התחלה חדשה- עונה 2- פרק 2-

ההפסקה הגיעה. ברחתי לפינה מרוחקת לבית הספר, כי לא היה לי כוח לשאלות של אנשים וניחומים ובלאגנים. ובמיוחד לא רציתי לראות את גיא. ישבתי, אני והספר שלי, בשקט, בשלווה.
"היי" שמעתי קול. הרמתי את מבטי מהספר, וכשראיתי שזה החדש החזרתי את מבטי למשפט שהייתי בו. "ספר טוב" הוא אמר והתקרב אליי. קצת רעדתי. "לא הייתי מנחש שזה ספר שתקראי" הוא אמר בחצי חיוך. סגרתי את הספר. "למה?" שאלתי בעצבנות. לא היה לי כוח לדיבורים. "זה ספר על שנאה, בגידה, בכי, מוות.." "עדיין לא הבנתי למה אני לא בחורה בשביל ספר כזה" אמרתי. הוא הסתכל עליי ושתק. "למה את יושבת כאן, לבד?" הוא שאל. נאנחתי, קמתי והלכתי משם. "מה הוא עשה?" הוא שאל. נעצרתי והסתובבתי אליו. "מה?" שאלתי. "מדברים עלייך, אמרו לי שהבחור עם המדי כדורסל עשה לך משהו" הוא אמר. "זה לא עניינך" אמרתי והלכתי משם.
נגמר בית הספר. אני ותמר הלכנו הביתה ביחד. "הילד החדש אצלך בכיתה, לא?" היא שאלה אותי בחצי חיוך. "סתם נודניק" אמרתי לה. "נודניק חתיך" היא אמרה בחיוך. "תמר, מתחיל ב-ח' נגמר ב-חן, את נוהגת לקרוא לו החבר שלך.. רק להזכיר לך" אמרתי לה. היא גיחכה. "אני לא אפריע לכם" היא אמרה. הרמתי את ראשי וראיתי את גיא. "לא, אני לא אפריע לכם" אמרתי והלכתי משם. "ענבר, רק תקשיבי לי" הוא אמר והחזיק בידי. "אל תיגע בי" אמרתי, שחררתי את ידי והלכתי ממנו. "אני מצטער!" שמעתי אותו צועק מאחורה. הלכתי יותר מהר וניסיתי לא להקשיב.
הגיע היום השני של הלימודים. הגעתי מוקדם יחסית לימים אחרים. "אני צריך לדבר איתך" יונתן אמר. "דבר" אמרתי בחצי חיוך. "גיא לא התכוון לעשות את זה.." הוא התחיל. "יוני, בבקשה אל תדבר איתי עליו" אמרתי והסתכלתי בעיניו. "הוא באמת לא התכוון ענבר, זה לא אשמתו שהמטורפת הזאת.." "יוני" קטעתי אותו. "אוקיי אוקיי" הוא אמר בחיוך. "תודה" אמרתי בחצי חיוך. "זו החלטה שלך" הוא אמר. הנהנתי והלכתי לכיתה.
הגיע השיעור האחרון, השיעור עם נעמי. "ילדים, כמו שאתם יודעים כל שנה אני מחלקת עבודת תחילת שנה לזוגות, זה הרבה אחוזים מהציון אז אני מצפה ממכם להשקיע" היא אמרה והסתכלה על חן. "היא עדיין חושבת שאתה מטומטם" אמרתי בחיוך לחן. "לא אכפת לי, היא אוהבת אותי" הוא אמר בחצי חיוך. "היום יש לי אימון, אז מחר?" הוא שאל אותי. הנהנתי. "הפעם זה לא יהיה לפי מקומות הישיבה. אני אצוות אותכם לזוגות כדי שתכירו זה את זה" נעמי אמרה. נאנחתי. היא דיברה ודיברה, גיא יצא עם רונה, וחן יצא עם יואב. "רק אני מקבל בן, העולם שונא אותי" חן מלמל. חייכתי. "עמית, אתה עם ענבר" היא אמרה והצלצול נשמע. קמתי והתקדמתי ליציאה. "ענבר, אני סומכת עלייך שתעזרי לו להתאקלם פה קצת, כן?" היא שאלה בחיוך. "מה?" שאלתי. "לעמית" היא אמרה. ואז נזכרתי שהיא אמרה שאני ביחד עם עמית. "אה, אוקיי" אמרתי והלכתי.