מתי היא תשים לב..פרק 5

נקודת מבט הדר-
התעוררתי בבהלה לרעש לא מובן, הסתוסבתי לראות מה זה וראיתי את האיפון של תומר מצלצל, סגרתי את האיפון שלו השעה 4:30 לפנות בוקר, המשכתי לישון ושוב פעם זה עשה רעש, לא התיחסתי והמשכתי לישון, הרגשתי את ידו של תומר נוגעת במותניי ומזיזה אותי טיפה בשביל שאני אתעור "קומי השקמת בוקר" אמר והזזתי את ידו והמשכתי לישון, "אני אעיר אותך בדרך שלי ולא כדאי את תהיי רטובה" אמר וקמתי מהמיטה שטפתי פנים ויצאתי מהחדר במהירות לכיוון החדר שלי, נעלתי את הדלת ונכנסתי לישון, אדווה חברה מהחדר היחידה שישנה בחדר, צחצחתי שיניים ונכנסתי מהר למיטה. מה נראה לו שהוא מעיר אותי דפוק,
נקודת מבט תומר-
"הדר?הדר איפה את" קראתי להדר וחיפשתי אותה בכל החדר, מסכנה איך הערתי אותה, מצחיק לראות אותה מתעוררת היא ממש מתוקה כשהיא ישנה, יאלה העונש שלה, "הדר!" קראתי בקול היא לא ענתה, הלכתי לדלת חיפשתי אותה בחוץ אבל היא לא היתה, הלכתי לחדר שלה הוא היה נעול "חדר 4 לפתוח את הדלת" אמרתי ודפקתי על הדלת ולא ענו, "חדר 4 חוזר שוב, לפתוח" אמרתי ביותר קול ואדווה מחדר 4 פתחה את הדלת, "איפה כולם?" שאלתי והיא היתה ישנונית והסתכלה בחדר ואמרה "כולם בהדרכה אני חזרתי כבר" אמרה אדווה, "בדקי שוב" אמרתי והיא נכנסה לחדר ונכנסתי אחריה, "אה לא שמתי לב להדר" אמרה ובליבי חיכתי, "טוב מאוהבים, אני הולגתצלחדר של אביב" אמרה וקרצה לי, אני חושב שהיא ואביב ביחד הוא ידיד כזה של הדר יותר מידי ידיד..
נכנסתי במיטה הקטנה ונשכבתי ליד הדר ועטפתי את גופה שישן על הצד וגבה היה מופנה אליי,
נקודת מבט הדר-
ישנתי אבל יכלתי לשמוע כל דבר, ולהרגיש כל דבר כמו זה שתומר מנשק את לחיי, ואומר "קומי הדר השקמה זה השקמה" אמר וכיסיתי את אוזניי ואמרתי "אני לא מרגישה טוב תיתן לי לישון" אמרתי והשתעלתי שיעול חזק, אני באמת לא מרגישה טוב, אני מקוררת טיפה, "מה את מרגישה?" שאל והסיט את שיערי אחורה, הרגשתי את הפוני שלי חם ממצחי שבער, "כלום אל תדאיג אותך בזה" אמרתי בלחש והמשכתי לשכב לא יכלתי לזוז, "את חייבת לספר" אמר ונגע במיצחי, "אני לא" אמרתי וצחקתי טיפה, "את בוערת, את לא רצינית הדר, למה את לא מספרת" אמר וסובב את כל גופי אל כיוונו ואמרתי "אני לא אוהבת להטריח אנשים וגם כשהיתי בתיכון הסתדרתי לבד אני אסתדר גם עכשיו לבד אני לא צריכה שמישהו ידאג לי שאני חולה!" אמרתי בכעס, אני לא אוהבת להטריח אנשים, "אני מדווח לרופא פה בפלוגה אני לא רוצה לראות אותך זזה מהמיטה" אמר וגלגלתי את עיניי והסתובבתי עם גבי אל פניו, הוא קח מהמיטה ושמעתי את צעדיו מתרחקים ממיטתי ויוצאים מהחדר,המשכתי לישון והיה לי סחרחורת קמתי מהמיטה ראיתי רק שחור..
נקודת מבט תומר-
"ניר מתי אתה בערך תבוא?" שאלתי את הרופא פלוגה, "עוד 2 דקות לך תהיה איתה" אמר והנהנתי והלכתי לכיוון החדר וראיתי את המפקדת השניה איתי "אל תעבוד עלי, אני יודעת שאתמול הייתם ביחד" אמרה וחייכה אליי היא כמו אחות, "כן,אני באמת אוהב אותה" אמרתי ועלה על פניי חיוך, המשכתי לכיוון החדר ודפקתי על הדלת "הדר אני נכנס" והיא לא ענתה, אמרתי שוב היא לא ענתה, הילדה הזאת משגעת! פתחתי את הדלת באיטיות וראיתי את הדר על הריצפה, "הדר, הדר!!" רצתי אליה והרמתי אותה על ידי כמו כלה והנחתי אותה על המיטה והרמתי את רגליה והתקשרתי אל ניר הרופא והוא בא לכאן במהירות, ליבי פעם בחןזקה, היא התעוררה והרופא אמר שאסור לה לצאת מהמיטה במשך 3 ימים ושתישאר בבסיס ולא תלך הביתה, "אבל אני מרגישה טוב" אמרה והרופא אמר "בלי ויכוח" ויצא מהחדר, הדר שמה את ידייה על פניה ואמרה "עכשיו אני תקועה כאן בלי לעשות כלום" אמרה ולא הסתכלה על פניי, "אני אהיה איתך" אמרתי והתקרבתי אל פנייה ונישקתי את שפתיה שהיו חמות כמו אש, "זה לא אותו דבר, רציתי להתאמן" אמרה והנהנתי, היתי באותו גובה עיניים כמו שלה, כי התיישבתי על הריצפה, "תנוחי" אמרתי וליטפתי את פניה, היא עשתה צמה בשיערה הארוך עם השורשים הבלונדינים שלה והשורשים החומים טיפה, "אל תסתכל על השיער שלי אני צריכה לצבוע אותו" אמרה וצחקתי מעט, "לא ידעתי שצבע השיער שלך הוא חום בלונדיני" אמרתי והיא אמרה "אולי תלך לקנות לי צבע לשיער" ועשתה פאפי פייס, "מאיפה אני מבין בזה?" שאלתי והדר חייכה חיוך רחב ואמרה "אז אני אלך", אמרתי מיד "אני אלך, איזה צבע?" שאלתי והיא אמרה "שחור" והראתהמלי את השורשים, "אולי צבע אחר" אמרתי למרות שהצבע השחור הולם אותה, "לא,רק שחור" אמרה והנהנתי בראשי ויצאתי לקנות לה צבע שחור, קניתי וחזרתי לבסיס נכנסתי לחדר שלה היא ישנה, הנחתי את הצבע על השולחן ונשקתי לראשה ויצאתי ליום טירונים, כיף מאוד, מזכיר לי שגם אני היתי חייל רגיל עד לפני שנתיים אני רק בן 20