תגידי לי אם זה היה שווה את זה – פרק 1

"קדימה יעל אנחנו מאחרות !" צעקה אמא מהמטבח .
"שנייה! תני לי ללבוש נעליים!" צעקתי לה בחזרה . "אנחנו הולכות לבית חולים לא למסיבה!" צעקה לי אמא עוד פעם . "אויש נו אמא תני לי רגע!" התעצבנתי.
היי, אני יעל ואני חולה במחלת קיבה סופנית. אני בת 15 ואני לומדת בבית וכמעט כל שבוע אני נוסעת לבית חולים לעבור טיפולים.
ירדתי למטה ויצאנו לבית חולים, אמא נראתה מודאגת "אמא, מה קרה?" שאלתי בקול מתוח, "כלום חמודה אני פשוט לא מאמינה שזה קורה" ענתה . שתקתי, לא ידעתי מה לומר, פחדתי לאכזב אותה עם המחשבות שלי או להבהיל אותה, אז שיקרתי, אמרתי "אני בסדר.." בצורה אדישה ואני בטוחה שזה לא עזר לה, היא ידעה שאני משקרת.
היא אמרה לי שאני אצא כי אנחנו מאחרות ושהיא בנתיים תחנה ותבוא. יצאתי מהאוטו וחשבתי, איך המשפחה שלי מסתדרת עם זה? גם ככה אין לנו כסף בגלל כל הטיפולים .. המשכתי לחשוב וראיתי אוטו מתקרב וצרחתי ופתאום אמא שלי קפצה עליי משום מקום ודחפה אותי מהכביש .