סיגריה אחרונה- פרק 12

" מוזר קצת לא? " שאלתי.
" מה מוזר? ".
" לפני דקה קיללתי אותך, שנאתי אותך.. תקעת אותי באיזה חדר כמו אסירה ועכשיו תראה אותנו- חברים הכי טובים ".
" אפשר להשתנות לא? ".
" אני לא מאמינה בזה כל כך.. אולי בעתיד כן אבל עכשיו אני חושבת שקשה לעשות שינוי אמיתי ".
" תתפלאי ".
" המטרה של בית הספר הזה זה לשנות אותי.. ואני לא בטוחה שאני ניתנת לשינוי ".
" שוב- תתפלאי ".
" כבר מאוחר.. אני חושבת שאני אלך ".
" את באמת לא צריכה " הוא אמר לי בחיוך.
" לא לא זה בסדר.. אפשר לפחות סיגריה? " שאלתי בחיוך.
" את בטוחה שלא הגיע הזמן להיגמל? ".
" בבקשה? " ביקשתי.
" אחת ליזי " הוא אמר במבט שהבין אותי, הבין את הצורך שלי.
" בסדר, אחת, ואחת מחר, ואחת מחרתיים ".
" קחי אחת, תגידי תודה ולכי ".
" מתי נתחיל בשינוי? ".
" אני אתחיל לדבר עם חברים קרובים, חברים שיודעים מה זה לשמור סודות, ונראה איך אפשר לשנות את בית הספר הזה לטובה ".
" אני סומכת עלייך, ואני לא אומרת את זה הרבה ".
" אני יודע, לילה טוב " הוא אמר וליווה אותי לדלת שהאמת לא הייתה כל כך רחוקה מאיפה שישבנו.
" לילה טוב " אמרתי בחיוך ויצאתי מחדרו. בדרך עברתי בגינה, ליד הספסלים, ליד השער, אני צריכה לעבור את הדרך הזו עד למגורי הבנות. שם, ליד הדלת הראשית, ראיתי ילד. הוא היה עם כל התיקים שלו בחוץ. לפי תנועת הגוף שלו ראיתי שהוא מדבר בטלפון. לא היה לי נעים להפריע. הוא כנראה בדיוק סיים את שיחת הטלפון כי שמעתי אותו קורא ילדה כשעברתי לידו. ניגשתי אליו.
" היי " אמרתי.
" את יודעת במקרה לאן אני צריך ללכת פה? אני חדש ".
" לאן אמרו לך להגיע? ".
" מגורי הבנים ".
" אני בדיוק חוזרת משם, לקחת אותך לשם? ".
" אני אשמח " הוא אמר בחיוך, " אני סלע, נעים להכיר ".
" ואוו, אחלה שם " אמרתי בחיוך. מה עובר עליי? למה אני נחמדה פתאום? צריך למצוא דרך לחזור להיות הילדה הרעה.
" תודה, ואת? " הוא שאל.
" אני ליזי " אמרתי.
" את רוצה לקחת הפסקת סיגריות? " הוא שאל כשהוא ראה שאני דופקת על הסיגריה שהונחה לי ביד.
" אתה מעשן? אתה נראה הכי ילד טוב ".
" תתפלאי " הוא אמר בחיוך.
" בוא, יש איזה מקום סודי פה… תכלס בבית הספר הזה לא מרשים לעשן ".
" את כבר הרבה זמן פה? ".
" תתפלא אבל לא, זה היום השלישי שלי פה ".
" זה הכל? בחורה לעניין.. ". הוא הוציא מתיקו קופסא של סיגריות ומצית. הוא הדליק את שלו ואח"כ הדלקתי את שלי. הטעם המדהים הזה.. העשן והסירחון אפילו.. כיף, בלתי נורמלי.
" בן כמה אתה? " שאלתי אותו אחרי שהתיישבנו באחד המסתורים שמצאתי.
" י"א ".
" הממ וואלה, כמוני- לאן שיבצו אותך? ".
" לא זוכר כיתה.. אם במקרה ניתקל אחד בשני או שתראי אותי מחר יושב במקום שלך, או אחד מסיפורי האהבה המפגרים- תדעי שאת איתי בכיתה ".
" אתה מקורי " אמרתי בחיוך.
" ורע " הוא אמר בפרצוף חצי צוחק וחצי שטני.
" אז אתה ילד רע? מה כבר עשית? ".
" כל מיני דברים.. עזבי. מי הכניס אותך לפה? ".
" ההורים שלי רצו שאני אהיה רחוקה מהבית ובבית ספר טוב ".
" אז הוא נחשב בית ספר טוב הא? לא שיקרו לי.. ".
" תלוי איך אתה מגדיר בית ספר טוב.. ".
" למה הכוונה? " הוא שאל.
" עזוב.. אני לא מתכוונת לחפור לך " אמרתי ולקחתי שאיפה עמוקה מהסיגריה שלי.
" נו " הוא זירז, " דברי יאללה, אני מקשיב ".
" עזוב נו יאללה, שחרר ".
" נו ליזי, קדימה דברי ".
" המקום הזה הוא די מקום של פסיכים " אמרתי לו ולקחתי עוד שאיפה. הוא צחקק.
" למה את מתכוונת? ".
" פסיכים, משוגעים.. זה בית משוגעים לנוער ".
" את רצינית? ".
" אני נראית לך צוחקת? ".
" ומה?.. איך… ".
" ונשארת בלי מילים, צפוי כל כך " אמרתי באנחת רווחה.
" ואוו תרגיעי, אני רק מנסה לעכל את זה, מה יש לך? ".
" סתם עזוב. בדיוק דיברתי עם איזה ידיד אחד פה על כל העניין, אז הנושא די בוער בי ".
" לרעה אני מבין ".
" פשוט הבנתי כמה אני צריכה להיזהר ממה שקורה פה. לגלות לך סוד? ".
" אני טוב בלשמור סודות ".
" טוב.. ננסה להאמין לך- אני מעוניינת לעשות מרד תלמידים. במקום שאנחנו נהיה הילדים הטובים שיושבים בשקט והשאר קוראים להם משוגעים, לנקוט עמדה ולנסות לשנות פה דברים ".
" אני איתך " הוא אמר והסתכל עמוק אל תוך עיניי, " אני רציני. לא משנה מה. ואני חשבתי שזו סתם פנימייה, מסתבר שבגדו בי ".
" אני חושבת שבכולם פה בגדו, ולכולם יהיה איזשהו יצר נקמה, ועל זה אני מתבססת. אני לא יודעת בדיוק איך נעשה את זה, אבל אני לא מוכנה לשבת בשקט. אני אפעל ומקסימום יעיפו אותי- הרי הם לא יהרגו אותי- אז יהיה בסדר ".
" אופטימית משהו " הוא אמר בצחוק.
" אתה תתרגל " טפחתי לו על השכם והמשכתי לעשן את סוף הסיגריה שלי.