מי חשב שאני אתאהב בו..? פרק 11

הגענו לדליי קרים והזמנו גלידות, היה שם מוכר ומוכרת, התיישבתי כי ממש כאב לי ואייל וטל הזמינו, התינוק בועט, הלכתי לשבת בצד וחיפשתי בפייסבוק את אמא כי יש לה פייסבוק, לא מחקתי אותה, אני חושבת שהיא רואה את הפרסומים של חברים על הקיר ואת התמונות כשאני יוצאת ויש לי בטן, התמונות עםאבא וגייב כמו משפחה מאושרת, היא יכולה להתכחש אליי? הרי אני הבת שלה.. הבת היחידה שלה. איך אפשר לוותר על חיים שאת הענקת? לברוח מהמציאות ולעשות שאני לא קיימת?.. נכנסתי מהאיפון וראיתי תמונות שלה ושל כנראה החבר שלה מתנשקים ונראים מאושרים, היא אפילו לא התקשרה ולא שלחה אסמס לראות מה איתי!. זה כואב זה מכעיס .
אולי אני אצליח לראות איפה היא גרה, נו בבקשה שיהיה רשום, לא רשום.. זה לא עוזר לי.. אולי חבר שלה?.. לא רשום.. אני אעשה הכל בשביל לפגוש אותה, לאבא אסור לדעת.. המוכר הביא לי את הגלידה ואייל התיישב לידי, אייל אביתר ותמר היחידים שיודעים שאמא שלי לא גרה איתי בבית ולא מדברת איתי, אמא של אייל תמיד מתקשרת לראות מה שלומי ושאני באה אליהם היא נזכרת איך היא היתה בהריון עם אייל כשהיא היתה בגיל 18, כולן הפכו לאימהות שניות אבל אמא שלי? אפילו חברה היא לא.. "תראה" אמרתי והראתי לו תמונה של אמא שלי ומישהו מתנשקים, הוא לא ידע מה להגיב ואין.. אני חייבת לקחת את השליטה לידיים, ההריון דרש ממני הרבה מחויבות מהעבודה התפטרתי לא יכלתי לעמוד ליד האוכל הרבה זמן בלי להקיא, והמחויבות מהעבודה זה בלי הריון..
"היא שלחה לך?" שאל, "לא.. היא אפילו לא שאלה מה איתי התינוק כבר בדרך והיא לא אכפת לה ממני" אמרתי ולקחתי ביס מהגלידה שתנחם אותי..,
"אולי תגלי לנו אם זה בן או בת" אמרה טל ואני הנדתי את ראשי לשלילה וצחקתי, הינו לבד אף אחד לא היה פה חוץ מ2 המוכרים והרגשתי יותר בנוח ולקחתי את ידו הגדולה של אייל והנחתי על ביטני ואמרתי "תרגיש" והרגשתי כאב מפלח את ביטני, זה כואב, "די זה הוא?" שאל אייל וחייכתי וטל אמרה "היא " , היה בנינו צחקוקים וטל אמרה לאייל "בוא איתי שניה לחנות שם" ואייל אמר "בואי איתנו" ואמרתי "לא , אני אוכלת בשביל 2" וצחקתי, חיפשתי באיפון מישהו עם אותו שם משפחה כמו של חבר של אמא שאני אשאל איפה הם גרים, אבל אם הם יראו את השם שלי הם לא יענו.. מה אני עושה.. המשפחה של אמא ואני בקשר אבל עם המשפחה של אבא אנחנו יותר בקשר, אני חושבת שהמשפחה של אמא רואה בי אשמה לגרושין רק היום ידעתי ועכשיו אני מבינה את הכעס
"את רוצה להזמין עוד משהו?" ניגש המוכר והמוכרת השניה היתה במטבח, "וופל בלגי" אמרתי וצחקתי, הוא הכין והביא לי ואמר "אם את צריכה משהו תקראי לי" ואמרתי מהר "תישב כאן איתי אני צריכה עזרה בלאכול הכל השמנתי מידי" אמרתי וליטפתי את הבטן, הוא צחק ואמר "קוראים לי שון" וחייך, "קוראים לי שני, בדרך כלל בחורים בורחים ממני" אמרתי וידעתי שהוא יברח באיזהשהו שלב "למה בורחים" שאל וקמתי מהכיסא והצבעתי על הבטן שלי,
"אז הם טיפשים" אמר והתיישבתי בכיסא, הוא נראה טוב, גבוה שזוף שיער חום דבש עיניים ירוקות שרירי מתלבש יפה, היה שקט וניסיתי לבדוק מהמשפחה של חבר של אמא וראיתי בדיוק!
מישהו שעובד בחנות של תינוקות "יש תודה ה'" אמרתי ומהר הקלדתי את המספר והתקשרתי שון היה בהלם..