זה יעבוד? חלק ו'

אמא שלי לקחה אותי לבית החולים ופשוט רצתי כמו שלא רצתי בחיים ראיתי את אמא שלו עומדת ובוכה והיא חיבקה אותי ואז נכנס הרופא ואמר שמצבו התייצב וכבר יכולים לבקר אותו אמא שלו נכנסה ראשונה ואחרי זה היא הלכה עם אמא שלי לשתות קפה וקצת להירגע.
באתי לאלמוג כשאני כולי בוכה "חיים שלי אני לא יודעת מה הייתי עושה אם היה קורה לך משהו" ואמרתי לו כשאני מלטפת את שערו,"הרופאים אמרו שזה נס הם אמרו שהם בחיים לא ראו מישהו נאבק כך" אמרתי לו, "כשעוד הייתי בהכרה אמרתי לעצמי שאין מצב שאני הולך ככה בלי להגיד לך ביי,את הסיבה שאני פה" הוא אמר לי,"אתה מוכן לא לדבר ככה אם לא הייתי מפחדת עלייך הייתי מורידה לך כאפה" אמרתי לו ונישקתי אותו.
עברו שבועיים עד שאלמוג חזר לבית הספר ואז החלטתי שאני לא נותנת לו יותר להסתבך כבר פעם אחת כמעט איבדתי אותו לתמיד אני לא ייתן לזה לקרות יותר,אמרתי שאני חייבת לדבר עם מאור.
אני:"אהה מאור"

מאור:"מה את רוצה?" הוא הסתובב אלי.

אני:"תקשיב אני לא יודעת מה אתה רוצה אני רוצה שתסביר לי מה קורה כי מהרגע שהגעתי אתה רק מחפש אותי.

מאור:"תקשיבי אני התאהבתי בך מהרגע הראשון שראיתי אותך,משהו בביישנות שלך הדהים אותי וכשראיתי שאת מתחברת עם אלמוג זה פשוט הטריף אותי כי אני גם לא סובל אותו וגם אני יודע איזה טיפוס הוא.

אני:תקשיב… אני מצטערת,אבל,אההה,יואוו זה נחת עליי פתאום,תקשיב אני עם אלמוג ואני אוהבת אותו אז אני מבקשת ממך…פשוט די,די עם השטויות האלו של ילדים בני 4"
מאור:"אני מבטיח שאני יעזוב אתכם,אני מצטער אני יודע שהתנהגתי כמו מניאק אבל גם ככה אני עובר לאיטליה,אז…" הוא אמר והלך.

אני לא יודעת מה יהיה איתי ועם אלמוג ביינתיים אנחנו שנתיים ביחד ואנחנו אוהבים אבל,כמו שכבר הבנתם,הכל-יכול-לקרות!