חיוך מזויף
כשהדמעות זורמות, בלי מעצורים,
כשאני יושבת לבד, בלי אף אחד.
כשאני רואה פנים בדמיוני, ולא פנים שמחות,
הכל רע, רע ומר.
כשאין ברירות ורק האפשרות המאוסה נשארת,
אני יושבת ועושה את מה שאני טובה בו,
שותקת.
כשכולם מסביב צוחקים, נהנים, מחייכים חיוכים אמיתיים,
אני מחייכת איתם,
חיוך מזויף.
כשלא משנה מה יגידו, אני ישאר אני,
אותה אחת עם הדעות המשתנות.
כשזה יתחיל להיות יותר מידי אישי, בשביל הדלת להישאר פתוחה,
כשזה יהיה יותר מידי עצוב, בשביל המוזיקה להיות מונמכת,
אני ישאר אני,
עם החיוך המזויף.
כשהם אומרים "את יכולה" או בעברית וחשבון, "את יודעת",
זה מרגיש פשוט כמו שקר.
שקר חלק.
כשהדמעות זורמות לאט, מקררות את לחייך,
זכרי שעוד נשארו כמה דברים טובים בעולה הזה,
פשוט עדיין לא מצאנו אותם.
כשאת רואה רק שחור, ולא יותר מזה,
זכרי שיש מישהו שם שאוהב אותך,
שהיה שם כשתצטרכי אותו, פשוט עדיין לא מצאת אותו.
כשהמשבר מכה חזק, והרוח כמצליפה בכוונה,
כשאת מרגישה שאת עומדת לבד על גבעה, שואלת שאלה ללא תשובה,
אני כאן לצידך, להוציא אותך המכאב.
את רק חיוך מזויף, זה הכל.
השתקפות של מישהי שהיא לא אני,
השתקפות של מישהי שאנשים יכולים להתחבר אליה,
כי קשה לה לבד.
את רק מבלבלת יותר,
אבל עוזרת המון,
את רק מכעיסה מחדש,
אבל מתקנת את הצרות שלי.
אני מחייכת כי יש לי אותך,
אבל זה לא אמיתי,
הכל מזויף אצלי,
ואין איש שיעזור לי.
לפעמים אני רוצה שתלכי,
אבל אני,
מה אני אם את לא לידי?
תגובות (11)
מה פתאום טמטמת?
יש לך זכות לפרוק ואנחנו כאן בשביל לקרוא ולהבין!
ואת גם עושה את זה כול כך יפה אז למה לא?
ואוו ספיר איזה פריקה
ואת לא טמטמת ביכלל אני דווקה מאוד שמחה שאת מוציא את העצב שלך בשירה
מאשר לחתוך או להתעבד שיש פה כאלה ארבה
אני גם פורקת הכול בשירה שלי ובסיפורים שלי
מקווה שאת תרגישי טוב
ועם את רוצה לדבר אני תמיד פה בשבילך
אוהבת שרית
אחותי הדבר האחרון שאפשר להגיד על לשת אחרים במה שעובר עליך זה טמטום.
זה יותר אומץ.לשתף אנשים במה שעובר עליך זה מעשה שאת צריכה הרבה כוח רצון בשביל לעשות אותו.
קודם כל תדעי שאת בן אדם מדהים.באמת.וכמו שאת עוזרת לאנשים פה באתר שגם הם נכנסים לדכאונות,ואת אומרת להם שזה לא מטומטם וכאלה,שתדעי שגם מה שעובר עליך זה לא מטומטם.
אני חייב להודות שגם אני הולך הרבה פעמים עם חיוך מזויף.גם אני הולך עם מסכה על הפנים הרבה פעמים ומתנהג כאילו הכול בסדר.אבל זה ממש לא נכון.
איך אני יכול לסדר את מה שעובר עלי,אם אני לא איעזר באנשים אחרים?
ופה זה המקום המושלם להיעזר.אני רוצה שתדעי שיש כאן הרבה מאד אנשים שאכפת להם ממך ושהם רוצים לעזור לך.בשבילם זה לא טמטום,כי כולם פה יודעים את זה על בשרם,וכולם פה מכבדים.אז בתור התחלה,אני מבקש ממך שתפנימי שזה לא טמטום.מה שעובר עליך זה דבר רציני.ואני מדבר עם הכלב שלי על מה שעובר עלי.הוא אשכרה לא אומר כלום,אבל כשאני אומר את מה שעובר עלי למישהו,ופורק את זה,הכול מתבהר לי יותר.במקרה שכאן אנשים כן אומרים דברים ולא רק מסתכלים עליך במבט חמוד…
אז אני מקווה שהכול יהיה בסדר.ושיגיע כבר היום שבו לא נצטרך ללכת עם מסכות של אנונימוס על הפנים ;)
את לא טימטמת, והעיקר שפרקת. ואני רוצה לספר לך משהוא שאיש חכם אמר:
"אם למרות רצונך לשמוח
אתה חש מדוכדך,
שאב כוחות מתקופות שמחות שהיו בעבר.
בסופו של דבר, השמחה תשוב אליך"
"אם אינך חש בשמחה,
העמד פנים.
אפילו אם אתה שרוי בדיכאון,
התאמץ לחייך,
התנהג כאילו אתה שמח.
והשמחה האמיתית… בוא-תבוא."
לאיש החכם הזה, אגב, קוראים ר' נחמן מברסלב.
וזה אומר שלמרות שאת עצובה והחיוך מזויף, הוא עוד יהפוך לאמיתי.
די אנשים, אני באמת בוכה פה. התגובות שלכם מאמת מעודדות אותי ואני באמת משתדלת להיות בנאדם שמח…
בעיה היא שאני מדברת רק איתכם על זה. האתר הזה הוא כמו פורקן צרות שלי. דרך לבכות ולא לבד.
אבל זה קשה להשתלב בחברה במצב שלי. כשאני "משנה" אני עצמי לפעמים. אני ככה אני ואני לא יכולה לשנות את זה.
אני לא מדברת אם אנשים (יואו צורבות לי העינים) מה הטעם? הם ממילא לא יבינו…
אבל תודה. באמת תודה על התמיכה שלכם.
אולי הם כן יבינו, מי יודע, אולי הם מרגישים אותו דבר בדיוק ומתביישים להודות בזה?
בטח יש לך משהו קרוב אחד שגם אם לא יבין, לפחות יקשיב לך, רק בשביל הפורקן?
תיהיה בטוחה שאלא טמטמת אותי…
בשביל מה אני פה!?
ספיר השיר הזה מדהים..
כמה שהוא עלייך ועצוב הוא כתוב יפה^^
תזכרי שאני תמיד פה..
לטימטום..
לשיגעון..
להעלת מצב רוח..
עידוד
לכול דבר אחר!!
חח תודה 3>
ואביגיל, יש לי, אבל אני פשוט לא מצליחה לדבר על זה..
אני מתחברת לכל מיל. ומילה בשיר!!
הוא כל. כך נכון…חבל רק שאף אחד לא באמת יודע שזה לא חיוך אמיתי…
שזה לא. הצחוק שלי.
ושבפנים אני שבורה…רק מבחוץ שמחה…א
ספיר,
עם אני ירשום מה אני מרגיש זה יקח לי המון זמן ומאמץ ואני מעדיף לא לעשות זאת בתגובה אז אני הולך לרשום את זה בתור סיפור.
את תקראי אותו?
עכשיו ראיתי את התגובה שלך…
וקראתי, תודה רבה! (: