מי חשב שאני אתאהב בו..? פרק 4 חלק ג'

"מה אתה עושה" אמרתי והתנתקתי ממנו, אהבתי את הנשיקה, אני כן מרגישה אליו משהו אבל אף אחד לא אוהב להרגיש שמנצלים אותו.. הוא גם לא מרגיש אליי משהו אז אני לא אצפה למשהו
"אל תגידי שלא אהבת את הנשיקה" אמר וחייך, והמשיך בנסיעה, אהבתי.. רציתי לנשק אותו עוד אבל אני לא, אני לא אתן לו להיכנס ללב שלי ושהוא סתם ישחק בי..
"אתה דפוק " אמרתי בכעס , הוא חייך והמשיך בנסיעה,
"אם את לא תדברי אז אני אדבר..הולכים למקום שאני ממש אוהב" אמר ואני רק רציתי להגיע הביתה, הוא דיבר שוב לאחר שראה שאין בנינו שיתוף פעולה, "אז מי זה היה שם?" שאל
"אף אחד, תפסיק להתערב במה שלא שלך" אמרתי ועניתי לשיחה מאמא שלי
נקודת מבט רן-
אני מתחיל להרגיש אליה משהו, אהבה, הנשיקה הזאת רציתי שלא תיפסק, היא שינתה אותי.. אני לא אותו רן, אפילו שהכרנו מלפניי שבועיים בקושי, אני אוהב אותה ואני אלחם עליה, התשובות האלה שלה גורמים לי לרצות אותה יותר ויותר, היא ענתה לשיחה ואמרה "אולי, טוב מקסימום אני אגיד לתמר שתבוא לישון אצלי" אמרה שני וסיימה לדבר בטלפון, רציתי לעצבן אותה,
"ברבי מפחדת לישון לבד בבית?" אמרתי וגיחכתי לעצמי, איך היא הולכת להתעצבן
"יש לך את זה ביותר מעצבן?" שאלה ולא הסתכלה עליי כל הנסיעה למרות ששרתי לה "אתה עפה על עצמך!" והצבעתי עליה, מה היא אשמה, למה האהבה שלי אליה ככה? "תסתום!" אמרה בכעס צחקתי ואמרתי "מממ.. תשתיקי אותי" והתקרבתי אל פנייה, היא התקרבה אל שפתיי וכל כך רציתי נשיקה ממנה ולטעום את שפתיה, היא התקרבה בחושניות בקרבה את שפתיה אל שפתיי ולא נישקה וסימנה עם שפתייה "תבקש מחברות שלך מאשדוד ומרחובות" אמרה והתרחקה אחורה אני נשארתי בהלם.. והמשכתי בנסיענ, הגנבתי אליה מבטים אבל היא לא הסתכלה עליי, איך היא יודעת עליהן?לכו תסבירו לה שאני כבר לא כזה.. אני לא אחד כזה לא עוד.. אחרי שהכרתי אותה אני אחרת, מאותו היום שדחפתי אותה בטעות, היא היתה כזאת יפה ועדינה,
נקודת מבט שני-
אני רוצה את הנשיקה הזאת ,אבל אני הולכת לשכוח ממנו, הוא הסתכל עליי כל כמה שניות ואני התעלמתי, הוא היה בשוק מהיציאה שהבאתי לו..
הוא עצר ליד חוף ים ופתח לי את הדלת ויצאתי מהדלת והלכנו במרינה, יש שביל הלכתי על העקבים והלכתי בלי להקשיב לו, "שני תקשיבי לי" אמר וסובב אותי אל כיוונו, "מה" אמרתי ברוגע, "אני לא אותו אחד שהייתי, תאמיני לי" אמר והסתכל בעיניי ונצמד אל גופי, "אתה לא חייב להסביר זה לא שאני ואתה ביחד או משהו" אמרתי והמשכתי ללכת, הוא הלך לידי ואמר "לא כואבות לך הרגליים?" והלך בקצב שלי, "לא, מתי נחזור" אמרתי והסתובבתי בחזרה לכיוון החוף והוא הלך אחריי והחזיק בידי וגופי נצמד לגופו פניי היו קרובות אל פניו, ידו החזיקה במותניי ויד שניה הסיטה חתיכת שיער שלי למאחורי האוזן, נשימותיו היו על פניי ושפתיי היו קרובות לשפתיו, שפתיו התקרבו אל שפתיי ונישקו את שפתיי בעימות וברכות, דמעה ירדה מעיניי והתנתקתי ממנו ואמרתי "זה לא היה אמור לקרות" והמשכתי לכיוון המכונית שלו, הוא נשאר שם ולא זז
נקודת מבט רן-
זה לא היה אמור לקרות?אני אוהב אותה!זה כן היה אמור לקרות! עמדתי ולא זזתי ממקומי והסתכלתי עליה מתרחקת, זה גורם לי לרצות אותה יותר, אני לא יכול לוותר עליה!!
המשכתי לאוטו וכל הנסיעה היתה שקטה היא לא התייחסה אלי.. לא דיברה אלי..
היא ירדה בביתה ואני נשארתי, ראיתי את האור בקומה ה3 נדלק,
"אתה דפוק!!!רן אתה דפוק במקום לקרב אותה אלייך אתה מרחיק אותה, דפוק" אמרתי לעצמי כעסתי על עתמי כל כך!!
כעבור שבוע-
המשכתי להתקשר ולשלוח אסמסים אליה, היא לא היתה עונה.. לאימונים היא לא היתה באה, אני אקח את העניניים לידים, היא לא יודעת שאני אוהב אותה!!
"שלום שני בבית?" שאלתי מישהי, כנראה זאת אמא שלה, היא חייכה ואמרה "בקומה ה3" עליתי במדרגות והדלת של החדר שלה היתה טיפה פתוחה נכנסתי והיא היתה לבושה בחזייה ושורט, היא הסתובבה ונהיתה אדומה "אתה לא יודע לדפוק על דלת?" אמרה ושמה מהר חולצה, הסתובבתי ואמרתי "מצטער הדלת היתה פתוחה" אמרתי והובכתי מכל העניין הזה, "מה את צריך" אמרה וסירקה את שיערה, "אני אוהב אותך תביני אותי את לא יכולה ככה להתנהג אליי" אמרתי והתקרבתי אליה, "אני לא משחק מצטערת" אמרה ולא הסתכחה בעיניי
נקודת מבט שני-
הלב שלי הוא לא משחק, אני התאהבתי.. אני לא רוצה להיפגע שוב..
"אני מבטיח לך שהשתנתי בשבילך ובגללך" אמר וסגר את הדלת של החדר
"אתה לא השתנת בשבילי, השתנת בשביל עצמך כי חשבת שילך לך איתי ואז תזרוק אותי כמו נעל משומשת" אמרתי ושיחקתי בשיערי, הוא א ענה ואמר "את לא רוצה להאמין לי?" אמר
"עדיף שתלך.." אמרתי בכאב ובצער.. הוא הנהן וצא מחדרי, לחשתי לו "מצטערת.. אני אוהבת אותך אבל הלב שלי מספיק כואב" אמרתי והוא לא שמע..