we found love ? -פרק 2

אמה תתעשתי על עצמך העברתי במהירות את ידי בשיערי וקופצת בקלילות מן השיש הקר בוחנת שוב את פני במראה מכווצת את שפתי ומסדרת את הליפגלוס שנמרח ..
אחרי מה שקרה כאן עכשיו המועדון זה לא המקום שלי .. צעדתי במהירות חזרה לכיוון הבר הקטן ,הסטתי את מבטי אל רחבת הריקודים שהייתה מלאה מתמיד בחנתי את פרצופם של האנשים השתויים שנהנים בדרך שלהם ובניהם ראיתי את הארי וניקול בצד הרחבה רוקדים צמוד -מאוד צמוד
הצלחתי לתפוס את תשומת הלב שלה וסימנתי לה שאני הולך עם ידי ובנוסף השארתי לה הודעה
שלא בטעות תדאג לי -היא באמת הייתה נראית מהופנטת מהארי סטיילס בחיים שלי לא ראיתי אותה ככה
התהלכתי אל היציאה של המועדון בזמן שתקתוקי העקבים שלי הדהדו במסדרון הצר שהוביל אל היציאה .
**************************************************************************************************************
~~ לאחר חודשיים ~~
"בוקר טוב " אימי אמרה ונשקה למצח שלי ,"בוקר טוב אמא " השבתי לה בחיוך "את זוכרת שהיום קארן והילדים שלה מתארחים כאן לתקופה ? " היא שאלה -"איך אפשר לשכוח .. " אמרתי לה ונזכרת כמה פעמים היא אמרה לי את זה קודם לכן ..
"יש לך ארוחת בוקר במטבח " אמרה יצאה מהחדר וסגרה אחרייה את הדלת .
קמתי במהירות מן המיטה מדלגת לתוך נעלי הבית הפרוותיות שלי בזמן שאני מתמתחת ומפשפשת בחוזקה את עיניי הולכת במהירות אל חדר האמבטיה מעבירה את ידי מתחת לברז שוטפת את פניי ומצחצחת את שיניי אחרי שסיימתי את כל העיסוקים יצאתי מהאמבטיה
"אמה יש לך טלפון" קריאה יותר נכון צעקה נשמעה מכיוון אמי שכנראה הייתה עסוקה בהכנת ארוחת הבוקר
"הנה אני באה " אמרתי ודפקתי את הריצה של החיים אל הפלאפון ששחכתי אתמול על השולחן בסלון ולמזלי הצלצול הגיע לפזמון השני איזה יופי ..
הספקתי להרים במהירות את הפלאפון אחרי שדפקתי את האצבע בקצה של השולחן
"בהמה ?? תגידי כמה זמן לוקח לך לענות ?? " הקול של ניקול בקע ממכשיר הטלפון
"כמה שצריך .. תגידי מה עובר עלייך ? " שאלתי בפליאה
"האמת שלא קרה לי כלום .. אבל אני צריכה לדבר איתך .. שתי דקות אני אצלך ! " אמרה
"אבל ניקו.. " לא הספקתי לענות והיא ניתקה את השיחה אויש ביטצ' ..
ובאמת לאחר כמה דקות כמו הבטחתה של ניקול נשמעה דפיקה בדלת
אמא שלי מיהרה לסדר את השיער ובאה לפתוח את הדלת וחיוך גדול נמרח לה על הפנים
"שאלו…הא זאת רק את .. כנסי " אמרה בבוז ומה שנותר לי לעשות הוא לגחח ולהסתיר את זה ..
לפחות לנסות ..
"מה לא התגעגעת אליי גברת בראון ? " שאלה ניקול ועיגלה את גבותיה
"אני רואה אותך כל יום .. אין לי צורך להתגעגע .. " השיבה אמי וטפחה על שכמה של ניקול
"אני אמורה להעלב או משהו ? " שאלה ניקול וגרמה לי להתפרץ בצחוק לאחר שקלטה שאני צוחקת נעצה בי מבט מאיים "אני אעמוד פה עוד הרבה ויחכה לאישור שלך ניקול ? " אמרתי והשבתי לה פרצוף מאיים בחזרה "לחדר שלך , עכשיו " ציוותה ניקול
"SORRY BUT I'M WORK FOR YOU BABE ? "אמרתי באותו הרגע ניקול שחררה אנחה כלכל חזקה שהעבירה בי צמרמורת "מלחיצה " סיננתי ונאצתי בה מבט מבוהל
עלינו אל החדר שלי ונזרקתי על המיטה הגדולה שלי"מה היה הדבר הכל כך דחוף שרצית לדבר איתי עליו? " שאלתי בזמן שאני מתיישבת בישיבה מזרחית על המיטה "אז ממה שהבנת אני והארי בקטע דיי רציני אז אתמול סוף כל סוף הפכנו לזוג !! " היא אמרה וקפצה מאושר וקפצתי איתה ביחד בזמן שאנחנו צורחות אומייגאד וכאלה ..
מה שלא שמנו לב זה שאמא שלי עמדה בכניסה לחדר וצוטטה לנו ובואו נגיד שהיא הייתה די מוטרדת ממה שראתה ..
"אמה האורחים שלנו עוד מעט מגיעים לכי תתארגני " אמרה ויצאה מהחדר מצקצקת בלשונה
"איזה אורחים ? " ניקול שאלה "סתם חברה של אמא שלי באה להתארח -מצד אחד זה נחמד להכיר אנשים חדשים בעיר המשעממת הזאת ומצד שני אין לי כוח ועצבים לזה .. " אמרתי וקמתי אל הארון מתחילה לזרוק בגדים על המיטה "טוב אני חושבת שאני ילך .. " ניקול אמרה מרימה את התיק שלה ומתקדמת אל הדלת "היי !! מה עם חיבוק ואיחול בהצלחה ? " שאלתי פותחת את ידי לחיבוק
"חיבוק את תקבלי אבל למה איחול בהצלחה " ניקול שאלה והתנתקה מהחיבוק המוחץ שזה עתה קיבלה
"שאני לא ימות מהשעמום והשאלות האלה שחברה של אמא שלי תמיד הייתה אומרת או שואלת כמו -ואיי אמה איך גדלת או אם יש לי מישהו חדש בחיים בת כמה אני וכל החפירות .. " אמרתי נאנחת
"בהצלחה -רגע מה השעה ?? " ניקול שאלה בבהלה "5 וחצי " הרמתי את מבטי ממסך האייפון אל פניה של ניקול
"אני כל כך מאחרתת !! " ניקול אמרה "מאחרת לאן ?? " שאלתי בוהה בה "אחר כך אני יגיד לך טוב יאללה ביי אמה ו-בהצלחה !! " ניקול יצאה מהחדר בזמן שאני מצחקקת וניגשת אל הארון -שוב ומחפשת בגדים עד שלבסוף מצאתי מכנס משופשף וחולצה נופלת פשוטה לבנה ,לא מוצאת סיבה להתהדר יותר מידיי ולובשת את בגדיי ומתקדמת אל פינת האיפור ומורחת פס דק של אייליינר ושפתון ורדרד ברגע שהחלקתי את רגלי לתוך נעלי הבובה הלבנות נשמע צלצול פעמון הדלת שאמי חיכתה לו כל היום "אמה תפתחי בבקשה את הדלת " ציוותה אמי בזמן שאני מגלגלת את עיניי ומשתרכת לכיוון הדלת פתחתי את הדלת ושם עמדה קארן עם שתי בחורות שנראו יותר מבוגרות ממני וצבע שערן בלונד . קארן נראתה ביוק כמו מלפני 5 שנים -נראית בדיוק אותו הדבר מלבד קמט או שתיים שהתפתחו על מצחה
"הוו,אמה ! איך גדלת ! " קארן אמרה והתקרבה אליי לחיבוק חיבקתי אותה
כמובן שמלפניי הפגישה הזאת לא ידעתי שיש לה ילדים -מוזר נכון ?
הלכתי אל שתי הבחורות האחרות שהציגו את עצמן אחת אחרי השנייה "אני ניקולה " הבחורה שנראתה הבוגרת ביותר אמרה בחיוך וחיבקה אותי הסטתי את מבטי אל הבחורה השנייה שהציגה את עצמה " אני רות' " אמרה וחיבקה אותי
"בואו תשבו " אמרתי והולכתי אותם לכיוון הסלון והורתי עליהם לשבת ולהרגיש כמו בבית כי -הבית שלי הוא גם הבית שלהם עכשיו ..
הלכתי אל החדר של אמא שלי שבדיוק התאפרה וסירקה את שערה החום הגולש
"אוקיי אז תקשיבי -הסדר של החדרים ושאיפה שהם ישנו יהיה ככה ניקולה ורות' ישנו בחדר האורחים הגדול יחסית קארן תישן בחדר הפנוי וליאם יישן בחדר שלך .. "
"רגע מה את רצינית יש עוד אחד ? אבל למה בחדר שלי ?? " אמרתי ופערתי את פי
"מה רע ? וחוץ מזה זאת ההזדמנות שלך קצת להשתחרר ולצאת לכי תדעי אולי יהיה בניכם משהו .. " היא אמרה
"נו אמאא !! " אמרתי ויצאתי מהחדר
רגע איך היא אמרה שקוראים לו ?
פלאשבאק
"את זוכרת שקארן פיין צריכה לבוא להתארח אצלנו ? "
פלאשבאק נוסף
"היי את ,אני מצטער על מקודם " לפתע נשמע קול גברי "אתה רואה שזה לא ממש עוזר לי עכשיו נכון ? " אמרתי לו מנסה שלא להתפרץ עליו השפעת האלכוהול התחילה להתפוגג כאשר העברתי את ידי מתחת לזרם המים ושטפתי את פניי בעדינות . "השם שלי הוא ליאם פיין אם תרצי לתבוע אותי מתישהו "
אוי לא .