מי חשב שאני אתאהב בו..? פרק 17

"מה?" שאלתי והשתעלתי טיפה, הוא לא יודע על מה שקרה עם אמא שלי
"הנה אמא שלך" אמר ואכל מהשקשוקה
"אה כן אני יודעת היא אמרנ לי" אמרתי ולא רציתי לספר לו
"סבבה,אז מה חדש" אמר ואמרתי
"אני הולכת שניה לחנות ליד לראות אם הצמיד שלי מוכן," אמרתי, באמת יש שם תכשיטי זהב והזמנתי צמיד שרשום dad for ever חרוט על חתיכת זהב,
"סבבה האוכל מחכה לך" אמר ויצאתי מהמסעדה , כאילן אני לא רואה שבחוץ נמצאת אמא שלי
המשכתי כשאני מדברת באיפון עם אבא ואני אומרת "כן אבא , אני אוהבת אותך גם אל תדאג" אמרתי וצחקתי, כאב לי טיפה, כנראה המועקה שאמא שלי לידי
הלכתי וראיתי שאמא שלי מסתכלת עליי ולא זזה, עשיתי כאילו לא שמתי לב והמשכתי לחנות וכשיצאתי מהחנות עם השקית ביד ראיתי את אמא שלי עומדת עדיין באותה צורה עם דמעות בעינייה, נכנסתי למסעדה ונתתי מבט לאמא במבט מאוכזב ונכנסתי למסעדה
"איך הצמיד?" שאלתי והראתי לו
"ממש יפה אבא לנצח" אמר וצבט בלחי שלי
"כן הורדתי את הצמיד הישן שמתי בקופסא, אני אשתמש בו בעוד כמה שנים" אמרתי
"יפה לך , עכשיו תאכלי, בסוף אחיינית שלי לא תהיה בריה" אמר וצחק,
כשהיינו קטנים אני ותומר תמיד אמרנו כשיוולדו לנו ילדים אני יהיה דודה של הילדים שלו והוא של שלי, זה עומר להתגשם לו, היינו כמו אחים
היה לי צלצול באיפון ראיתי מספר לא מזוהה שמתי על רמקול ואמרתי "הלו?"
"שני?אמ.. מדבר.." התחיל להגיד הבן אדם, שמעתי קול של בכי כנראה זה ההוא מבחוץ
"אני חבר של אמא שלך ו.." אמר ואמרתי לתומר שאחרי זה אני אסביר לן
"אממ מצטערת קוראים לי שני אבל אין לי אמא.. היא עזבה אותי כשהיתי צריכה אותה, אז גדלתי והסתדרתי בלי אמא, אז אני מצטערת להתראות.." אמרתי ולקחתי נשימה ארוכה וסיפרתי לתומר
"אני מצטער שלא היתי לצידך כשזה קרה" אמר תומר וליטף את פניי
"זה בסדר, אתה שוב כמו אח שלי אני מעדיפה אותך ככה" אמרתי והוא שילם וקמנו מהשולחן
אני שללתי את אמא שלי זה לא בסדר, עדיין אני רוכשת אליה טיפת כבוד, יצאתי מהמסעדה והסתכלתי על אמא שוב באכזבה וראיתי שיש לה טיפת בטן הריונית.. אני מבינה איך היא שכחה אותי, היא לא רצתה אותי והביאה מישהי אחרת במקומי שתכסה את המקום שחסר לה בלב,
אף פעם לא הסתדרנו אבל אהבתי אותה המשכתי להסתכל ואמא לא הסתכלה והלכה לצד השני
זה פגע בי.. הגענו הביתה והתיישבתי במיטתי ופתחץי את המגירה וראיתי את הצמיד לי כשאמא קנתה לי שנולדתי רשום על זה 'אהבה של אמא' כעסתי ופשוט צעקתי "שונאת אותל!!!!" והתחלתי לבכות, לבכות ללא הפסק וזרקתי את הצמיד כל הריצפה ואבא עלה במהירות וחיבק אותי חזק והרגיע אותי "די שניני מה קרה" וחיבק אותי
"שונאת את החיים האלה, שונאת את אמא שלי!" אמרתי ולא הפסקתי לבכות