השקט שלפני הסערה :( – פרק 10 .
עשיתי פרק ארוך כי הקודם היה קצר .. קריאה מהנה (:
=
~ נקודת מבט נופר ~
" רון, אני רוצה להיות לבד עם נופר ולורל בבקשה "
רון קם מהמיטה של ליאן בשקט, הנהן בעצב ויצא מהחדר . חשבתי שהוא לעולם לא יעזוב .
" דיי ליאני, אל תהיי עצובה . את לא צריכה להיות עצובה בגלל הפוסטמה הזאת "
" אתן לא מבינות .. אתן גם לא תבינו .. "
" מה את נעלבת ממנה ? את צריכה להיות גאה שזה מה שהיא עשתה ! "
" איך בדיוק אני אמורה להיות גאה ? "
" עכשיו כולם ידעו על הכישרון שלך "
" לא אכפת לי .. "
" נו דיי ליאני .. "
נותרתי חסרת אונים מול ליאן, וסימנתי ' SOS ' עם השפתיים לכיוון לורל .
לורל קמה, התיישבה ליד ליאן והתחילה לדבר איתה .
" דיי ליאן, דיי . את יודעת ? בדיוק עכשיו את נותנת לה את מה שהיא רצתה . "
" למה .. למה את מתכוונת .. ? "
" לזה ! שברחת משם כאילו החיים שלך היו תלויים בזה ! את לא ראית את החיוך ניצחון הזה שלה . את רוצה להעניק לה את הסיפוק שהיא הצליחה ? היא סתם מטומטמת כי סופסוף באה מישהי יותר יפה ממנה שעלולה ' לקחת ממנה את הכתר ' . את הצטרפת רק תחילת שנה שעברה, בכיתה י' . בכיתה ט' היא ורון היו חברים והוא נפרד ממנה, ומאז הם כל הזמן אפ אנד דאון . כל החיים שלך את תתני למישהו לנהל לך ת'חיים ? לשלוט במצבי הרוח שלך ? לא ! ככה זה ליאני, תמיד יהיה מישהו באמצע הדרך שישמח לראות אותך נכשלת . ואיך אומרים ? ' וואט דוסנט קיל יו אונלי מייק יו סטורנגר ' יודעת מה זה אומר ? מה שלא הורג אותך, מחשל אותך . הופך אותך חזקה יותר . "
" אבל .. – "
" לא, בלי אבל . דיי ליאני, הגיע הזמן להתגבר . "
הייתה שתיקה במשך כמה דקות ואז העיניים של לורל נצצו פתאום .
" יש לי רעיווווווווווווון ! "
" מה ? "
אמרנו אני וליאן ביחד .
" בואי שתיכן אליי שישי שבת וביום שישי נצא לחגוג ! נלך לרקוד, נכיר בנים, נשתגע ! "
" דיי, אני אוהבת ! יאללה בואי הרבה זמן לא יצאתי למועדון טוב כזה ! נו ליאני מה את אומרת ? "
ליאן הסתכלה עליי, ואז על לורל, ושוב עליי, ושוב על לורל והסכימה בחיוך רק כשאני ולורל ירדנו על הברכיים כמתחננות וחפרנו לה במוח .
" אוקיי אוקיי, בסדר . אני אבוא "
אני ולורל חייכנו אחת לשנייה .
_____________________________
" כן בוס, המרגל שלי דיבר איתה היום . קרה לה משהו במועדון עם איזה מישהי, לא יודע בדיוק .. "
" מה קרה ? "
" מישהי מהשכבה שלה הקריאה שיר כלשהו מהמחברת שלה "
" ומה הוא אומר, היא כשרונית ? "
" כן אדוני "
" הוא חושב שהיא מוכנה ? "
" עוד כמה זמן אדוני, תן לה קצת זמן . "
" אוקיי . אני נותן לה שבוע . תתחילו להתארגן . "
" כן אדוני . "
אמר הבוס ויצא מהמשרד .
_____________________________
" נו אמא, עד שסוף סוף אני יוצאת מהבית את לא מסכימה לי ? "
" היא גרה בנתניה, מתוקה שלי . את יודעת מה אני חושבת על העיר הזאת "
" נו אמא בבקשה ! בבקשהההההההההההההה "
" טוב, טוב, אני אדבר על זה עם אבא "
" נו אבל תמיד כשאת אומרת את זה לוקח לך חודשים לענות לי, בבקשה אמא, כאן ועכשיו . אני אדבר איתך כל יום, מבטיחה . בבקשה !!!! "
" הממ .. טוב, בסדר . אבל, בלי להשתכר יותר מידי, בלי .. את יודעת, ותשמרי על עצמך ליאני, נתניה מלאה בפושעים "
" בסדר אמא "
" ביי "
" ביי אמא, תודה תודה תווווווווודה "
ליאן סגרה את הפלאפון והסתכלה באושר על חברותיה לחדר .
" יש אישור !! "
שלושת הבנות קפצו באושר עד שהדלת נפתחה .
" נו נו נו, אז אני מבינה שמה שקרה היום נשכח, הא ? "
" אוי שתקי כבר, עדן . "
שלושת הבנות עמדו מול עדן משולבות ידיים .
" אני לא מפחדת ממך . "
" באמת ליאן ? את לא מפחדת ? אני גאה בך, כפיים "
" אולי תקחי ת'פה הענקי שלך ותדחפי אותו למקום שבו השמש לא זורחת ? יהיה יותר טוב לכולנו "
" פתחת עליי פה, הא, לורל ? "
" כן, ואני אמשיך לפתוח עלייך אם לא תעופי מפה "
" למה לי ? טוב לי כאן . "
" אז נלך אנחנו . "
ליאן יצאה ראשונה כשהיא התעלמה לגמרי מנוכחותה של עדן,
לורל יצאה ונתקלה בכתפה בכוונה,
ונופר פשוט עשתה לה אצבע משולשת וטרקה את הדלת .
עדן נשארה המומה ופגועה שחדר שהיה פעם שלה .
______________________________
" כן, כן .. אני דיברתי עם העובד שלי .. הוא אמר שהיא מוכנה .. עוד שבוע .. כן .. "
" אממ, אדוני ? "
דפיקה בדלת הוציאה את הבוס מריכוז .
" מי אתה ? אתה מפריע לי באמצע שיחה ! "
" אני המרגל של העובד שלך .. "
באותו רגע מבטו של הבוס השתנה .
" אני אחזור אלייך אחר כך .. ביי .. ,
אני מקווה מאוד שלא הפסקתי את השיחה שלי באמצע בשביל סתם משהו שאני יודע "
" לא אדוני, אתה לא תתאכזב . "
" שב בבקשה "
הנער התיישב על הכיסא כשבידו מעטפה חומה .
" מה זה ? "
" תמונות "
" תמונות ? "
" כן . "
" של מי ? "
" של ליאן ברדה, אדוני . "
הבוס פתח את המעטפה וראה תמונות של המערה הקטנה של ליאן .
" ומה זה ? "
" מין מקום מסתור שלה "
המנהל החזיק בידו תמונה של רון וליאן, תמונה שצולמה במצלמה של רון, במערה הקטנה שלהם, מחייכים וצוחקים . הבוס חייך לעבר הנער, וזה קם ממקומו ויצא מהדלת .
" אני מצטער שניתקתי מקודם את השיחה . כן, יום רביעי הבא זה מתחיל . תחזיקי חזק ליאן .. "
אמר בעודו מסתכל על חיוכה הצחור בתמונה .
תגובות (2)
יאאייייי איזה מתח..!!
סליחה שלא הגבתי על הפרקים הקודמים…לא הייתי מחוברת…
מחכה להמשך…!!
רון ברור