לאס וגאס – פרק 25
-נקודת מבט קייל סנדרס –
״הי אלה , בואי הנה!״ קראתי אליה כשראיתי אותה עוברת ליד דלת החדר שלי כשהיא לבושה יפה עם עקבים ושערה מסודר והיא מאופרת .
״מה ?״ שאלה לחוצה ונכנסה אל החדר שלי , היא הביטה עלי עם ענייה הגדולות החמות ירוקות .
״לאן את הולכת ?״ שאלתי אותה והרמתי גבה , שמתי על עצמי חולצת טריקו פשוטה ולבנה .
״לחברה״ שיקרה לי , ״ושמה?״ שאלתי אותה והתקלתי אותה בשאלתי .
היא התחילה לגמגם , ״איזבל״ שיקרה לי במצח נחושה והתחמקה ממבטי .
״אוקי , בואי אני יקפיץ אותך״ אמרתי וחייכתי אליה , אני חייב לראות לאן היא הולכת , היא נעלמת המון בזמן האחרון מהבית .
טוב , אולי גם אני נעלם די הרבה .
״לא צריך , אני יקח רכב״ ניסתה להמציא תירוץ , ״שטויות בואי אני יקח אותך , חבל שתתאמצי , אני לוקח אותך וזה סופי״ אמרתי לה וקמתי ממיטתי .
היא רתחה בינה לבין עצמה וזה העלה חיוך על פניי , היא מנסה לשקר ולא בדיוק הולך לה .
לקחתי את מפתחות הפרארי ספורט השחורה שלי ויצאנו מהבית .
עלינו לרכב והתחלנו לנסוע לכיוון היציאה מהרחוב שבו אנחנו גרים , רחוב פרטי לעשירים .
״אז איפה ׳איזבל׳ גרה ?״ שאלתי והדגשתי את שמה של החברה שהיא המציאה , היא נלחצה טיפה , ידעתי שהיא משקרת .
״ב…״ התחילה לגמגם .
״אלה אני יודע שאת משקרת״ אמרתי וחסכתי לה ולי עוד תירוצים ושקרים .
״קייל בבקשה ״ התחילה לומר וקטעתי אותה .
״רק תגידי לי מי זה , ואני עוזב אותך לנפשך ״ אמרתי לה , אני לא רוצה להפריע לה במערכות יחסים שלה , אבל זה מוזר שהיא מסתירה ממני דברים בדרך כלל היא מספרת לי הכול .
״זה לא משנה כול כך״ מלמלה , היא והזיזה מעל פנייה קצוות שיער חומה למאחוריי אוזנה .
הבטתי עליה מבט נוקב והחזרתי את מבטי אל הכביש , סתם נסעתי בסיבובים עד שאלה תדבר .
היא מלמלה משהו לא מובן והתחילה לגמגם .
״אלה ?״ שאלתי .
״ניק…״ אמרה את שמו הפרטי , ״אוקי״ אמרתי .
היא נשמה לרווחה , ״לאן לקחת אותך ?״ היא שוב נלחצה .
״זה בסדר תוריד אותי פה ואני ינסע במונית״ אמרה לי וניסתה להתחמק שוב ממבטי הנוקב שנשלח אליה .
״לאן לקחת אותך ? , ואני לא יחזור על זה שוב״ אמרתי לה בנימה עצבנית .
״מיסטיק״ אמרה לי , ״את משוגעת ? זה מחוץ לסטריפ למה קבעת להיפגש שמה עם ניק הזה ?״ שאלתי אותה טיפה עצבני שהיא הסתירה את זה כול הזמן ממני .
״מצטערת , תוריד אותי פה ואני יסע במונית״ אמרה לי בנימה שקטה ומפוחדת .
״לא , זה בסדר , אני יסיע אותך , לקחת איתך את הנשק שלך ?״ שאלתי והבטתי עליה .
״כן קייל לקחתי״ אמרה בנימה קצת מבוישת , ״למה לא סיפרת לי על הניק הזה עד עכשיו ?״ שאלתי אותה מנסה להתעניין קצת לפחות עד שנגיע אל מיסטיק .
״כי היית עסוק בזמן האחרון , כבר אין לך זמן אלי כמו פעם , אני לא יודעת מי זאת אבל אין ספק שהיא שנתה אותך , אתה נראה שונה ״ אמרה לי .
בלעתי את הגוש שחנק את גרוני , למה היא חושבת ככה ? מאיפה היא אמורה לדעת ? , שמתי לב לזה שהיא החליפה את נושא השיחה ממנה אלי .
״למה את חושבת שיש מישהי ?״ שאלתי אותה בקול היציב שלי ועטתי על פני מסכה שלווה .
״באמת קייל , על מי אתה בא לעבוד , אני מכירה אותך יותר מידי טוב אני מכירה אותך כמו את כף היד שלי ״ אמרה בנימה מזלזלת .
״ועדיין , למה את חושבת שיש מישהי ?״ שאלתי אותה שוב מחכה לתשובה .
״נו באמת , אתה אולי עוטה על הפנים שלך מסכה שלווה אבל העניים שלך מסגירות אותך אחי , אתה מאוהב , מתחוללת בתוכך סערה , אולי המסכה השלווה מכסה אותה אבל העניים משקיפות הכול ״ אמרה והביטה אל תוך עייני הכחולות קרח .
הסטתי את מבטי ממנה וחזרתי להסתכל על הכביש הארוך היוצא מהסטריפ .
״אני לא מאוהב , אני לא מאמין באהבה , אהבה זה בולשיט אחד גדול״ אמרתי עצבני , התעצבנתי שהיא הזכירה לי את אביה איכשהו , לא במובן מודע , אבל היא הזכירה לי .
היא הזכירה לי את השנאה מהעניים שלה כשהיא ראתה אותי , את הכעס שגאה בה שרק דיברתי אליה , זה מכאיב לי , יותר מידי מכאיב .
״אל תוותר על אהבה , ובמיוחד לא על הבחורה הזאת , היא שנתה אותך לטובה אחי ״ אמרה לי ונגעה בקצות אצבעותי שנחו על תיבת ההילוכים .
״זה בסדר חיים שלי , אני לא מאוהב , כשאני יהיה מאוהב את הראשונה שתדעי״ אמרתי לה .
הגענו אל המסעדה שהיא אמרה , בחניון לא חנו הרבה רכבים אבל רכב אחד ניראה לי בולט ביותר .
בא.אמ.וו לבנה מבריקה , נשען מישהו על צד הרכב , לא הצלחתי לזהות מהמרחק שהיה בנינו .
אלה החווירה טיפה והשתחררה מהחגורה במהירות , ״ביי קייל תודה״ אמרה ויצאה מהרכב .
הבחור שנשען על הרכב בהה בי , ראיתי את עיניו מביטות לכיווני , הוא ניראה מוכר להחריד .
״ביי״ מלמלתי אל אלה , היא יצאה במהירות מהרכב והתקדמה אל הבא.אמ.וו הלבנה , הבחור חיבק אותה .
ראיתי שהם מדברים , אלה הביטה פעם אחת אחורה , פעם אחת אחורה לכיווני .
לבסוף הם התחילו להתקדם אל המסעדה .
פי נפשק , פעימות לבי האיצו , לא ציפיתי לזה , זה זיעזעה אותי , הכה בי כמו ברק ביום בהיר , השקט שלפני הסערה .
על עורפו קעקוע , קעקוע שלא רציתי לראות , ובמיוחד שלא להיזכר .
קעקוע של וורד שמסביבו מלופף נחש קוברה .
הרגשתי את דמי אוזל מפניי , ״זה פאקינג בן למשפחת דליין , עם אחותי הקטנה , עם אלה ״ אמרתי לעצמי בקול אומר לי את המציאות שלא רציתי להאמין בה .
שלפתי את האקדח שלי , בלי לחשוב פעמיים ויצאתי מהרכב לכיוונם , אלה ראתה וישר נעצרה , היא מלמלה משהו לבחור וראיתי דמעות מצטברות בעיניה .
ניק עלאק , היא יוצאת עם ניק דליין !
לא הצלחתי להאמין לזה , זה חילחל לי לאט לאט עד שהכה בי , פשוט לא הצלחתי להאמין לזה , אבל זה אמיתי , וזה קורה , ממש מתחת לאף שלי .
״קייל בבקשה לא !״ אלה התחננה ונעמדה מול ניק הזה , כאילו מגנה עליו בגופה , ״אלה תזוזי , אני לא רוצה לפגוע בך״ אמרתי עצבני יותר מאי פעם , הכעס מילא אותי כול כך , אני חייב להתפרץ .
כיוונתי את האקדח שלי הישר אל ליבו של ניק , ״תתרחק מאחותי״ אמרתי בארסיות והטענתי את הנשק שבידי .
״קייל בבקשה , פשוט תעזוב , בבקשה״ בכתה אלה , הבחור חיבק אותה .
פשוט קרסתי , זה היה יותר מידי לראות את אלה אחותי בידיו של בן למשפחת דליין , הוא ניחם אותה , לחש משהו באוזנה ונשק קלות ללחי שלה , זה הכעיס אותי כול כך שהוא נגע בה ככה , מולי .
אבל הוא הצליח לנחם אותה , הצליח להפסיק את הדמעות שזלגו מבעד לעיניה, מה שאני מעולם לא הצלחתי , מעולם לא הצלחתי להרגיע אותה , לא משנה ממה , ולא משנה מה אני אומר .
הפנים שלו , מבנה הפנים , צבע השיער והעניים האלה , הוא כול כך מוכר .
הורדתי את האקדח לאט , לא יכולתי שלא לנעוץ את מבטי בפניו , אני חייב לדעת למה הוא מוכר לי כול כך .
ושוב זה הכה בי כמו בברק ביום בהיר , איך לא קישרתי בין הדברים , צבע השיער , צבע העניים , מבנה הפנים , הקעקוע , המשפחה .
זה אח של אביה .
זה שבר אותי מבפנים לראות את אלה בזרועותיו , בזרועותיו של אח של אביה.
״בבקשה אל תספר ״ שמעתי את קולה של אלה , יצאתי מהטראנס שהייתי שקוע בו , היא חיבקה אותי , עטפתי את זרועותיי סביבה , היא חפנה את ראשה בחזה שלי .
״למה שיקרת לי ?״ שאלתי אותה , ידעתי שהיא משקרת , אבל כשהבנתי שהוא בן למשפחת דליין השקר הפך למשמעותי יותר בעייני .
״אני מצטערת קייל , אבל בבקשה ממך , אל תספר לאף אחד , במיוחד לא להורים, אפילו לא לאנג׳ל״ אמרה וקולה חנוק כול כך .
״למה לי לשמור על זה בסוד ? מה זה יתרום לי ? מה זה יתרום למשפחה שלנו? , שאת בוגדת בעקרונותיה? , שאת יוצאת נגד משפחתך? ״ אמרתי לה וכול מילה שלי פגעה בה כמו חץ בלב .
דמעותיה התחדשו והרטיבו את חולצתי כשהיא עדיין מחובקת בין זרועותיי .
״קייל אני יודעת על אביה , תפסיק , אתה לא היחיד שיוצא נגד משפחתו , אתה פשוט לא היחיד !״ צעקה עלי .
ידי הרפו מאחיזתן ונפלו לצידי גופי , מילותיה כמו דורבנות שננעצות בגופי .
״איך את יודעת?״ שאלתי מגמם , איך היא לעזאזל גילתה את זה .
״אתה שולח לה מתנות , כמו שרשרת היהלומים , הצמיד , המלון בסן פרנסיסקו, קייל אני לא טיפשה , לא קשה לעלות על העקבות שלך , לא היית יסודי מספיק״ אמרה לה והכתה אותי קלות על החזה שלי .
הבטתי על ניק , הוא עמד בצד והקשיב להכול , עיניו נפערו לרווחה .
״חתיכת בן זונה״ שמעתי אותו צועק .
-נקודת מבט אלה סנדרס –
״חתיכת בן זונה ״ שמעתי את ניק מקלל , עייני התמלאו דמעות שוב והבטתי לכיוון בו הוא עמד מאחורינו , הוא שלף אקדח והתקרב אל עבר קייל , זזתי הצידה מהדף הדחיפה שלו .
ניק תפס אותו מהחולצה והצמיד אותו בכוח אל מכסה המנוע של אחד הרכבים שהיו בחניון , הוא הצמיד את קנה האקדח אל רקתו של קייל .
״בבקשה ממכם , די !!״ צרחתי את נשמתי , גרוני כאב , וגוש גדול חסם את קני הנשימה שלי .
״תפסיקו״ התחננתי בבכי וצרחות אבל לשווא הם בכלל לא הקשיבו לי .
״אתה הבן זונה שבגללו אחותי הדרדרה , בגללך אחותי לוקחת סמים , בגללך אחותי מסתגרת , בגללך אחותי חותכת , אתה הבן זונה שהרס לאחותי את החיים, הכול בגללך , אתה הרסת אותה , שברת אותה , היא השתנתה לרעה ורק בגללך!!!!״ צעק עליו ניק .
הייתי מופתעת מכול המילים שאמר , האם כול זה נכון ? האם כול זה קרה לה בגלל קייל ? בגלל אחי ? בגלל הבן אדם שהכרתי כול ימי חיי ? , זה בגללו?
״קייל זה נכון ?״ שאלתי בשקט מנסה להתגבר כל הצרידות בגרוני .
הוא לא ענה , ״בגללך אחותי מכורה , אתה הרסת לה את החיים , אתה הרסת לי את החיים , אתה הרסת למשפחה שלי את החיים , אתה קולט שהכול בגללך?, אתה קולט את זה ?״ שאל ניק מעוצבן יותר מתמיד , מעולם לא ראיתי את הצד הזה שלו , הכועס , העצבני , הפראי , אך בכול זאת במלאה דאגה , אכפתיות , כלפי אחותו .
״אני מצטער , אני לא התכוונתי ״ אמר לבסוף קייל , זה לא קייל שאני מכירה , גם הוא השתנה , הוא ניהיה מרוחק יותר מרגע לרגע , אני חוששת שלבסוף הוא יעלם כלא היה .
״בבקשה , ניק תוריד את האקדח״ ביקשתי ממנו בגרון צרוד , ראשי כאב , שנאתי את עצמי כול כך באותו הרגע .
״בבקשה״ ביקשתי שוב מניק הנחתי את ידו על כתפו .
הוא שיחרר את קייל , וניגש אלי תפס בפניי ונשק אותי על שפתיי בכוח מול קייל, דחפתי אותו ממני , ״לא עכשיו״ אמרתי עצבנית .
״קייל אתה יכול להסביר לי מה קרה בינך לבין אחות של ניק ?״ שאלתי אותו בשקט.
״אני לא יודע מה השתבש בדרך , לא היה בנינו משהו מעולם , חוץ מזה שהיא ירתה לי בכתף״ התחיל לומר .
״זאת אחותי!״ אמר בחיוך ניק , ״תמחק את החיוך המזדיין הזה עכשיו!״ נבחתי עליו עצבנית .
אחרי הכול , קייל עדיין אחי שאני מכירה ואוהבת כול כך .
״ואז מה קרה ?״ שאלתי אותו .
״זהו מאז לא נפגשנו יותר , לא ראינו אחד את השני יותר , ולא יצרנו קשר אחד עם השני , פשוט מאוד״ אמר לי .
״שכבתם?״ שאל ניק עצבני , כול כך רתחתי על השאלה המטומטמת שלו , ממש זה מה שחשוב עכשיו .
״אתה ואחותי שכבתם?״ שאל קייל בלי שום בושה שאני נמצאת לידו .
״קייל!!״ אמרתי עצבנית , לא האמנתי שהוא שאל את השאלה הזאת מולי .
״מה?״ אמר קייל לא מבין מה אני רוצה ממנו .
״כן , שכבנו״ שיקר ניק לקייל , זה הרתיח את קייל כול כך , השנאה נשקפה מעיניו הכחולות קרח .
״לא אנחנו לא , אני בתולה !״ צעקתי על שניהם .
״אוקי זה משהו שלא הייתי צריך לשמוע״ אמר קייל וניק הנהנן , זה הדבר היחיד שהם הסכימו עליו .
״את בת 20 אלה , אתה בתולה ?״ שאל קייל מופתע , ״אוקי טוב טוב , זה לא משהו שאנחנו אמורים לדבר עליו ״ אמר לסוף וויתר על העניין .
למרות ששיקרתי לשניהם , אני לא בתולה אבל עדיף ששניהם יסתמו .
״עכשיו תהיו ילדים חמודים , תלחצו ידיים ותפרדו לשלום , לפני שאני לוחצת על ההדק ושניכם תפרדו שלום מהעולם״ אמרתי עצבנית יותר מתמיד , יותר מקייל וניק לפני כמה רגעים אחדים .
״שיהיה״ אמר קייל , הוא לקח את האקדח שלו שזרוק על הרצפה , נכנס אל הרכב שלו לחץ על הגז , הגלגלים חרקו על הכביש האפור והוא נעלם בתוך רכבו .
״ניק ?״ שאלתי בשקט .
״כן חיים שלי?״ שאל ופרק את האקדח מנשקו .
״אתה שונא אותי?״ שאלתי אותו שוב באותה נימה שקטה .
״לא , אני לא שונא אותך, אני שונא את המשפחה שלך״ אמר לי וחיבק אותי.
״גם אני לפעמיים שונאת את המשפחה שלי״ אמרתי והוא נשק לשפתיי בעדינות .
״ואני מצטערת״ אמרתי לו .
״מצטערת על מה ?״ שאל אותי והסיט אל תוך עייני .
״על הכול , על שהבאתי אותו הנה , על מה שקרה לאחותך בגללו , ועל זה שהרסתי את הקשר שלנו״ אמרתי לו .
״לא הרסת שום דבר , אני אוהב אותך ושום דבר לא יכול לשנות את זה״ אמר לי ונישק אותי .
״אני אוהבת אותך״ אמרתי בשקט והחזרתי לנשיקה שלו .
-נקודת מבט ג׳סמין דליין –
״תשחררו אותי בבקשה״ מלמלתי בשקט וקולי הדהד בין קירות החדר הקטן , קולי כבר אזל , וגרוני צרב מהצרחות שצרחתי.
ניסיתי לצעוק אבל לא הצלחתי להוציא שום קול מפי , רק צעקות חלושות ושקטות שהדהדו בחדר ואני היחידה ששמעתי את צעקותי .
אבל לא וויתרתי , בוודאי אריק מחפש אחרי , המשפחה שלי , המשפחה היחידה שנשארה לי .
אד הפך להיות כמו אב בשבילי , וכריסטיאנה לכמו אימא בשבילי , ואדם , ניק , מייק , ואביה , הם הפכו להיות האחים שלי .
התגעגעתי אל כולם ובלי לשים לב דמעות טיפסו לעניי וזלגו על לחיי המלוכלכות .
הוזזתי את ידי בנסיון לשחרר את החבל החזק שקשר אותם , אבל החבל העבה רק שפשף את ידי והרגשתי דם זולג מהחתכים .
״הצילו״ ניסיתי לצעוק שוב אבל הקול שיצא מגרוני חלוש יותר מהפעם הקודמת שניסיתי לצעוק , קולי השבור הדהד בחדר ושוב הכול ניהיה שקט .
התחלתי לבכות שוב , אולי לא ימצאו אותי , אולי ישכחו ממני , אם יהרגו אותי? המון מחשבות עלו בראשי , ראיתי את החיים שלי בהילוך אחורי , את כול החיים שלי מאז שאני זוכרת את עצמי .
׳יהיה בסדר׳ הבטחתי לעצמי , אבל זה נשמע כול כך שיקרי , אני משקרת פה לעצמי , אם שום דבר לא יהיה בסדר ?
סילקתי את המחשבות הרעות ממוחי וניסיתי לחשוב חיובי , יצילו אותי , אני לי שום דבר ממה לחשוש , הם לא יפגעו בי הם צריכים אותי חיה בשביל מה שהם לא מתכננים , אם הם היו רוצים להרוג אותי הם היו הורגים אותי עוד ברחוב ההוא שאני ואריק היינו בו .
אריק .
המחשבה עליו מלאה אותי בהמון רגשות סוטרים , אני אוהבת אותו , בכול ליבי , אבל אני כועסת עליו כול כך עכשיו , אני כועסת עליו כי הוא לא פה איתי , הוא לא כאן לצידי , אין פה אף אחד לצידי .
רק מלחשוב על אריק ליבי התחיל לפעום במהירות , והרגשתי צמרמורת מטפסת במעלה גבי ומתפשטת בכול גופי .
אני כול כך מתגעגעת אליו , אל המגע הרך שלו , לריח הבושם הנעים שלו , לצבע עיניו הירוקות מדהימות , לשפתיים שלו , למילים המעודדות שהוא לוחש כול הזמן באוזניי , אני מתגעגעת אליו , וכול חלקיק בגוף שלי רוצה אותו , דורש אותו פה לצידי , אני רק רוצה להרגיש אותו כאן לידי , קרוב אלי , קרוב לליבי .
הדמעות פסקו לאט לאט והשאירו שובל שחור יבש על לחיי מהאיפור המרוח על פניי , שיערי מבולגן , ואני מלאת זיעה ולכלוך .
עבר בסך הכול יום וחצי מאז שזה קרה, אני חושבת יום וחצי קשה להעמיד זמן כשאני נמצאת בחור הזה כשהשד יודע רק איפה אני נמצאת , ואם אני בכלל בווגאס עדיין .
עבר אולי יום וחצי מאז , אבל בשבילי הכול הרגיש כמו נצח , אני מרגישה כול דקה ודקה שעוברת .
הרגשתי איך העייפות משתלטת עלי , לא ישנתי בכלל מאז שהתעוררתי מהשפעת הסם , עייני נעצמו לאט לאט ופתחתי את עיני במכה וקורעת את קורי השינה ממני.
ניסיתי להחזיק את עצמי ערה ככול שיכולתי , אבל העייפות הכניעה אותי , עפעפי נעצמו ושקעתי לשינה רדופה .
-נקודת מבט אמבר סיירוס –
ישבתי בסלון הבית , ספות עור בצבע בז׳ בהיר , שטיח שאגי מכסה את הרצפה ומעליו נח שולחן קפה מזכוכית שקופה .
הקירות צבועים בשמנת ועל הקיר מאחורי תלויה תמונה של טום , מולי על הקיר תלויה הטלוויזיה הגדולה והשטוחה.
אחזתי בידי בכוס זכוכית המלאה בעראק.
המשקה החום נוזלי גלש במורד גרוני , רציתי להשתכר ולשכוח את כול היום הנוראי הזה , עכשיו במבט לאחור אני מצטערת על זה שהקשבתי לאביה , ששמעתי את הסיפור שלה .
הוא פשוט יותר מידי בשבילי , מאז שטום מת כול החיים שלי השתנו , הפסקתי להיות מי שאני , הפכתי להיות שונה לגמרי מאז שטום מת .
ואני לעולם לא יחזור להיות מה שהייתי , לא בלי טום שלי , ומאחר שהוא מת אז אין סיכוי לזה .
לקחתי עוד שלוק מהכוס המלאה אלכוהול שזלג במורד גרוני וחימם את בטני , האלכוהול נתן לי הרגשה טובה והצלחתי לשכוח לרגע את כול היום הזה .
אבל כשחשבתי על פניו היפות של טום הכול חזר אלי במכה .
טום , אני כול כך מתגעגעת אליו , אל השיער השחור פחם שלו , אל העניים הירוקות זוהרות שלו , אל החיוך המושלם שלו , אני פשוט מתגעגעת אליו יותר מידי.
אבל הוא מת , מת כי משפחת סנדרס הרגה אותו , רצחה אותו במו ידיה , הרסה לו וגמרה לו את החיים , הרסה לי את החיים , ועכשיו הם יהרסו גם לאביה .
אני פשוט לא יכולה לתת לזה לקרות , אני לא יכולה לתת לזה לחזור על עצמו , אני פשוט לא יכולה שמשפחת סנדרס תשפיע עליה .
אבל אני לא יכולה להגיד דבר , אני הבטחתי לאביה שאני לא יספר כלום , ואני יעמוד במילה שלי , אני לא מתכוונת לבגוד באמון שלה .
•נקודת מבט כללית •
היא אספה את כול בגדיה וחפציה אל המזוודה השחורה שלה , בתוכה התחוללה מלחמה , היא רק רצתה לעזוב את המקום הזה , לחזור בחזרה לבית , אל המשפחה שלה .
היא מצאה בנרתיק האיפור שלה את קופסת האודם הקטנה ובתוך כול האבקה הלבנה שלה , היא הלכה אל השירותים ובלי להסס שפכה את כול התכולה באסלה והורידה מים .
את הקופסה היא זרקה לפח .
היא לקחה את מזוודתה ויצאה מהחדר עוברת על פני הסלון , על פני הבחורה השיכורה שישבה שמה .
הבחורה הביטה עליה , ולא הבינה את פשר מעשייה .
״לאן זה?״ שאלה אותה הבחורה בעצבנות .
״הביתה״ היא ענתה ויצאה מהדלת , הבחורה לא טרחה בכלל לרדוף אחריה ולהחזיר אותה חזרה לביתה .
היא תפסה מונית ונסעה אל שדה התעופה , היא קנתה כרטיסים לטיסה הראשונה לווגאס .
ותוך פחות משעה אביה מצאה את עצמה על טיסה אל ווגאס מקראסון סיטי , היא עזבה את אמבר , ועכשיו היא חוזרת בחזרה אל הבית שלה .
תגובות (16)
אהבתי :)
תמשיכיי XD
זה מושלם❤❤❤❤❤❤❤❤
תמשיכי!!!!!(;
זה מושלם❤❤❤❤❤❤❤❤
תמשיכי!!!!!(;
תמשיכיייייי עכשיו!!!
לא רציתי שהפרק יגמר!
זה כלכך מוושללם !!!
תמשיכייייייי…
אשמח עם תקראי ותגיבי על הסיפור שלי ׳גורל לא צפוי׳ המשכתי פרק 10 חלק ב׳❤
תמשיכייייייייייי
אחד המושלמיםםםם
וואוווו
תמשיכי בטיל הפרק יצא פשוט מדהיםםםם
אין דברים כאלו
אהובה שלי
מתה עליך יאת פשוט כישרון
שובל
תמשיכי !!!!!!
זה אחד הפרקים המושלמיםם
איזה מושלם.. תמשיכי היום ♥
זה פשוט מושלם! תמשיכי דחוף!
כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן אני קוראתתתתתתתתתתת!!!!!!!!!!!!!!! חסר לך ואת לא ממשיכה עכשיו!!!!!
יש מושלם
מהמם!!!!!!!!!!!!!!!! יש לך כבר 13 תגובות!!!!!!!!!!!! תמשכי!!!!!!!!!!!
מושלםםם כמו תמידדד!! <3<3
תמשיכי !! <3
וואי פרק מהממם!!
תמשיכיי דחוףףף!!♥♥