דיימונז(שדים)- פרק 15

אני וטד עומדים אחד מול השני מובכים.
״הבאתי לך את זה״, הוא אומר בביישנות שלא מתאימה לו ומביא לי ורד לבן. אני לוקחת ושמה אותו בתיק הצד שלקחתי. 
״אז..שנלך?״, הוא שואל ואין נזכרת מאיזה צד הוא. העירייה שלנו מורכבת משני חלקים ״המיוחסים והעובדים. טד הוא מהעובדים אז למרות שהוא בגיל של רישיון הוא לא יכול להרשות לעצמו מכונית. אני מחייכת אליו ואנחנו מתחילים ללכת. לבסוף אנחנו מגיעים לקולנוע ואחרי שטד קונה כרטיסים אנחנו מתיישבים בכיסאות. כל זה חדש לי. אף פעם לא הייתי מחוץ לבית, חוץ מבנשפים ומסיבות של הוריי. ההורים שלי! הם כנראה אפילו לא יודעים שאני מחוץ לבית עכשיו… מישהו מתקרב ואני מרימה את התיק מהמושב לידי ומישהו מתיישב בו. לפתע אני שמה לב שזה דילן.
״ מה אתה עושה פה?!״, אני שואלת אותו בלחש שהסרט מתחיל.
״סתם״, הוא מחייך אליי,״התוכניות שלי להערב נהרסו אז חשבתי לעצמי ׳היי דילן, למה שלא תלך לסרט?׳ והנה אני כאן!״
אני לא יודעת אם הוא נכנס לסרט הזה בכוונה או לא אבל אני מחליטה שלא אתן לו להרוס לי את הערב הזה. אני שמה ראש על הכתף של טד והוא כורך סביבי את ידו. אני מנסה להשאר איתו אבל הקולנוע מלהיב אותי ולאט לאט אני נשאבת לסרט. הכל מלא אקשן. יריות, פיצוצים, אנשים שנמלטים כל הזמן. אלו דברים שאף פעם לא ראיתי. אני מרגישה את המבט המחויך של טד עליי ומתנתקת מעלילת הסרט ומתרכזת בו. 
 ״על מה אתה חושב?״, אני שואלת אותו בשקט
״על כמה יפה את נראית הערב״,המשפט הזה גורם לי להסמקה כבדה ואני מודה לקולנוע על החושך ששורר באולם והוא ממשיך,״את יודעת שאת עדיין חייבת לי נשיקה מהמסיבה נכון?״
אני מהנהנת בראשי ומעלה את הראש אליו. השפתיים שלנו נצמדות לנשיקה ואני בעננים. אני שומעת את דילן לידי עושה קולות הקאה אבל לא אכפת לי. שיעשה מה שבא לו. אנחנו ממשיכים להתנשק כשלפתע מישהו נכנס בדלת של האולם ברעש גדול. מישהו נכנס לאולם עם שמירת מאבטחים כבדה. הם מתיישבים בדיוק שתי שורות מלפנינו וקוטעים את רצף הנשיקות שלי ושל טד. אני מנסה לדלות מידע על מי הגיע כשאני שומעת את דילן מתלחש עם מישהו,״תראה את המושל״, הוא לוחש למי שמצידו האחר אבל פוזל לראות איך הדברים הבאים מגיבים עליי,״מה ששמעתי זה שהארוסה שלו יפהפיה״,הוא נושם לפני מכת המחץ,״והיא כאן״.
והדברים האלה משפיעים עליי.ממש. אני מרגישה איך כל מה שאכלתי היום מתערבב לי בבטן. כריסטופר כאן?!
״את בסדר?״, טד שואל אותי בדאגה
אני מהנהנת בראשי. מה עשיתי?!,״אני הולכת רגע לשירותים״, אני ממלמלת לו ורצה לשירותים.
״אמנדה?!״,אני בקושי נושמת כשזאת עונה לי לטלפון
״לייל?!״, היא מחזירה לי,״מה קרה?!״
אני נושמת בכזאת מהירות שאני לא מצליחה לדבר.
״לייל? לייל? את איתי?!״, היא מתחילה להלחץ,״את יכולה לתת לי את טד?״
אני מנידה בראשי
״מה הולך שם?!״,היא ממש לחוצה,״לייל זה אומר לא?!״, כשאני ממשיכה רק לנשום במהירות היא ממשיכה,״לייל תנשמי לאט טוב?! נשימות עמוק…לשאוף ולנשוף״, אני עושה את מה שהיא אומרת ומתחילה להרגע,״את רוצה שאני יבוא?״, היא שואלת
״לא!״, אני משהקת בבהלה וחוזרת לנשימות המהירות
״לייל…לייל! תרגעי! לשאוף ולנשוף זוכרת?״, היא אומרת בקול מרגיע ואני עושה כדבריה.״עכשיו אפשר לדבר?״, היא שואלת כשאני נרגעת.
״כן״, אני מדברת כל כך חלש שאני בקושי שומעת אבל כנראה שאמנדה גם שמעה,״יופי״, היא פולטת אנחת רווחה,״עכשיו תסבירי לי מה קרה״
 אז אני מתחילה לספר. אבל לא את האמת. את זה אני צריכה לספר לה פנים מול פנים.״ בואי נגיד שיש מישהו בפנים שהוא סוג של החבר שלא הספקתי להפרד ממנו?״, אני מנסה להסביר את המצב בלי כל האמת.
״ואת יוצאת עם אח שלי?!״
״אמ זה לא הזמן״, אני ממש מתחננת לה בטלפון,״מה אני אמורה לעשות?״
אמנדה נושמת עמוק לפני שהיא עונה,״תגידי לטד שאת לא מרגישה טוב ורוצה לחזור״,אני באה לנתק כשהיא ממשיכה,״ ולי..״
״אה?״
״עזבי…לא חשוב…אנחנו צריכות לדבר…ביי״
״ביי״
אני נושמת עמוק וחוזרת לטד.״את בטוחה שאת בסדר?״, אני מרגישה לא טוב שהוא דואג לי ככה ואני רק פוגעת. ״בוא נחזור״, אני ממלמלת בשקט.
את הדרך הביתה אנחנו מבלים בשתיקה. אנחנו רחוב אחד לפני הבית שלי כשאני עוצרת אותו. ״קרה משהו?״, הוא לא מבין.
״אממ… אני חושבת שעדיף שההורים שלי לא ידעו שאני בקשר עכשיו טוב?״, אני שואלת ומסתכלת עליו.
״אם זה מה שאת רוצה״, הוא אומר וכורך ידיים את זרועותיו סביב מותניי. הוא כל כך מבין. אני כל כך מתפתה לנשק אותו עכשיו אבל אני מתאפקת. אסור לי. בשבילו. אני מתרחקת ממנו ורצה הביתה,״לייל?״, הוא צועק אחריי, לא מבין. אני רצה יותר מהר ולא מסתובבת אחורה. אני מנגבת דמעה שזלגה לי ועולה במדרגות. אני נעצרת בגלל דמות שעומדת בפתח הדלת. אמנדה. והיא מחכה להסברים.

אם יהיו תגובות אני ימשיך…=]
ורק בשביל לדעת מי הדמות האהובה עליכם?