המת

היא פיזרה את שיערה האדמומי,בזמן שהיא מפחיתה את תכשיטיה מארונה החטוב.היא ענדה את השרשרת,הצמידה את העגילים לאוזניה ולבשה את חולצת הטריקו השחורה שלה אם דפוס אנגלי.היא הקימה את הקרפד שלה לכתפה ולכתה ברחוב.האנשים מסביבה לטשו עיניים בקרפד שלה ואז בה,ושוב בקרפד שלה.
דמות הופיעה מולה,גבר אם חולצה שחורה ומכופתרת וכובע שמסתיר את פניו."שלום"אמר,רפי לחצה את ידו המושטת.
"וברכה."ענתה ביובש,ועיוותה את פניה למראה ראשו המקריח."מה שימך?" שאלה.
"אריק."השיב בקוצניות,ורפי התעקמה כדי להשקיף את פניו,הדמות השיבה במבט ממורמר.רפי חשפה את האיפור האדום כדם שלה,ואת עיניה הירקרקות.
"ומה שמך?" חזר אחריה וציפה לתשובה."שמי רפי,רפונזל."ענתה בנמהרות.
"אני מכיר אותך?."
"כן,הופעתי בהרבה הופעות."היא חייכה.
"צר לי לבשר לך,אך אף פעם לא הייתי בהופעות."
הפוגה השתררה בין רפי לאריק,לאחר דקות ממושכות רפי פתחה את פיה כדי לדבר."אתה חדש באזור?."
"הלוואי והייתי."
"למה אתה מתכוון?" רפי התחילה לחשוש.
"בואי נתחיל מהקטסטרופה הזו,שאני בעצם,"אריק עצר לרגע כדי לנשום אוויר.
"מת."