התחלה חדשה- עונה 2- פרק 6-

לא הרגשתי כל כך טוב, אז לא הגעתי לבית הספר ביום שאחרי. בצהריים הלכתי לבית של עמית, הגוף שלי משך אותי לשם. ״שלום״ בחור צעיר פתח לי את הדלת. ״היי״ אמרתי בחצי חיוך. הוא כל כך הזכיר את עמית. ״עמית בבית?״ שאלתי. ״נראה לי שכן״ הוא אמר ונתן לי להיכנס. ״את החברה שלו?״ הבחור, יואב, שמסתבר שהוא אח שלו, שאל אותי כשהתישבנו בסלון, כי עמית עוד לא הגיע. ״לא לא״ עניתי במהירות וניסיתי שלא להסמיק. ״אני ילדה מהכיתה שלו״ אמרתי. ״אז למה את צריכה אותו?״ הוא שאל בעדינות. הדלת נפתחה ועמית נכנס במהירות, בלי להביט בנו בכלל. ״עמית!״ יואב קרא לו בזמן שהוא עלה במדרגות. הוא נעצר והסתכל עלינו. ״מה?״ הוא שאל. הוא הסתכל עליי. ״היי״
אמרתי בחיוך ״מה את עושה כאן?״ הוא שאל אותי וירד לקראתנו. ״אני צריכה שיעורים ממישהו״ אמרתי. ״מצאת לך ממי לבקש״ יואב גיחך. ״בואי״ עמית אמר לי ועלה למעלה, ואני אחריו.
״את לא באת בשביל שיעורים״ הוא קבע והתיישב על מיטתו. ״נכון״ עניתי בשקט והתיישבתי לידו. ״רציתי להודות לך.. על אתמול״ אמרתי והסתכלתי עליו. ״על מה?״ הוא שאל. ״אם לא היית שם כל הילדים שהיו שם היו מתמלאים בקיא בגלל האלכוהול שלי״ אמרתי בחיוך. הוא חייך. ״הייתי רוצה לראות את זה״ הוא אמר בחיוך מתגרה. ״מצחיק״ אמרתי ונתתי לו מכה. ״את תתחרטי על זה״ הוא אמר ותפס בידי והתחיל לדגדג אותי. צחקתי. ״עמית!״ צרחתי. הוא הפסיק וחייך. שנינו התנשפנו בכבדות. גופו היה מעליי. ״אז אנחנו בסדר?״ הוא שאל. והזיז את השיער שנפל על פניי. ״הכי בסדר״ מלמלתי והסתכלתי על שפתיו. ״אני..״׳ הוא אמר בשקט. ״מממ..?״׳שאלתי בשקט, התרכזתי. ״את צריכה ללכת״ הוא אמר וקם ממני. ״מה?!״ שאלתי בתדהמה. ״הודית לי, אין בעד מה, נגמר״ הוא אמר ונעמד. נעמדתי מולו. ״אני אלך״ אמרתי. ״ביי״ הוספתי ויצאתי משם במהירות.
הגעתי הביתה, נכנסתי לחדר, והכל היה חשוך, מלבד מספר נרות. ראיתי את גיא עומד בצד השני של החדר, עם זר פרחים. ״אתה צוחק עליי״ אמרתי בחיוך. הוא צחק. ״בשביל מה כל זה?״ שאלתי. ״בשבילך״ הוא אמר והתקרב אליי. ״גיא..״ ״תקשיבי לי״ הוא קטע אותי. ״אוקיי״ אמרתי. ״אני אוהב אותך, יותר מכל דבר אחר בחיים שלי״ הוא אמר והחזיק בידי. לא נרתעתי הפעם. ״כל כולי מאוהב בך, ואולי את כועסת ושונאת אותי כרגע, אבל אני יודע שאת מרגישה אותו דבר״ הוא אמר. התרכזתי בעיניו, שגם בחושך אי אפשר להתעלם מהן. ״אני מבולבלת״ הודיתי בפניו. ״קחי את הזמן, תחשבי״ הוא אמר ברכות. ״אוקיי״ מלמלתי. ״אבל לא יותר מדי זמן״ הוא אמר בחיוך. ״אני יכול לחבק אותך?״ הוא שאל. חייכתי וחיבקתי אותו. ״אני מתגעגעת אליך״ לחשתי לו. הוא ליטף את שיערי ונישק אותי בלחי. ״גם אני מתגעגע אלייך״ הוא אמר. הוא התנתק ממני והחזיק בפניי, ונישק אותי.