פנמייה, פנמייה וביבר- פרק 3

אני שמחה שאהבתם(: זה עוד מעט יהיה מעניין יותר, ומותח. אני מציעה להישאר(:

״ מר ביבר ״ המורה לספורט אמר כשנכנסנו לאולם
״ כן״ הוא הגיב
״ אני אוותר לכם בכלל שאת תלמידה חדשה וזו ההסתבכות הראשונה שלך. אבל תדעי שבפנמייה הזו לא מאחרים ״ המורה אמר ופנה אליי
״ מצטערת ״ אמרתי מצחקקת לגסטין כשהוא מחייך אליי

~כעבור עשרה חודשים~

עוד חודש מסיימים את הלימודים בפנמייה. אני התחלתי לאהוב את גסטין. אבל אני מפחדת מהתגובה שלו, אז אנחנו נשארנו חברים הכי טובים. ולא מעניין אותי שמנדים אותנו. קתרין באמת פאקצה כמו שאמרו לי, אני סובלת אותה בשקט.

התגנבתי לאגף הבנים בשקט. יש חוק שאוסר על הבנות להיות באגף הבנים או הבנים באגף הבנות.
עשיתי שלוש דפיקות בדלת של גסטין, וירון פתח.
ירון הוא השותף של גסטין, הוא מגה סנוב.

״ ירון ״ נפנפתי אותו ונכנסתי לחדרם
״ קייט ״ הוא אמר וחייך
״ נראת טוב ״ הוא המשיך
״ אין לי עצבים אלייך. לך לחפור למישהי אחרת ״ אמרתי

ירון השפיל את גסטין יותר מידי פעמים. אני שונאת אותו !

״ למה יפיפייה ״ ירון המשיך
״ איפה גסטין ״ שאלתי
״ אה החנון הזה? ״ ירון גילגל עיניו
״ הוא לא… כן. טוב. מה שתגיד ״ אמרתי
״ הוא במיטה שלו ״ ירון אמר שולף את האייפון ושקוע בו כאילו אני לא קיימת

״ גסטין!״ קראתי
״ קייט ״ הוא קרא וחייך
״ מה אתה עושה ״ שאלתי
הבחנתי שהוא כותב משהו על דף
״ אמממ כלום ״ הוא הסתיר את הדף מהר ודחף אותו לכיס הג׳ינס שלו

התחלתי לחשוד

אני וגסטין בילינו יחד כל היום. התאפקתי לא לקחת את הנייר ולקרא בו.
עליתי לחדרו באגף הבנים, דיברנו כל הלילה. עד ש…נירדמנו.

-בוקר-

פתחתי עיניים. אני לא מאמינה שנרדמתי פה. זה כל כך מוזר.
ראיתי את גסטין ישן עדיין. כמו מלאך

״ למה אתה לא שלי ״ לחשתי

ראיתי את הנייר מבצבץ מבעד לכיס הג׳ינס שלו
לא יכולתי להתאפק
שלפתי אותו ושמתי בכיס שלי
הבאתי לגסטין נשיקה במצח
והלכתי לחדרי.

פתחתי את הפתק. למזלי קתרין יצאה.
וקראתי את מה שרשום שם
״ או מי גאד…״ מלמלתי שמה את היד על הפה מרוב הלם.

מה היה כתוב שם? תגלו בפרק הבא(;
כמה תגובות ואני ימשיך.