לאס וגאס – פרק 23

-נקודת מבט קייל סנדרס –

הייתי די מופתע שראיתי את אביה בקארסון סיטי , דווקא היא מכול הבחורות שבעולם הייתי חייב להתקל בה .
אני בכלל מנסה להבין למה הסכמתי מכתחילה לבוא לקרסון סיטי , רק בשביל לעזור לאבא בעסקים המטומטמים שלו , בעסקי פשע .
אני רוצה לדבר איתה , לנסות להבין אותה למה היא מתייחסת אלי ככה , מה גרם לה לירות בי ?
"קייל?" קולה העדין של אלה קטע את קו המחשבה שלי , חזרתי כבר לווגאס .
"מה ?" שאלתי אותה והבטתי עליה , ישבתי בסלון כשבפי סיגריה , כבר הרבה זמן לא עישנתי , אני לא יודע מה גרם לי לחזור לעשן , אולי בשביל להרגיע את עצמי , זה תמיד עזר לי .
"למה אתה מעשן ?" שאלה אותי ועל פנייה מבט גועלי , אלה התרחקה מהמשפחה בזמן האחרון , היא כבר לא מתנהגת כמו פעם , או שאולי זה אני ?
"כי בא לי " אמרתי וסימנתי לה לשבת לידי , היא התיישבה לידי לקחה את הסגריה מידי וכיבתה אותה במאפרה .
"מה ניהיה ממך אחי ?" שאלה ונשענה על כתפי .
"שאלה טובה" אמרתי מצחקק , "אז מה חדש אחות ?" שאלתי אותה , כבר המון זמן לא דיברנו שיחה של אחד על אחד , כשאני חושב על זה אני כבר לא יודע כלום על מה שקורה למשפחה שלי .
אולי אני זה שהתרחק .
"לא הרבה" ניסתה להתחמק , "שפכי" אמרתי מצחקק , אני כבר מכיר את כול שפת הגוף של אחותי , אני יודע מתי היא משקרת , מתי היא אומרת אמת , אני יודע עליה הכול , ובעצם כלום .
נסיתי להבין את עצמי , מה שלא הצליח לי כול כך , שקעתי במחשבות עמוקות מידי בלי להבין בדיוק על מה .
"זה שום דבר באמת , אצלך ?" שיקרה ושאלה אותי .
"כלום" אמרתי לה , לא סיפרתי לאף אחד על מה שקרה לי בזמן האחרון , לא על אביה , ולא על היריה בכתף , לא סיפרתי כלום .
"אתה משקר" אמרה בהחלטיות והביטה לתוך עיני , עיניה הירוקות חומות שנראות כול כך תמימות , "גם את" אמרתי מצחקק .
היא נתנה לי מכה קטנה בכתף וחיבקה אותי בידה השנייה , "התגעגעתי אלייך אח" אמרה לי בקולה הילדותי .
נשקתי לראשה , "אני גם מתגעגע אלייך אחות , אני מתגעגע לכולם" אמרתי ואת החלק השני של המשפט אמרתי בשקט יותר .
"אתה החלטת להתרחק , אתה לא חייב , פשוט תחזור , תחזור להיות מה שהיית" אמרה לי , הרגשתי את ליבי נצבט איכשהו .
כאילו הייתי שונה לפני שהכרתי את אביה , בעצם אביה היא זואת שגרמה לי להשתנות , ולא לטובה , אולי היא סתם מזיקה לי ?
קשה לי לחשוב על זה ככה , רק מלחשוב עליה הלב שלי פועם בחוזקה , אני מודה בזה , היא משגעת אותי , אני רוצה אותה .
אבל אני לא יכול , בגלל המשפחות הדפוקות שלנו , בגלל שהן אויבות , רק בגלל זה , רק בגלל שאנחנו במשפחות פשע ששונאות אחת את השנייה .
אם המשפחות ידעו , תפתח מלחמה בווגאס , מלחמה שאף אחד מהצדדים לא תרצה .
"תספר לי " שמעתי את קולה של אלה מהצד , היא ליטפה את הלחי שלי , היא יודעת מה עובר עלי .
"לא משהו שאמור להדאיג אותך חיים שלי , הכול בסדר" שיקרתי לעצמי ולאחותי , בדיוק אנג'ל נכנסה לבית .
היא הורידה את עקבייה מרגליה , "העקבים האלה עוד יהרגו אותי" מלמלה ואז שמה לב אלי ואל אלה בסלון .
"או חיבוק אחים" אמרה ורצה אלינו , היא התיישבה מצידי האחר והניחה את כתפה על ראשי , חיבקתי כול אחת מהם ביד אחרת , "אני אוהב אתכן" אמרתי להן בחיוך .
"גם אנחנו אותך" אמרו שתיהן ביחד ונשקו לי על הלחי .
"אז מה אנג'ל , מה חדש ?" שאלתי אותה , אני זוכר שהיא נפגעה בגללי במרדף , כי אני הייתי טיפש ושיכור , אבל מצבה הרבה יותר טוב עכשיו .
"אני חושבת ששלושתינו בבאסה" אמרה ואני ואלה הבטנו עליה , לא ידעתי לאיזה כייון היא חותרת .
"ולמה בדיוק שלושתינו בבאסה ?" שאלה אלה שלא הבינה בדיוק כמוני , אנג'ל צחקקה ונאנחה .
"שלושתינו מאוהבים" אמרה ונאנחה שוב בקול רם יותר , "פה אחות , את טועה" אמרתי לה .
"אל תכחיש אדיוט , אתה מאוהב עד מעל הראש" אמרה אלה , "היי חשבתי שאת בצד שלי" אמרתי לה ושיחקתי את עצמי נפגע .
"אין פה צדדים , אנחנו פשוט משפחה" אמרה אנג'ל וחייכה את החיוך המתוק שלה .
"פה נסיכה שלי , את צודקת" אמרתי ונשקתי לשתיהן על הראש .

-נקודת מבט רום ג'וליאני-

תכננו את כול המבצע מההתחלה ועד הסוף , אנחנו חייבים לנסות להציל את ג'סמין , אני אישית לא מכירה אותה כול כך טוב , אנחנו חברות אבל בקושי מדברות .
היא חברה של אחי , ואני רוצה בשבילו הכול , שהוא יהיה מאושר , ועם ג'סמין הוא מאושר , ועל זה אני מודה לה .
אם נצליח להציל אותה , חיה , אני רוצה להפוך לחברה טובה שלי , אני בטוחה שהיא בן אדם מדהים , חוץ מלראות אותה פה ושם ולדבר שיחות חולין , אני לא מכירה אותה באמת .
תכננו את כול המבצע , זה הכול רעיון של מייק עם כמה שיפורים של אריק ושלי .
אנחנו הולכים לבדוק צילומי אבטחה של רמזורים לראות אם זה הצליח לצלם את מספר הרישוי של הוואן השחור , ואז נאתר את הוואן בווגאס .
ברגע שנמצא את הוואן ננסה לאתר את ג'סמין ולחלץ אותה ממי שלא חטף אותה , יש אנשים פשוט משוגעים בווגאס .
ובמיוחד אם את בת למשפחת פשע עשירה , זה הופך אותך למטרה .
בנתיים אני מחכה פה עד שאריק ומייק יחזרו מלהביא את צילומי האבטחה , ובמחשבות אלה הם נכנסנו אל הבית .
"הבאנו" הכריז אריק ורץ אל הטלוויזיה כדי להכניס את הקלטת , מייק התיישב לידי וכרך זורע מגנה מסביב כתפי , "אנחנו נמצא אותה" לחש באוזני .
הנהנתי אליו , אריק התיישב לידי ולחץ על פליי בשלט .
"תריץ אחורה" אמר מייק לאריק .
אריק הריץ אחורה וחיכנו עד שנראה את כול האירוע שהתרחש , פחדתי , לא ידעתי למה לצפות .
על המסך בהילוך אחורי ראיתי את הוואן , את הגבר שיוצא ממנו , את המכונית של אריק , את הגבר עורב בסמטה , את ג'סמין יוצאת מהרכב אחרי אריק .
היא מתרחקת טיפה , הגבר מתקרב אליה , מסמם אותה וסוחב אותה לוואן , והכול בהילוך אחורי גרם לליבי לדפוק בעוצמה אדירה ולראשי לקדוח בעצבנות .
"תעצור" אמר מייק , הפעם ראינו את כול מה שקרה בהילוך רגיל , זה גרם לליבי להחסיר פעימה , ואז היו יריות , לא שמעו קולות , אבל אני בטוחה שג'סמין צרחה .
הבטתי על אריק , הוא הזיע טיפה , הבטתי שוב על המסך , ראיתי את האקדח של אריק בידו נופל על הרצפה , את אריק עומד ברחוב חסר ישע , לקחו את האהבה שלו ואין לו שום דבר לעשות בנידון .
כאב לי , על אריק , עליה , ועל שיברון הלב , עכשיו אני יעשה ככול שביכולתי להציל את ג'סמין .
"עצור" ציווה שוב מייק על אריק , אריק עצר את הקלטת .
ראו את מספר הרישוי של הוואן השחור בבירור , VG39557 .
"VG39557" אמר אריק בקול , בזמן שמייק כתב את זה על פתקית קטנה וצהובה .
"ומה עכשיו ?" שאלתי מנסה להסדיר את הנשימות הפרועות שלי , רק המחשבה על זה שזה קרה לג'סמין ושהיא חוותה את זה חירפנה אותי , רק מלראות את זה על מסך הטלוויזיה בלי קולות גרמה לי לטראומה אישית , ובכלל ג'סמין שחוותה את זה בטח טראומה לכול החיים .
"את לא באה" אמר מייק בהחלטיות , רציתי להכות אותו חזק , "אני באה!" אמרתי .
אני באה , אני רוצה לעזור , לעזור לג'סמין .
"אין סיכוי , הם אכזריים , אני לא מוכן להעמיד אותך בסכנה" אמר לי , הפנים שלו רדופות , הרי ג'סמין כמו אחותו הקטנה .
"אריק !!" אמרתי לאריק מנסה לגרום לו שיצדד בי , הוא משך בכתפיו ופה הבנתי שהוא בצד של מייק .
"אני באה , אתם לא יכולים להגיד לי מה לעשות !" קראתי עצבנית .
"אני יכול לדבר איתה כמה דקות ?" שאל אריק את מייק .
"כן אחי , אני יהיה במטבח עם אמא שלי , היא שבורה מכול מה שקורה" אמר , הוא חיבק אותי חיבוק קטן ונשק לראשי , "אנחנו פשוט דואגים לך" לחש באוזני .
הוא יצא מהסלון והשאיר אותי ואת אריק לבד .
"זה לא פייר !" אמרתי לו .
"רום , זה לא ניתן לוייכוח , אני לא מוכן לראות שמשהו קורה לך , אני לא מוכן לראות את זה שוב , אני לא מוכן לאכול תסביך עם עצמי אם אני ידע שתפצעי וזה יהיה באשמתי" אמר לי , כול מילה שלו פילחה לי את הלב בסכין חדה .
"אני יהיה בסדר , אני מגיל קטן במטווחים" אמרתי לו , מנסה לחשוב על משהו שישכנע אותו .
"רק אם זה מקרה חירום ואין ברירה , ופה יש ברירה !" אמר אריק , קולו גבה מעט .
"אין ברירה אריק , אני רוצה להציל את ג'סמין , בדיוק כמוך , אני יודעת שהקשר שלכם שונה אבל עדיין , אני רוצה להיות חלק מזה" אמרתי לו .
אין שום דבר בעולם שיניע אותי ממבוקשי , אני רגילה לקבל את מה שאני רוצה .
"אני מצטער , אני פה וייכוח , אני לא מסכן אותך" אמר וחיבק אותי , ידיו השריריות עטפו אותי .
"את אחותי הקטנה , אני לא מוכן בשום פנים ואופן להעמיד אותך בסכנה , זה ברור ?" שאל אותי .
הצד שלי בויכוח הזה אבד , אין סיכוי בעולם שהם יתנו לי לצאת למשימה הזאת .
"אני שונאת אותך" מלמלתי אליו וחיבקתי אותו בחזרה , הוא גיחך מעט .
"יהיה בסדר , אני מבטיח לך חיים שלי , הכול יהיה בסדר" אמר ונשק לראשי .

-נקודת מבט אמבר סיירוס –

אביה אמרה לי שהיא מוכנה לדבר , אז נסעתי למקום שקט ופרטי , אל הבית .
נכנסנו אל הבית , והתיישבנו במרפסת שלי , מרפסת לא גדולה מידי ולא קטנה מידי בדיוק בגודל המשולם .
התיישבנו על ספת נדנדה בגודל בינונית , אביה הביטה על הנוף , השמש שקטה והירח זרח , מליון כוכבים בשמים .
לא האצתי בה , היא תדבר בזמן שלה , אני פה להקשיב .
השקט השתלט עלינו , ובנתיים היא לא דיברה , רק הביטה על הנוף הרגוע של קראסון סיטי .
הבטתי גם אני על הנוף הפסטורלי , אני אוהבת את קארסון סיטי , אחרי שטום מת לא יכולתי להישאר יותר בווגאס , זה היה קשה מידי , אבל גם לא יכולתי לעזוב את המדינה .
נאבדה היא הבית שלי ואני לא מתכוונת ללכת לשום מקום אחר , רציתי גם להישאר קרובה אל המשפחה של טום , כי לי אין משפחה .
אימי מתה בלידה שלי , מעולם לא הכרתי אותה , ואבי מת כשהייתי בת 18 מתי שהכרתי את טום .
יצאנו כמה שנים ביחד עד שהוא הציע לי נישואים , לא הצלחנו להתחתן , משפחת סנדרנס הרגה אותו , לפחות זה מה שהמודעין אמרו לנו .
מאז נוצרה השינאה , מעולם לא שנאתי אף אחד , אבל אותם שנאתי במיוחד , על זה שהם לקחו אותו ממני , את הבן אדם היחידי שגרם לי לאושר .
"זה קרה לפני כמה חודשים , בנשף של 'מיה ויפארה' , בקזינו של אבא" התחילה אביה לספר , זה קטע את קו המחשבה שלי , וכול תשומת ליבי הופנתה אליה .
לא קטעתי את סיפורה , נתתי לה לדבר .
"כשהגעתי לשם , מישהו ניגש ושאל אותי אם אני רוצה לרקוד ,כמובן שהסכמתי , לא רציתי לסרב לו כי אז היו חושבים שאני מגעילה " אמרה , מבטה נעוץ בנוף .
"כשהוא הגיש את ידו בשביל שאני יתפוס בה והוא יוביל אותי אל רחבת הריקודים ראיתי קעקוע על מפרק כף היד שלו" אמרה , הבנתי לאן זה מוביל , ליבי התמלא פתאום בזעם ושינאה .
"ראיתי קעקוע של נשר" אמרה , ליבי החסיר פעימה , ידעתי שבזה מדובר .
לא רציתי לשמוע עוד , אבל הייתי חייבת בשביל אביה .
הנהנתי אליה , מסמנת לה להמשיך .
"לא אמרתי לו מי אני , היינו עם מסכות , ככה שאף אחד לא ידע מי זה מי ,
הלכנו אל רחבת הריקודים שרקדו סלואו , רקדנו צמוד , ואז שהוא שאל את שמי , עשיתי לו תרגיל קטן .
הוא סיבב אותי כחלק מהריקוד והראתי לו את הקעקוע שעל העורף שלי של וורד קוצני שמסביבו מעוקל נחש קוברה " אמרה .
"משם נפרדו דרכינו " .
"עד שיום למחרת אני חושבת , ניק שלח אותי לקנות חפץ כול שהוא ממוסך כי הוא הרס את הרכב של אדם, ברוב תמימותי נסעתי , ובמוסך פגשתי את מי ולא אחר זה שרקדתי איתו .
בהתחלה לא הבנתי מה הוא עושה שמה , הרי למשפחת סנדרס לא חסר כסף , ואז הבנתי שהוא עושה עבודת שירות כי הוא על תנאי" אמרה לי .
זה הרתיח אותי כול הסיפור הזה , פחדתי ממה שאביה הולכת להגיד .
"בכול מקרה , מפה לשם הוא קנה לי שרשרת יהלומים וצמיד יהלומים תואם" אמרה ונגעה קלות בצוואה כאילו להמחיש לעצמה שהשרשרת שמה .
"ומפה לשם קרה ויצאה שיריתי בו בכתף , כשהיינו בסן פרנסיסקו במלון חמישה כוכבים" אמרה לי .
נרגעתי טיפה אחרי שאמרה לי שהיא ירתה בו , אבל הדאיג אותי יותר העניין שהיא הייתה איתו בסן פרנסיסקו רחוק מכול עין בוחנת .
"ומה קרה אז?" שאלתי אותה מחכה להמשך .
"משם נפרדו שוב דרכינו , אני לא יודעת מה קרה לי בדרך ואיך הגעתי למצב הזה שאני נמצאת בו עכשיו , אבל התחלתי להשתמש בסמים" אמרה ובחנה את מילותיה בפקידה , היא חששה מהתגובה שלי .
"תמשיכי" אמרתי לה , בלי לגלות שום עניין במה שהיא אמרה בנוגע לסמים , רק בשביל השקט הנפשי שלה .
"דרכינו נפרדו עד עכשיו , זאת אומרת היום , לפני פחות מחצי שעה" אמרה לי .
הלב שלי צנח , הוא פגש אותה פה , בקראסון סיטי , כשהיינו בעיר , בן למשפחת סנדרס פה .
זה גרם לליבי לרטוט , ולבטני להתכווץ , קרקפתי עיקצצה בעצבנות .
"מה את בעצם מנסה להגיד לי ?" שאלתי אותה .
"אני מנסה להגיד שבעצם אני …" אמרה ועצרה טיפה .
"את מאוהבת בבן למשפחת סנדרס" אמרתי במקומה , האסימון ירד לי , זה ההסבר לההתנהגות שלה , בגלל המשפחות שלנו .
היא הנהנה קלות .
"אני מצטערת אביה , אבל אני לא תומכת בזה , או במה שזה לא יהיה " אמרתי לה .
"אני יודעת , אני ידעתי שככה תגיבי , אני לא שופטת אני יודעת שהם לקחו ממך את הדבר שהיה הכי חשוב לך בחיים" אמרה לי .
"אבל זה לא שאני מבקשת רשות , זה שאני מאוהבת לא אומר שום דבר , אני לא מתכוונת לעשות שום דבר עם זה " אמרה ועל פניה נשקף עצבות וכעס .
"אני שונאת ומתעבת אותו בדיוק באותה מידה שבה אני אוהבת אותו" אמרה , "וזה הקושי , אני לא מתכוונת לעשות שום דבר בנוגע לזה" אמרה לי .
"הוא ימשיך לחיות את חייו , ואני ימשיך לחיות את חיי החסרי ערך , ופה זה נגמר"
"רק אמבר , ספרתי לך את זה כי אני סומכת עלייך , בבקשה אל תספרי לאף אחד , במיוחד לא למשפחה שלי" אמרה וקמה ממקומה , היא נכנסה בסערה הביתה וסגרה אחריה את דלת המרפסת .
הבלבול שחשתי סחרר אותי , "אני חייבת כוס מים" מלמלתי לעצמי .