פושעת פרק 16 !

"את גנבת -"התחיל האדם להאשים אותי במטר של מעשים פלילים.
כבר לא יכולתי לספוג את העלבון הזה, זה הכאיב לי.
צרב לי.
החלטתי לצאת מהתוכנית.
זה התנקם בי, אבל כבר התרגלתי..
התחלתי להרים את ראשי אט אט – אני מודה שעשיתי את זה בגאווה.
יכול להיות שזאת אחת הסיבות שאח"כ…
כבר לא שלבתי את רגליי ,עמדתי על הבירכיים.
"מה את עושה?" דילן סינן מבעד שיניו..
הרמתי את כתפיי.
"תכנס להצגה " אמרתי בשקט – שהאדם לא הישמע.
"תקשיב , היום אני לא באתי בשביל להסגיר את עצמי.. ולפי מיטב ידעתי, בתיכנון שלי לחזור לבית… אני
הגעתי על-מנת לעשות עסקה" פתחתי את פי.
"ו..למה שאעשה את זה?" הוא צחק.
"את חצופה קטנה, אני חושש שהתוכניות שלך התבטלו הערב.. את לא חוזרת לבית " הוא התקרב אלי
והתגרה בי.
אני לא יודעת מה אתם הייתם עושים,
אם המהלך שלי נכון..
אבל לפחות לא ישבתי בחיבוק ידיים או חוסר מעש..
נעמדתי , והתקדמתי כמה צעדים קדימה.
"העסק עומד להתבצע.. זו חובה.." אמרתי לו .
"ואיך תחרכי אותי? "הוא התגרה בי.
הוא הכניס את ידו לכיס ושלף משם אקדח.
עצמתי את עניי.
לא הייתה לי תוכנית…
'הקרב הכי הוגן – זה קרב שאת לא יודע כיצד תלחם בו' עבר בי ד'ה זה וו בשיעורי הראשון לקרב מגע.
(הגנה עצמאית , סייף.. כול השיעורים שלי…)
צעדתי צעד אחורנית, העברתי את רגל שמאל שתתן תנופה, קידמתי את רגל ימין וקיפלתי את הברך.
ישרתי את הרגל…
כול התיאור הזה נעשה בשניות וקוראים לו :'בעיטת עקב..'
אחרי שבעטתי ברגל ימין הוא בא למתקפה מהצד הנגדי, עשיתי את המהלך שוב –
שזה הפתיעה אותו והאקדח נפל מידיו .
אם זה היה מבחן המאסטר היה קד לי…
דילן התעורר – ושם לב לכול מה שקורה, הוא רץ לעבר האקדח והרים אותו.