החבר של הבן דוד שלי סיפור עם 1D ! פרק 21 חלק ה'!!

"לאן אנחנו נוסעים?" שאלתי לאחר כחצי שעה של שתיקה פרט לרחש הגלגלים על הכיב והרוח הצליפה בחוזקה בשמשת הזכוכית.
"הפתעה." הוא אמר במבטא בריטי כבד ורך.
הוא הגניב אלי חיוך ממזרי אך משכר במיוחד.
-מאי תפסיקי! הוא החבר של אביה!
אמרתי בראשי, הייתי מבולבלת מאוד, הארי הכאיב לי מאוד; הוא בגד בי.
אך לואי הצליח להבריח את הארי מראשי במהירות כו רבה.
הרגשתי מסוחררת, אולי הייתי צריכה להשתכר? ולשכוח מהארי?
אך המחשבות התערפלו בראשי בעודי נזכרת באבי.

~פלאשבק~
"מאי! מאי באוי הנה…" אבי קרא לי מחדרי, פחדתי ממנו פחד מוות.
ירדתי למטה בצעדים כושלים.
ריח הסמים והאלכוהול הגיע לאפי בעודי בראש גרם המדרגות התלול והארוך אשר מוביל מהקומה השלישית לשנייה, לראשונה; שם עמד אבי עם בקבוק בירה.
"כ-כן אבא?" מלמלתי חרישות נועצת את עיני ברצפה בעודי משלבת את ידי הרועדות מאחורי גבי הקטן.
"הסתכלי לי בעניים כשאני מדבר אליך!" הוא גהר בי והשליכי על ריצפת הפרקט של הסלון.
"ב-בטח אבא." מלמלתי בחדרה.
"הגישי לי את ארוחת הערב מאי. ואיני מוכן לשמוע סירוב." הוא זרק לעברי ובעט באחת מצלעותיי.
יבבתי בכאב אך מיהרתי לקום בעודי גונחת מהמכה ורצתי למבטח כדי להגיש לאבי האכזרי את ארוחת הערב…

~סוף פלאשבק~

"מאי! מאי את בסדר?" קולו של לואי העיר אותי מחלומי.
"כ-כן…" מלמלתי ושפשפתי את עיני. "הגענו." הוא אמר ויצא מהרכב.
לאחר כמה שניות הוא פתח את הדלת שלי ומשך בידי כדי שאצא.
יצאתי מהרכב וישרתי שמלתי.
עמדנו מול פארק מרוחק מהעיר ובו גלדריה.
לואי מעל את האוטו והחזיק בידי לעבר הגלדריה.
"שלום, תרצו להזמין משהו?" נער בן כחמש עשרה נעמד מולנו בשעמום גמור.
לואי הסכל בפני וניסה לפענח את הגלידה האהובה עלי.
"חמש כדורים של גלידות…" הוא חיכה שאשלים אותו, "גזר." אמרתי בחיוך ולואי נעץ בי מבט נדהם.
"כן, כן…הטעם האהוב עלי הוא גזר." אמרתי החיוך קטן.
"בבקשה לכם." הנער אמר, האוזניות עדיין טחובות באוזניו והגיש לנו את גביעי הגלידה עם חמשת הכדורים לכל אחד.
"בבקשה." לואי הוציא דולר מכיסו ושם אותו על דלפק הזכוכית.
"לא, אני משלמת." אמרתי והושטתי את ידי לארנקי, "את לא מבזבזת כאן אגורה! מובן?" הוא אמר ואחז בידי.
"טוב…" מלמלתי והסומק קליל עיטר את לחיי.
התיישבנו בשולחנות מחוץ לחנות. "תודה לואי," מלמלתי במבוכה גוברת, "אני חייבת לך.".
"את לא חייבת לי כלום!" הוא אמר לאחר שגמרנו את הגלידות.
"בוא נסתובב קצת." אמרתי, הוא הנהן ושם את ידו סביב כתפי.
הוא שם את הג'קט שלו על כתפי הקרות.
לאחר כשעתיים שהתנדנדו בנדנדות ושחיקנו תופסת, חזרנו לאוטו עם חיוך על הפנים.
הצצתי בשעון האיפון שלי.
השעה הייתה שמונה וחצי בבוקר.
העברנו את הנסיעה בצחוקים ובשירת שירים מוזרים אבל מצחיקים ביותר.
למדתי אותו קצת שירים בעברית כמו "כאן" ו-"הדרך שלך". הוא התבלבל ברוב המילים ואני רק התפתלתי במושבי מרוב צחוק.
הגענו לווילה לאחר כשעה וחצי נסיעה.
השעה הייתה כבר עשר בבוקר.
"וואי מאי!" הוא צעק לאחר שאמרתי לו שהוא שר מכוער, הוא רדף אחרי בעודי רצה לכיוון החצר האחורית.
זזתי הצידה כאשר הוא הגיע ודחפתי אותו למי הברכה הצלולים.
שמעתי זוגות רגלים מתקרבות, הם בטח רצו לדעת מה נפל למים.
אך לפני שהספקתי לחטוף מבט קלוש, ידו של לואי משכה ברגלי למים.
שערי החום התפתל בצורה יפה ביותר במים, עיני נפתחו והבטתי בעיניו הירוקות של לואי מביטות בעיני.
שמלתי נעשה מעט שקופה, אך בגלל הקפלים לא ראו דבר.
ראיתי את הבנים והבנות מביטים בנו מלעמלה.
לפתע הרגשתי את ידיו של לואי סביב מותני ואת גופו מרים אותי על כתפו הימנית.
לחץ המים כאשר הוא עלה לאוויר לחץ באוזני ובאפי.
בין רגע הרגשתי את הרוח סוטרת לשערי הרטוב שהיה דבוק לפני ומקררת את גופי.
"איפה הייתם?!" צרח הארי, הבטתי בו במבט משתהה, תוהה מה להגיד לאדם אשר בגד בי…