התאוריה שלי על העולם

האהבה אינה אלא מניפולציה של האבולוציה לקיום המין בין הגבר לאישה. כגודל המשימה כך גודל עוצמתו של הכוח הבלתי נלאה הזה.
בזכות מיתוס האהבה אנו קיימים, בזכותה מינים מזדווגים, ומולידים ילידים שמגודלים באהבה אין סופית ומעבירים את זה הלאה, ככה זה היה מאז ומעולם וככה זה ימשיך להיות – כי זה העיקרון האבולציוני הבסיסי ביותר. וזו הסיבה שאהבה היא-היא מקור השראתנו הגדול ביותר, זה כתוב בספרים, בשירים, בסרטים, בגגות הכוכבים..ככה לפחות משינה אומרים.

למעשה, אנו לא יותר מכלי בידי האבולוציה. כדי להמחיש לכם את המכשיר אדיר המימדים, ולא בהכרח במישור הפיזי, אבקש ממכם לדמיין תמנון, או שלט, מה שתבחרו, המגיב למקרים אנושיים ספיציפיים על ידי דפוסי תגובות, כשהמשימה העליונה של המכשיר הוא לדאוג להמשך קיומו של המין האנושי, והטבע שבסביבתו. הדרך כאמור לקיומו ולבסיסו הוא כאמור האהבה בין הגבר לאישה, ודפוסים או מצבים שמתנגדים או סותרים לעקרון זה האבולוציה משחררת את הגז, או לוחצת על הכפתור, או שולחת את זרעותיה, מה שתבחרו – על מנת להשמיד דפוסים אלה ולקיים את האנושות במצבה הנורמלי והנצחי.

כמובן שמדובר במנגנון כה גדול של הקיום, שמידי פעם מתרחש פגיעה בפרטים הקטנים, האבולוציה משפרת ומשכללת את עצמה באופן תמידי. אתן לכם דוגמאות:

אדם זעפן שאינו חי בשלמות עם סביבתו האנושית יתקל במכונית ויאבד את שתי רגליו, המנגנון הדרוויני לא ייתן לו להפריע לשקט, לשלווה, הרוגע וליציבות בעולם – אך אין בכוונתו לגרום למוות, אחרת המכשיר האבולוציוני יתקל בפרדוקס לא רצוי, אלא שזה הפתרון האוטומטי במסגרת הקיום.

האבולוציה תופסת את ההומוסקסיאליות כתופעה שמאיימת על הגזע האנושי. מאחר שזוגות כאלה אינם מולידים ילדים כדי להמשיך את ביסוס האנושות. באוטומטיות מכוונת המנגנון דוחה אותם בין היתר על ידי כינון האיידס והמחלות, וכמו כן יחס משפיל מהסביבה. תבינו, זה לא שהאבולוציה נחרדת או נגעלת מההומוהים, אלא המנגנון הענקי שהיא יצרה יוצאת מכלל שליטה, ונטעה מום להשמדתם. מי יודע, אולי יום אחד, בעקבות הומוסקסואלים שמתרבים ומתרבים, והתקדמות החברה האבולוציה תגיע לנקודת אל חזור שבא לא תהיה ברירה אלא ליצור מצב בו גבר יכול להפרות גבר, ולהיפך.

מעבר לאיידס, פרי נתון המנגנון שזרע הרס ומוות בכל דבר אשר נגע בו, יש כל כך הרבה פעמים שמשתרבבת לה תגובה מוגזמת ובלתי מבוקרת, ללא שום משגיח או מתכנן עליון. עד שהאנושות שרק בשבילה ובשבילה נוצר המנגנון – נחרד עד עמקי נשמתו לנוכח המכשיר האדיר הזה. אין ספק – יש המון מקום לשיפור.

דוגמא טובה לכך, אולי לא, היא השואה היהודית על ידי הנאצים הגרמנים. היהודים בהכללה רדיקאלית אמנם, חטאו, חטאו לאהבה לעושר ולממון. הם הגיעו למצב שבו חרף כל הסיכויים, למרות המיעוט שלהם הם לקחו לעצמם חלקים נרחבים בתרבות, במדע, בפוליטיקה ובעיקר בעסקי הכסף. הצורך הבלתי נלאה שלהם, שאמנם אנושי אך מוגזם, לא הותיר לאובלוציה ברירה אלא ליצור את הנאצים. האם רצח העם הינו עונש הולם? ממש לא. האם הייתה ברירה אבולוציונית אחרת? כנראה שלא. הרי עשרות מליוני רוסים נרצחו בגולאגים בשם הקומוניזם והשיוויון, באפריקה הרעב עולה על כל דמיון ומידי שנה יש מלחמת אזרחים חדשה שמחרידה את העולם. אבל מי אני, אנחנו שנשפוט את האבולוציה?

לא נותר לנו אלא לפעול על פיה. וכמו כל דבר שאי פעם היה קיים, אי פעם יתקיים הוא זקוק לאהבה, גורפת, מכל הסביבה שלו. אנא, תקבלו אותה ותאהבו אותה, תבינו אותה ותלמדו אותה, והיא תחזיר לכם בחזרה.