התחלה חדשה- עונה 2- פרק 4

נכנסתי לכיתה. דילן, המורה לאנגלית, לא שם לב שנכנסתי באיחור. התיישבתי והסתכלתי על הלוח. ״שיחת בוקר של ברבי וקן?״ עמית לחש לי מצד ימין. ״עזוב אותי״ אמרתי לו בעצבנות. ״ברבי עצבנית, זה משהו שלא רואים כל יום״ הוא אמר בחצי חיוך מתגרה. ״מה אתה רוצה?״ שאלתי. ״ממך כלום״ הוא אמר. ״אז תמצא לעצמך מישהי אחרת להציק לה״ אמרתי וחזרתי להסתכל על הלוח.
בהפסקה, ישבתי ליד כולם, כי לא היו לי מקומות להתחבא בהם. ״היי״ טום, אחד הילדים מקבוצת הכדורסל של חן, גיא ויונתן, התיישב לידי. ״אה היי״ אמרתי. לא היה ברור לי מה הוא רוצה. ״הנשף מתקרב״ הוא אמר. הבנתי. ״ושמעתי על זה שגיא ואת זה לא אופציה יותר״ הוא אמר. די כבר לחטט לי בחיים הפרטיים. ״אז חשבתי.. שנלך ביחד לנשף, ידידים״ הוא אמר בחצי חיוך. חייכתי חיוך קטן. ״או שכבר הזמינו אותך״ הוא הוסיף במהירות. ״לא, לא הזמינו אותי״ אמרתי בשקט. ״אז מה את אומרת?״ הוא שאל. ״שתאסוף אותי בשמונה״ עניתי בחצי חיוך.
אחר הצהריים הלכתי לספרייה, לסיים את העבודה המזורגגת הזאת עם עמית. ״היי״ הוא צעק לי. ״ששש..״ אנשים מכל עבר לחשו בעצבנות. ״היי״ אמרתי בקרירות והתקדמתי לספרים. ״תקשיבי, אני מצטער על הבוקר, לא חשבתי שתתעצבני״ הוא אמר. ״ברור שחשבת שאני אתעצבן״ אמרתי והוצאתי את הספר שחיפשנו והתקדמתי למחשב.
השעה הייתה תישע בלילה. סיימנו, בסופו של דבר, את העבודה, והלכנו לכיוון הבתים שלנו. ״את עדיין כועסת?״ הוא שאל. נעצרתי. ״תענה לי על שאלה אחת״ אמרתי והסתכלתי על מבטו הממכר. עיניו הכהות נראות יפות בחושך. ״אוקיי״ הוא אמר. ״למה אתה עושה את זה?״ שאלתי. ״עושה מה?״ הוא שאל. ״מציק לי״ אמרתי. הוא גיחך והמשיך ללכת. נאנחתי והלכתי אחריו. ״אתה הולך לנשף?״ פלטתי לאחר כמה דקות. ״נשף זה לתינוקות״ הוא אמר. ״ממש לא! נשף זה היום הזה שאתה יכול ליהנות סוף סוף״ אמרתי בעצבנות. ״ה׳נשף׳ הזה שלך הוא רק לכמה אנשים מסוימים- לבחור ולבחורה שכולם מלקקים להם את התחת, ומהרגע שהגעתי זה היה די ברור מי אלה״ הוא אמר. ״זה לא נכון״ אמרתי. ״זה נכון ברבי. הנשף הזה הוא רק בשבילך ובשביל הקן שלך״ הוא אמר. ״תסתום את הפה שלך כבר!״ אמרתי בעצבנות. ״אתה שופט אותי בלי להכיר אותי״ מלמלתי. ״אתה מגעיל אותי״ אמרתי ונכנסתי לבית שלי.
עברו שלושה ימים, השעה הייתה שבע וחמישים בערב, ואני יצאתי מחדר האמבטיה, לבושה בשמלה הלבנה האהובה עליי. ״אתה מטורף?!״ צרחתי כשראיתי את עמית במרפסת שלי. ״זה העבודה״ הוא אמר שפתחתי את הדלת. ״אוקיי״ אמרתי ולקחתי ממנו את העבודה. ״את נראית..״ ״ביי עמית״ אמרתי וניסיתי לסגור את הדלת. ״חשבתי שאת והוא כבר סגרתם את החבילה״ הוא אמר. הפלאפון שלי צלצל. טום אמר לי שהוא למטה. ״אני צריכה ללכת״ אמרתי. ״ניפגש שם״ הוא אמר בחצי חיוך וירד מהמרפסת. הוא הולך לנשף, הייתי צריכה לדעת.