מחנה קיץ- פרק 10(הסיפור שלכם)

לפני שאני מתחילה בלי הרבה מילים. סורי סורי! שלא העלתי ימים עמוסים :/

נקודת מבט ג'סיקה
חשבתי וחשבתי מה לעשות, לנתק את הקשר עם אבא שלי, הבן אדם שהכי חשוב לי רק בגלל איזה שהו מחנה מטומטם? אבל זה מה שעשיתי
"אני נשארת" אמרתי בהחלטיות הוא היה בהלם
"גם אני" קורל אמרה אחרי
"אני איתכן סיימתי, הילדות שלי אתן כבר לא!" אמר בכעס וראיתי שהיה לו דמעות בעיינים
הוא יצא מהחדר בטריקת דלת ונאנחתי.. לפתע שמעתי בכי הסתובבתי מהספה וראיתי את קורל בוכה
"קורלי, אל תבכי די אם באמת היינו חשובות לו הוא היה מבין שיש לנו גם חיים וגם אנחנו יכולות לחיות לפי הרצונות שלנו, ואנחנו מספיק גדולות כדי לעמוד על דעתנו נכון?" אמרתי לה
"את צודקת, אבל תחשבי זה אבא שלנו אנחנו הכי אוהבות אותו בעולם והוא אותנו איך הוא ככה יכול להתנהג ולהציב לנו אולטימטום?" אמרה כשהדמעות שלה ממשיכות לנזול מעייניה
"תאמיני לי הלוואי שהיה לי את התשובה לשאלה שלך" אמרתי בעצב וחיבקתי אותה חיבוק חזק

נקודת מבט פז
הגיע הבוקר, קמתי שטפתי פנים ובדיוק כשיצאתי מחדר האמבטיה ראיתי את אביה
"גוד מורנינג ביוטיפול" אמרתי לה
"איזה גוד מורנינג ואיזה נעלים" אמרה לי וצחקקה
"לילה קשה אה?" שאלתי
"מאוד" השיבה "אחרי הקפה" אמרה
"לא, יש פעילות בחוץ עם כל הילדים של המחנה" אמרתי
"אה, טוב אז אחרי הפעילות נשב ונדבר" אמרה ונשקה לי ללחי ונכנסה לחדר האמבטיה
בזמן שהיא הייתה באמבטיה נכנסתי לחדר ובחרתי בגדים
"היי" שמעתי קול וקפצתי ממקומי
"אוי הבהלת אותי אלה באמת" אמרתי בעצבים
"סליחה" אמרה ובאה לצאת מהחדר
"סליחה?" שאלתי בהלם
"כן, חח כשמבהילים מישהו בטעות מבשים סליחה לא?" אמרה
"כן, רק הייתי מופתעת שאת מבקשת סליחה" אמרתי
"אם כבר מדברים על סליחה, אז אני רוצה להתנצל על זה שהתנהגתי אליך ככה זה לא אני ובאמת אני מנסה להתחבר פה לרוב הילדים, מקווה שתסלחי לי" אמרה וחייכה
"ברור שאני סולחת " אמרתי ונתתי לה חיבוק
"אחמ" שמעתי קול
"מה קורה פה?" שאלה אביה והסתכלה עלי במבט מוזר
"אלה ביקשה סליחה והיא באמת מנסה להתחבר אלינו" אמרתי לאביה
"אם פז סלחה אז גם אני למרות שאני לא יודעת על מה לסלוח" אמרה וצחקנו כולנו ביחד
"בואו נלך יש עכשיו פעילות" אמרתי
ושתינו מהר נס קפה ויצאנו
ראיתי את כל הילדים מתכנסים ברחבה של המחנה
"נוו מה עושים?" שאלתי את המדריכה שלנו
"חכי! קצת סבלנות פז" אמרה
"טובבב נו" אמרתי
"היי מייק" אמרתי
"היי מה קורה?" שאל
"הכול מצוין בוא תהיה איתנו בקבוצה" אמרתי לו
"בכיף" אמר ובא אחרי

נקודת מבט מייק
אני שם לב ביומיים האחרונים שאני פה מתחילים כל מיני לחשושים כל מיני מבטים מוזרים לכיווני, מה יש מצב שעלו על זה שאני בן מלוכה? לא נראה לי אני לא מצטלם הרבה רק שממש מחייבים אותי להצטלם
אני ופז הלכנו לשבת כי עמדנו כבר חצי שעה ושום דבר לא זז רק דיבורים משעממים, ישבנו בצד והתחלנו לצחוק משטויות שאני והיא דיברנו.
"תגידי לי מה לא נמאס לך?" פתאום ילד אחד מגיע והתחיל לצעוק על פז
"מה עוד פעם מה?" אמרה וקמה ממקומה
"מה את עושה איתו, אני לא מסכים לך!" אמר
"סליחה? אני לא חושבת שביקשתי את הרשות שלך אי פעם לדבר עם מישהו" אמרה בכעס
"סליחה, אם לא ידעת אבל את חברה שלי! ורק שלי" אמר
"מה הקשר לזה שאנחנו חברים לזה שאסור לי לשבת עם בנים אחרים ולצחוק?! תגיד את הגיוני?" אמרה בכעס
"כן אני מאוד הגיוני, את לא תשבי לי פה ודברי איתו" אמר ובשלב הזה החלטתי להתערב
"אפשר לדעת מי אתה?" אמרתי בכעס
"חבר שלה אם עוד לא הבנת" אמר והתקרב אלי
"את זה הבנתי טוב מאוד, מה שאתה לא הבנת שהיא יכולה להיות עם מי שהיא רוצה!! ואל תצעק עליה מובן?!" אמרתי לו
"חתיכת בן זונה, מי אתה שתגיד לי מה לעשות ואיך לדבר לחברה שלי!" אמר בעצבים ובא לתת לי אגרוף לפנים אך במקום זה פז עמדה מולי עם הגב אלי וחטפה את האגרוף במקומי
היא נפלה על הריצפה.
הייתי בהלם מוחלט "פזזזזזז" אמרתי וישר ישבתי על הריצפה
"פז פז, פז אני מצטער" אמר הילד
"מה אתה מצטער חתיכת אדיוט מטומטם!!!!!" אמרתי לו והרמתי את ראשה של פז
"תראה מה עשית!!! כל העיין שלה" אמרתי בכעס
ובתוך דקה אחת ראיתי את כל המחנה עומד סביבנו ומסתכל על פז
"מה זה מה קורה פה?!?!?" שמעתי את קולו של המנהל
הוא נכנס לתוך המעגל והיה בהלם מהמראה
"מי עשה את זה?" אמר והסתכל עלי ועל הילד
אני והוא הסתכלנו אחד על השני ולא אמרנו מילה
"מישהו מוכן לענות לי, עוד היום! ! !