מלאכים, ערפדים ומה לא? ~ פרק 1

נכנסתי לכיתת הקורס שלי, וראיתי אותו יושב במקום הפנוי היחיד שנשאר בכיתה, לידי.
הלב שלי התחיל לדפוק מהר יותראבל לא ידעתי אם זה היה מפחד או מתשוקה. התקרבתי באיטיות חיננית לכיוון הכיסא שלי. הלב שלי דפק מהר יותר עם כל צעד שעשיתי, לגוף שלי היה רצון משלו, ורק המוח שלי צעק 'עצרי!'
כשסוף סוף הגעתי אל שולחני כבר ממש היה לי קשה לנשום. על פניו נמתח חיוך חוצי ומלגלג. התיישבתי.
"אה…היי אני קייטלין, ואתה?"
"אני אקרא לך פרח." הוא אמר וחיוכו התרחב. שתקתי והרגשתי כיצד סומק כבד פורח על פניי. "תקראי לי סול, פרח." הוא אמר ובמבטו היה ניצוץ של…תשוקה? לא,לא תשוקה משהו זדוני יותר. "נעים מאוד.." אמרתי וסבבתי את ראשי אל המרצה שבאורח פלא כבר היה בכיתה. עם כל דקה שעברה בשעה הזו הרגשתי כיצד מבטו של סול ננעץ בי יותר ויותר חזק. צלצול קטע את האי נוחות הזו למזלי. במהירות הברק אספתי את הדברים שלי והסתלקתי.
"הי קייטלין חכי!" צעקה איימי מכיוון המדרגות. הסתובבתי ועצרתי. היא רצה אליי.
"מה קרה קייט?" היא שאלה אותי.
"כלום חוץ מהעובדה שיש לי מטרידן בקורס!" אמרתי בצעקה.
"אוהו! והוא חתיך?" היא שאלה אותי וקפצה מרגל לרגל.
"טוב אני לא יכולה להכחיש את זה, כן הוא חתיך." אמרתי בהבעת פנים קודרת. התחלנו ללכת לכיוון הקפיטריה של האונברסיטה. (המקום הכי מגניב שיש!) "איך הוא נראה?" המשיכה איימי לחקור אותי.
"טוב, יש לו שיער בלונד פלטינה כזה ועיניים חומות לוהטות. קוראים לו סול."אמרתי ונתקפתי חמימות לא רצונית. "סול?! אני מכירה אותו…" היא אמרה בקול מבשר צרות.
"באמת?" שאלתי אותה בלי אמון, אחרי הכול סול הוא חדש בקורס הפיזיקה.
"כן הוא מקורס ההיסטוריה של אנג'י." אמרה לי איימי.
"ו-ויש לו ח-חברה?" גמגמתי ושנאתי את עצמי על כך, למרות שבליבי קיוויתי מאוד שלא.
"ולמה שלא תשאלי אותו לבד?" שמעתי קול מאחורי.
איימי הסתובבה ראשונה והגיבה בסלידה "סול מה שרץ כמוך כמוך עושה כאן?"
הסתובבתי במהירות. "מותק אני לא כאן כדי לריב איתך, לא היום בכול אופן" הוא הגיב לה בחיוך שטני.
"אתה חתיכת ממזר מטונף!" היא אמרה בארסיות ועינייה רשפו ברקים.
החבר של איימי, אלכס, שהיה אפל ומפחיד התקרב וחיבק את איימי. "הוא מציק לך מלאך?" הוא שאל אותה וגופו נהיה אפל. נבהלתי לרגע. אנג'י וטוני הצטרפו גם הם. "פאק! סול מה אתה עושה פה?!" שאל טוני. "רק באתי להגיד שלום לחברה חדשה שהכרתי היום, נכון פרח?" הוא אמר בחיוך ארסי והסתובב אליי.
תחת מבטו לא יכולתי לומר לא. "כן…זה לא כזה סיפור חברה…" אמרתי בשקט. והרגשתי כיצד מבטים בעלי עוצמה ננעצים בי. איימי הסתכלה עליי בזעם גלוי אך היה במבטה עוד משהו, משהו אפל שלא הצלחתי לפענח. אלכס העביר את מבטו הכבד והקר אליי. אנג'י השתעלה וטוני הפנה את מבטו אל סול.
"טוב, נתראה אחר-כך פרח." הוא קרץ לי והלך. ההליכה שלו היתה חוצפנית ואיכשהו זה הדליק אותי.
"שונאת את היצור הזה!" אמרה איימי והלכה עם אלכס. אנג'י הנידה בראשה ומשכה את טוני אל הקפיטריה.