סיפור לספיר(:

אני באתר זה מה שהוא כמו 4 חודשים.
ישר שהגעתי ספיר הגיבה לסיפורי והפכה אותי לשמח אחרי כל תגובה,
עכשיו כשקראתי מה עובר עלייך בחיים האישים אני מרגיש כאילו שמי שנפגע,שמי שעצוב הוא כמו משפחה בשבילי!
כשאת עצובה גם אני עצוב,באמת נכנסת לליבי!!
עכשיו הנה מה שאני חושב על השיר(לא על הכיתבה שלו את כבר יודעת שהכתיבה שלל מושלמת❤)
~~~
כשהתחלתי לקרוא את השיר חשבתי שזה רק עוד שיר עצוב ומהמם שאת כתבת,
אבל גליתי שזה לא ככה בכלל!
כשסיימתי לקרוא חשבתי קצת על האנשים שאני כן מכיר ושאני רואה ביום יום בבית ספר וחשבתי מי דומה לך מהבנות בכיתה שלי,
אבל את לא דומה לך אחת מהן!
כי את שונה, ולא להיות שונה זה לא קללה אלא ברכה!!
אני תמיד הייתי אומר להיות עצמך וגם עכשיו אני אומר את זה!
כל מי שגורם לך לבכות בטוח לא שווה את זה!
זה לא משנה איך את נראת מבחוץ אלא מבפנים, וב4 חודשים האלא הכרתי נערה מדהימה שאין אפילו להתווכח שהפמניות שלה יפה מאוד!!!
אני לא מכיר אותך מחוץ לאתר אבל אני בטוח בזה ב99 אחוז!!
והחיוך המזויף לפעמים עוזר ולפעמים לא,
את חייבת להגיד את מה שאת מרגישה לפחות למי שהוא אחד: אמא,אבא,אח,אחות,חברה,ידיד,חבר מי שהוא שאת סומכת עליו!
תאמיני לי!
ברגע שמשיהוא ידע מזה תרגישי יותר טוב..
אני מאוד מקווה שעזרתי במה שהוא.
ממני,מייק(: