לב שבור

אני שומר הכל בבטן, ולא משחרר
את כל אותם הדברים שאמרת, אני עדיין זוכר.
ביום כשהלכת לקחת לי את התקווה.
את לימדת אותי שלא כדאי לבחור באהבה.
כי אם הכל נגמר, אז למה להתאהב?
כשאני יודע שאסיים בסוף רק עם לב כואב.
חשבתי שאת אחרת, חשבתי שאת שונה.
כנראה שלא ידעתי לראות את כל התמונה.
עתיד ורוד הפכת לאפור.
את יכולה רק לחלום שיום יבוא ואחזור.
את הבטחת המון, ולא קיימת דבר.
מאותם רגשות שאז היו, רק כאב נשאר.
את עוד תראי שיום יבוא ואנקום.
את תרגישי את אותו כאב שאני מרגיש היום.
כולם הזהירו אותי מפנייך,
רציתי לעזוב, אבל היה לי כל כך קשה בלעדייך
בשנייה הרסת לי חלומות שחלמתי שנים.
את באת ורק הרסת את כל מה שהיה בפנים.
אבל יום יבוא ואני עוד אצליח לשקם.
יום יבוא ותבוא אחרת שתעזור לי להתקדם.
את לא שווה שום דבר, ולא שווה רגשות.
חבר שלך גם יבגוד בך, כי מגיע לך רק אשליות.
אולי את תגידי שאני סתם עוד פתאט.
אבל אני היחיד שמסוגל להגיד לך את מה שחושב באמת.

את השארת לי לב שבור,
לא לימדו אותך שלבגוד זה אסור?
הלב כואב אבל אני אצליח להתמודד.
ואני לא צריך את החיוך שלך כדי להתעודד.

כנראה שכל הבנות הן אותו דבר,
באות והורסות, וחושבות שהכל מותר.
לא אכפת להן מכל מה שמסביב.
מנצלות את ההוא שאוהב, ויודעות רק להכאיב.
מה שלא הורג אותך, מחשל אותך.
במיוחד אותו אחת ששברה את הלב שלך.
אני מקווה שיום אחד עוד תמשיך הלאה.
עוד תמצא את האחת שבחרו לך מלמעלה.
כי אין עוד טעם להתעסק בכאב.
לא בגלל זה אנשים בוחרים להתאהב.