The dream became reality – פרק 2

*נק' מבט של זוהר*
אני: ההורים שלי היום בבוקר אמרו לי שאני מחר טסה איתם לאנגליה עד סוף החופש
נוי, שקד, תהל: מה?!?!
תהל: אנחנו נתגעגע אלייך
~נוי ושקד הנהנו בהסכמה~
אני: טוב, אני רוצה לבלות את היום הזה עם החברות הכי טובות שלי
תהל: כן, בואו נלך לשופינגגג
נוי: כן יהיה ממש כיף
שקד: למה אנחנו מחכות
~הלכנו לקניון עברנו בכל חנות בגדים ומדדנו את הבגדים שאהבנו, היינו שם איזה ארבע שעות~
שקד: טוב כבר מאוחר
נוי: כן, צריך ללכת הביתה
תהל: ואת גם בטח תרצי לנוח לפני הטיסה
אני: כן, ותשתדלו להיות מחוברות לסקייפ כדי שנדבר
נוי: כן, ותספרי לנו הכל
אני: ברוררר
תהל: טוב, כדי שנלך כבר הביתה, בייי
נוי: בייי, נתגעגע אלייך
שקד: בייי
אני: ביי
~חזרתי הביתה המזוודות כבר היו ארוזות ומחכות למטה~
אני: אמא, באיזה שעה הטיסה שלנו?
אמא: מחר בעשר בבוקר
אני: טוב, אני הולכת לישון כדי שאהיה ערנית מחר
אמא: לילה טוב מתוקה
-בוקר-
אמא: זוהר חמודה קומי שלא נאחר לטיסה
אני: טוב אני קמה
~קמתי התלבשתי צחצחתי שיניים ועשיתי קוקו גבוה, ירדתי למטה אכלו והלכנו לשדה תעופה, עברנו את הבדיקות ונכנסנו למטוס, ואז פתחתי את המחשב ונכנסתי לפייסבוק וראיתי שכולן מחוברות, עשיתי צ'אט קבוצתית~
אני: היי
שקד: היי
נוי: היי
תהל: היי
שקד: מה קורה?
תהל: איפה את?
אני: אני בסדר מה איתכן?, ואני במטוס
נוי: אני יודעת שבקושי עבר יום אבל אני מתגעגעת אלייך
שקד: כן
תהל: כן
אני: טוב, נחתנו, נדבר בהזדמנות
נוי: ביי
תהל: בייווש
שקד: ביי
~נחתנו, לקחנו את המזוודות וליאן (דודה שלי) חיכתה לנו~
ליאן: יוו זוהר איך גדלת
אני: תודה
ליאן: בגלל שאני לא ראיתי אותך מלא זמן יש לי הפתעה
אני: מה?

2 תוגובות וממשיכה !!