המכתב האחרון
אני יושב וכותב את המכתב הזה, לך בורא עולם לאימי ולאבי, לאחי ולאחיותיי הקטנים ממני, ולכל האכפת לו ממני.
ימי האחרונים נשארו לי, אך אני עם כל כוחותיי האחרונים שנשארו לי פה בשבי, כותב לכם את המכתב הזה.
כשאתם קוראים את המכתב הזה, דעו לכם כי אין אני בחיים, וכי נשמתי שוחררה לה למעלה.
אמא ואבא, אני כל כך אוהב אתכם, אך הימים שעוברים פה בשבי, נוראיים.
זהו גורלי הנחרץ, אמנם קשה אבל זהו מה שבית דין מלמעלה קבע. אני כל כך אוהב אתכם. דמעותיי זולגות ללא הפסקה, והשומרים מצליפים בי.
צילה, תהילה, נועם ואביהו.
דור העתיד שלי, יקרים לי בליבי המשיכו את שושלת הלוחמה שלנו, עמדו דום בצפירות, וזכרו כי אני, אינני נמצא עוד.
אך אתם עוד כן, אתם יכולים להוביל לשלום, ולעצור את הזוועה הזו שנמצאת בכל העולם.
זמני אוזל, ולאט כל חבריי מובלים לכיתת ירי ועכשיו תורי.
אין לי כל כך הרבה זמן, אז מילותיי האחרונים שלי, הם שמרו על השלום ועל הצדק בעולם הזה.
להתראות, אהובים ויקרים שלי, שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד.
תגובות (7)
קטע מעולה ומרגש! [=
יש לך כתיבה ממש טובה.
תודה רבה ספיר … (:
קטע מקסים נוגע ללב!!
באמת מיוחד!!
-5-..
אני מקווה שלא נעלבת!!
=(
תודה רבה.
אני מודה שנתת לי דירוג…
תודה רבה.
אני מודה שנתת לי דירוג…
אתה לא נעלבת על מה שקרה בצ׳אט;(
אוליבר זה כזה יפה ומרגש
אהבתי מאוד מאוד ותדבר איתי בצא'ט
השמח לדבר איתך על מה שדיברנו
אוהבת שרית