מחסום כתיבה

דבר ראשון זה מופנה לקרואים שלי ובבקשה אל תמחקו את זה כי זה ממש חשוב לי…

אתם בטח שואלים את עצמכם למה אני לא ממשיכה את להקה בסתר… אז זהו שיש לי סוג של מחסום כתיבה…
כשמשמעם לי אני כותבת פרקים על דפים ואחר כך מעבירה אותם למחשב. את להקה בסתר המשכתי אבל כשאני באה למחשב לכתוב אין לי רצון, חשק.
מבחינתי אין לאן להמשיך את הסיפור והוא כל כך שונה מ Now or never שזה לא נראה כאילו זה עונה שניה.
אני מרגישה שאני מזלזלת כי אין לי רעיונות. עכשיו מה שאמור לקרות זה שהם הולכים לאודישנים ומנסים להיות להקה.
ועזבו את הקטע שאין לי הרבה קוראות לסיפור הזה אבל באמת שאני לא יודעת מה לעשות..
עכשיו אני מאוד אשמח לעזרה אבל אני לא צריכה עזרה בהמשך של הסיפור פשוט אין לי חשק להמשיך!
אני מתקרבת למחשב ומרגישה שלא בא לי להמשיך את זה…
אבל אל תדאגו אני לא יאכזב אותכם אני ימשיך אותו, כשאני ירגיש שאני כן רוצה ואני ישקיע בסיפור ויגמר התקופה של המיצ"בים שישי לי ואז אני מבטיחה שאני ימשיך..
אני ממש מצטערת שאני מאכזבת פה כמה בנות ואני מקווה שאתם מבינים אותי..

עכשיו משהו שלא קשור לסיפור אלה ליום הזיכרון:
צפירה כל כך קצרה לעומת כל כך הרבה לוחמים גיבורים שנהרגו .. היום בוכים עליהם, מחר חוגגים בזכותם.. היום הזה כל כך עצוב וחשוב ותכבדו את כל האנשים שהקרובים שלהם נפגעו ומחר אל תשכחו לצאת ולהיות הכי שמחים שיש!! (:
אוהבת: שירז סטיילס מאהון ♥♥