אפקט הפרפר פרק11

פרק-11
״בוקר…״ חייך סאם והתיישב על המיטה לידי. ״מה קורה?״ שאלתי בלי לחייך או להראות כאילו אני מצפה לתשובה. ״אתמול…״ התחלתי. הוא נענע בראשו והפסיק אותי. ״לא, לא מדברים על מה שהיה הולכים קדימה.״ אמר. ״קחי.״ נתן לי בגדים. ״אנחנו חוזרים על אותו דבר.״ אמרתי. ״אני משתדל לשנות.״ אמר. ״היום, תעשה משהו מעניין ובבקשה! אני רוצה להכנס למיטה לבד היום.״ ביקשתי.״בסדר.״ חייך. ״אתה בטוח שתצליח?״ שאלתי בציניות. ״100%!״ גיחך. הוא קם ויצא מהחדר. התלבשתי בשמלה פרחונית ונעלים ורודות. ״אני לא מתה על זה!״ אמרתי. ״בכיס של השמלה.״ אמר. בכיס היה קליפס קטן וורוד, תקעתי אותו בשיער ועשיתי פרצוף. ״למה אתה עושה לי את זה?״ שאלתי והוא נכנס פנימה. ״את מתוקה.״ אמר. ״אה-הה״ אמרתי. ״בואי!״ אמר מאושר ומשך אותי מחוץ לבנין. ״לאן?״ שאלתי. בחוץ ראיתי הרבה בנים ובנות שמארגנים מעגל ענק של כיסאות, סאם נטש אותי והלך לעזור להם. ״ניו גירל!״ קרא ניק שעזב את הכיסאות והתקרב אלי. ״ניק.״ חייכתי מאושרת. ״אתמול היית ממש נחמדה אלי.״ אמר. ״לא מדברים על מה שהיה.״ עניתי. ״נכון.״ אמר וחייך אלי. ״את…״ התחיל ונראה מובך מאד. ״מה?״ שאלתי קצרת רוח. ״לידך אני שונה, אני לא משכנע וכאלה אז חשבתי…״ חייך במבוכה וגירד את ראשו. צחקקתי בעיניים נוצצות. ״נווו…״ דחקתי בו. ״רוצה לצאת לדייט?״ שאל. ״לא.״ אמרתי והוא ממש נראה מאוכזב. ״אני רוצה להיות חברה שלך, בלי דייט.״ אמרתי. ״כן!״ צעק וחיבק אותי. צחקתי והוא הניף אותי. ״את הלחצת אותי.״ אמר. ״חחח, בחזרה.״ גיחכתי. ״אני מקווה שלא נבהלת שנישקתי אותך, זה היה מתאים לרגע.״ אמר והתחיל ללכת איתי בדשא. ״הייתי קצת בשוק.״ הנהנתי בראשי. ״אבל זה מתכפר מפני שאני חמוד ומנשק נהדר נכון?״ חייך אלי. ״ברור.״ משכתי את המילה בלעג וציניות אבל חייכתי בחזרה.״ ״אני מנשק טוב!״ התעצבן. ״לא אמרתי שלא.״ אמרתי. ״אהה, אז בסדר.״ אמר. ״יש יומיים ואני לא אוותר עליהם.״ נעצרתי וגם ניק. הסתובבנו וטום עמד שם, נושך את לחיו הפנימית בכעס. רציני לגמרי וזקוף, כאילו גבה בכמה סנטימטרים. ״מה?״ התבלבל ניק. ״דיברתי לחברה שלך.״ את המילה חברה אמר בזלזול מופגן והרגשתי את זה באוזן שלי, כאילו הוא דחף את המילה לראש שלי בכח. ״מה אתה רוצה?״ ניסיתי להשמע קשוחה אבל המילים נשמעו מאד לא קשוחות, אולי רועדות היה יותר מתאים.
 ״נשארו יומיים!״ אמר טום, הסתובב והלך. ״יומיים למה?״ שאל ניק. ״שום דבר.״ עניתי והמשכנו להסתובב. ״כולם להתיישב בכיסאות בבקשה, ההופעה מתחילה עוד 10 דקות.״ קרא מישהו ברמקול. אני וניק רצנו לתפוס כיסאות, שמרתי לידי כיסא לסאם ואז ראיתי שהתיישב ליד ג׳יין. ״ג׳יין סלחה לסאם.״ אמר ניק. ״איך אתה יודע?״ שאלתי. ״סאם עוזר לך וקיילי עוזרת לי, קיילי חברה טובה של ג׳יין והיא סיפרה לי. ״מי זאת קיילי?״ שאלתי. ״שם.״ הצביע על החותכת עם המשקפיים השחורות והפתיחות המפתיעה. ״היא חותכת!״ אמרתי בקול מופתע. ״שששש, לא כולם צריכים לדעת.״ אמר והשתתקתי. ״היא לא אמורה לחתוך אבל היא פשוט לא נגמלה ואת, את הצלת אותה.״ אמר בהתרגשות. ״מה?״ שאלתי מבולבלת. ״הפרפרים! זה עובד.״ קרא בהתרגשות. ״אההה, באמת?״ שאלתי מופתעת. ״כן! מאיפה זה הגיע?״ שאל. ״אני אוהבת פרפרים וראיתי שאני מתאמצת לא לחתוך אז ציירתי פרפר ופשוט לא יכולתי לחתוך אותו, אז לא חתכתי.״ הסברתי. ״כולם להיות בשקט, מתחילים!״ קרא קול ברמקול מרוחק והשתתקנו. נהיה שקט ולאמצע המעגל נכנסה אישה צעירה בשיער אסוף בקוקו גבוה וארוך מאד בצבע חום בהיר. שמלה ארוכה ואדומה ושובל השמלה משתרך מאחוריה. היא נעמדה במצע המעגל והסתובבה לכיוון שלי. ״שלום! אני אעשה לכם שיחה קצרה. אנא מכם, הבינו שאני בסכנה גדולה אז הקשיבו טוב.״ היא נראתה נואשת וחשבתי שהיא משוגעת. ״הו, לא! רמין, אין מה לעשות. הוא תוקף!״ צעק מישהו שנכנס למעגל, בגדיו בלויים וישנים והוא עצמו היה מלוכלך. ״אתה! לך והזעק עזרה.״ קראה האישה בלחץ ונדנדנה את ידיה שהרעישו מכמות הצמידים הזהובים שעליהם. ״אני לא יכול.״ אמר מיואש. ״למה?״ קראה מיואשת אף יותר ודמעה יורדת מעינה הגדולה והחומה. ״מפני ש… כולם 
מתים!״ זעק ונפל על ברכיו, תפסתי בניק והוא חייך אלי ברוגע. ״מתים?״ שאלה מזועזעת. ״אכן כן, גבירתי.״ ענה והשתחווה לה. ״קום על רגליך דן, הלחם! זוהי הההזדמנות האחרונה שלנו.״ קראה האישה והסתכלה למעלה. ״אני אגן עלייך.״ אמר ועמד לפניה עם חרב יפה וארוכה שהוציא מנדן שהיה קשור למכנסיו. ״שם!״ צעקה האישה והצביעה למקום כלשהו, כל הראשים הסתובבו לאותו כיוון וטום הופיע עם בגדים שחורים שהסתירו הכל מלבד העיניים שהסגירו אותו. ״אני, הרגתי ונמאס לי מלחכות, אותך אני רוצה!״ צעק טום. ״אתה לא תיגע בה עד שנפשי תצא ממני!״ קרא האיש והניף את חרבו באיום. טום גיחך בלעג. ״זוז חייל זוטר.״ אמר טום ועיניו נצצו. ״הו, לא!״ צווחה האישה ונפלה על ברכיה. ״לא!״ צעק החייל. ״זוז!״ אמר טום באיום והחל להתקדם אליהם, הוא נכנס למעגל והיה שקט מתוח, כולם רצו לדעת מה יקרה. ״הדרקון הלבן! טריא!!״ קראה רמין. ״רמין! הוא לא יבוא.״ אמר טום  ולמרות שהיה מכוסה מכף רגל עד ראש יעדתי שהוא מחייך. ״טריא! בוא בבקשה.״ רמין החלה לבכות והחייל רעד לפניה. ״אני כאן, נסיכתי.״ קרא מישהו שהתברר כסאם שעמד מאחורי רמין והחייל. נראה שרמין היתה מופתעת ולא ציפתה לזה, והיא נראתה מוזר למדי. ״הו, סאם! טריא!״ התבלבלה. ״הו, טריא, חשבת שתנצח. אם כן, אעמיד אותך על
 טעותך!״ קרא טום שאילטר מעולה. ״טריא, היזהר.״ קראה רמין והחייל זז ונתן לסאם להתקדם. ״אני קורא עליך טיגר, מפלצת.״ אמר סאם שעמד עכשיו פנים מול פנים מול טום. ״מקבל אותו.״ אמר טום וכיווץ את עיניו. ״בלי נשק!״ החליט סאם. ״כמובן.״ אמר טום והוריד את חרבו לרצפה. ״זה על מה שעשית ללוסי!״ שאג סאם וקפץ על טום. קמתי בבהלה וניק משך אותי לכיסא. ״אל תתערבי.״ אמר בלחש. צפיתי באימה בטום מרביץ לסאם והפוך, וזה בהחלט לא היה משחק. ״זה לא חלק מההצגה! תעצרו אותם!״ צרחה רמין שאין לי מושג איך קוראים לה. ״נווו, לארי!״ דחפה את החייל/לארי לטום. ״אמילי, תעצרי אותם את.״ התרחק לארי משניהם. 
״אהההה!!!״ צעק טום! ״זה על ששיקרת לג׳יין!״ צרח טום ונתן אגרוף לסאם שהחל לרדת דם מאפו, שוב. ״סאם!״ צעקתי וקמתי. התנתקתי מניק ורצתי אליו. ״זוזי!״ דחף אותי טום לדשא. ״תפסיק!״ צעקתי ושמתי לו רגל, הוא נפל ועלה עלי. ״זה באשמתך הבנת? זה קרה מרגע שהגעת! זה בגללך!!!״ צרח והעיף לי סטירה כל כך חזקה שלא יכולתי לזוז. לא הרגשתי את הלחיים. ״תפסיק.״ אמר ניק. ״ניק…״ איים טום. ״אני אמרתי משהו?״ שאל ניק. ״אתה עכשיו…״ התבלבל טום. ״אתה בטוח. חה, מה אתה עושה על לוסי? מה?״ צחקק סאם. ״יש לזה סיבה!״ נהם טום. ״מה היא?״ הקשה ניק. ״ אני, אני לא יודע!״ צעק וקם ממני. ״תודה.״ חייך ניק והרים אותי. ״אני בסדר, תודה.״ חייכתי ורצתי לסאם ששכב על הדשא. ״למה עשית את זה?״ שאלתי. ״הוא הכאיב לך אז הכאבתי לו בחזרה.״ ענה. נתתי לו סטירה חזקה. ״אני יודעת לדאוג לעצמי.״ עניתי ואז נישקתי אותו בלחי. ״אתה אח גדול נחמד אבל אתה דואג יותר מדי.״ אמרתי וקמתי מהדשא. ״זה ניק.״ הצגתי את ניק. ״כן.״ ענה סאם וקם מהדשא. הוא נגב את דמו בשרוולו וחייך. ״הוא חבר שלי.״ אמרתי. ״אהה…״ אמר סאם. ״אתה אח גדול, אתה זוכר את זה?״ שאלתי והסתכלתי על ניק שנראה רגוע לגמרי. ״ציפיתי ליותר אחרי מה שעשיתי.״ אמר ולא הוסיף, הוא הסתובב והלך לעבר הבנין. ראיתי את ג׳יין רצה אחרי ולבסוף תומכת בו בכניסה לבנין.