, אז אני אנסה לקצר. אנחנו באנו לארץ הפרצופים כדי לזכות בתואר "מלכת הפרצופים", וגם בציפייה למצוא את המשפחה שלנו, שהיינו קטנות להורים שלנו לא הייתה ברירה והם היו חייבים לעזוב אותנו והשאירו אותנו אצל סבתא שלנו ז"ל, וכל החיים חיכינו לגיל הזה לנסוע לארץ הפרצופים ואנחנו מתרגשות מאוד!" אמרה קרולינה.
"אה, הבנתי, ובנות כמה הייתן שההורים שלכם נסעו?!"
"בנות 5" אמרה כריסטינה לפני שקרולינה הספיקה לומר.
"וואו ממש קטנות, רגע ואיך אתן גרות עכשיו?"
"לפני 3 שנים סבתא שלנו נפטרה היינו בקושי בנות 14 והדודים בהתחלה עזרו אבל אחר כך גם הם נסעו לניו יורק, ומגיל 14 שנודע לנו שעוד 10 חודשים הם יצטרכו לעזוב חסכנו כסף ועבדנו מאוד קשה וממש בקושי ישנו, והדודים גם עזרו עם הכסף ושכרנו לנו דירה קטנה" אמרה קרולינה בעצבות.
"כל הכבוד לכן! אף פעם לא ראיתי כאלה בנות אצילות, כנראה שעברתן ממש הרבה בחיים" אמרה סרינה בהתפעלות.
"אין לך מושג" לחשה כריסטינה.
"מה אמרת?" שאלה סרינה.
"לא כלום. איפה את גרה?"
"אה, ממש פה באזור האמת היא שגם אני מתמודדת למלכת הפרצופים"
"אוו באמת?! שיהיה לך בהצלחה!" אמרה קרולינה.
"תודה גם לכן. רגע! יש לי רעיון, בא לכן שנהיה אולי ביחד ?!"
"מה?!" שאלה כריסטינה.
"שנהיה ביחד" חזרה סרינה.
"כן אני שמעתי אני פשוט לא ממש יוד.."
"אנחנו נשקול את זה" קטעה קרולינה את כריסטינה.
"טוב אז נהיה בקשר אני גרה ברחוב לסניר 45, ואתן?"
"אנחנו צריכות לבדוק בדף כתבו לנו איפה נלון"אמרה קרולינה בזמן שחיפשה את הדף בתיק שלה.
"הנה, לסניר 3" אמרה קרולינה בהתפעלות. "אנחנו באותו רחוב!"
"יואו איזה כיף! אה נכון עכשיו נזכרתי זה באמת מין בית מלון קטן כזה"
"יופי , יאללה בואי נזוז קרולינה" אמרה כריסטינה במהירות.
"בסדר בסדר, אני באה! . ביי סרינה נהיה בקשר, תעשי לנו סיור אח"כ כי אני לא מכירה פה כלום!"
"בכיף, ביי" אמרה סרינה.
כריסטינה וקרולינה התרחקו וכבר לא ראו את סרינה.
סרינה: כאלה תמימות, בחיי. אתן מה זה לא יודעות מה מחכה לכן… חחחח"