החיים שלי כל יום מחדש :/ פרק אחת עשר

-מנקודת המבט של אופיר-
שמעתי את אמא שלי צורחת לי מלמטה שטסים ללוס אנגלס אמרתי ״טוב אני מתארגן״, אחריי חצי שעה כולם היו מוכנים ושאלתי את אבא שלי ״ איפה אורי הוא לא טס איתנו?״ אבא שלי ענה ״הוא יפגוש אותנו במטוס״ נסענו לשדה התעופה נכנסו למטוס, אורי הגיעה אחריי עשר דקות עם אשלי בידיים שלו…
-מנקודת המבט של אורי-
הגעתי לשדה התעופה ונכנסתי למטוס הפרטי של המשפחה עם אשלי בידיים שלי בשניה שאופיר ראה אותי ואת אשלי בידיים שלי הוא צרח עליי״למה אשלי מעולפת, ולמה היא טסה איתנו יש לה משפחה אתה יודע?!״ הוא התחרפן ואז עניתי לו ״אנחנו לוקחים אותה ללוס אנגלס כדי לשמור על הביטחון שלה מכל הבחורים האלה שרוצים לנקום באבא עכשיו שהיא יודעת״ אופיר שתק וישב במקום, במטוס הייתה מיטה שמתי את אשלי שמה וכיסיתי אותה, אמרתי לטייס להתחיל לטוס ללוס אנגלס, אחריי חצי שעה של טיסה אשלי קמה….
-מנקודת המבט של אשלי-
פתחתי את העיניים שלי ונזכרתי במה שאורי עשה קמתי מהר וראיתי שאני במטוס, ראיתי את אופיר מולי את יואב ואת אורי המניאק ראיתי מולי גם שני מבוגרים ניחשתי שהם ההורים שלהם, ואז נפל לי האסימון זה ההורים שלא רצו אותי ואז רצו אותי בחזרה כשהייתי ילדה קטנה!!!
כולם הסתכלו עליי שותקים ואז צרחתי לכל המטוס ״מה לעזאזל אני עושה במטוס אני צריכה להיות בבית ההורים שלי בטח מתים מדאגה ודילן מתחרפן!!!! ואז מי שכנראה אמור להיות אבא שלי אמר בקול רגוע ״את על מטוס ללוס אנגלס כדי לשמור על הביטחון שלך, וסידרנו הכל עם ההורים המאמצים שלך אל תדאגי אז יכולה להתקשר אליהם כשננחת״ אני פשוט התחרפנתי ואמרתי ״באיזה זכות אתם לוקחים אותי ללוס אנגלס לא אכפת לי הסיבה הייתצריך לשאול אותי, אני לא מכירה אתכם בכלל!!!!!! אני רוצה הביתה!!! והתחלתי לבכות…..