מבצע BAH1 // פרק 4

ארגוס הסיע אותם עד לתחנת האוטובוס הקרובה, ומשם הם היו צריכים להמתין שהאוטובוס יגיע לאסוף אותם לוושינגטון. ג'ייק ישב באמצע, רגוע לחלוטין, כאשר שתי הבנות יושבות משני צידיו. אלכס ישבה, שעונה על מסך הזכוכית של התחנה, לועסת מסטיק בהיסח הדעת ומגלגלת את עיניה לנוכח העוברים ושבים. קייטי ישבה בזקיפות ובדריכות, נועצת מבטים חשדניים סביבה, כאילו מפלצת עומדת לקפוץ ולתקוף אותם בכל רגע.
ג'ייק, ששם לב להתנהגותן של השתיים, החליט לפתח שיחה. "טוב, אז, אממ.. אתן אוהבות את וושינגטון?"
נראה ששאלתו העירה אותן ממחשבותיהן, כי הן נעצו בו מבטים מתפלאים.
"וושינגטון היא עיר מדהימה! באמת, הייתי בכמה קניונים שם ואפשר פשוט למות מרוב הפריטים המ-" אמרה קייטי, אך נקטעה בזעף על ידי אלכס.
"אני מעולם לא הייתי בוושינגטון."
ג'ייק וקייטי הביטו בה בתדהמה. "לא- היית- ב-בוושינגטון.." מלמלה קייטי, כאילו זה עתה הודיעו לה על סוף העולם.
"אויש, נו, באמת, אני הרי גרה במקסיקו!"
"אוה, אז את אוכלת טאקו לארוחת בוקר, צהריים וערב?" שאל ג'ייק בבדיחות-הדעת.
"מה שתגיד, חייזר." סננה אלכס, התרחקה מהם מעט ולא הוסיפה עוד לפצוח פה.
"אני חושבת שהעלבת אותה, ג'ייק.." אמרה קייטי בהיסוס.
"מה, סתם צחקתי! אין לה חוש הומור? חוץ מזה, אני חושב שגם את דיי עצבנת אותה," ענה, וקייטי הסיטה את מבטה, סמוקה.
חלפו להן דקות ארוכות של שתיקה, עד שהאוטובוס הגיע.
ג'ייק עלה ראשון, אחריו אלכס ולאחר קייטי. הם שילמו בכספם, ועתה ג'ייק פנה והתיישב בשורה האחורית, מושב לצד המושב שעל יד החלון. אלכס פנתה להתיישב לצידו, ליד החלון, אך לפני שהספיקו אחוריה להשתפשף על הכיסא המאובק במקצת, קייטי התיישבה שם. אלכס הביטה בה ברצחנות, שוקלת ברצינות תהומית האם להסתער על הנערה ולתלוש את כל שיערות ראשה. היא הרגישה איך המנוע מפיח חיים ומשמיע קולות תרועה חלושות, ולכן מיהרה להתיישב במושב האחר שניצב מעברה הנגדי של השורה, ליד החלון הנוסף. האוטובוס החל בנסיעה, ושלושת החצויים פשוט ישבו ושתקו. כתפה של קייטי התחככה בכתפו של ג'ייק, והוא הרגיש איך דמו מציף את פניו. הוא הרגיש במבט נוקב, קריר וכעוס מצידו האחר, אך כשפנה להביט, אלכס הייתה עסוקה בצפייה בנופים שניבטו מן החלון.

הם התיישבו מסביב לשולחן בית קפה, כל אחד מזמין משהו אחר מהמלצרית החמודה שנעמדה לידם בחיוך, שואלת מה הם רוצים לקבל.
"גלידת תות ושוקו קר!" אמרה קייטי בהתלהבות.
"פרוסת עוגת גבינה ותה," אמרה אלכס בשעמום ניכר.
"וואפל בלגי ושייק פרות." מילמל ג'ייק.
המלצרית הנהנה במרץ, וניגשה אל הדלפק עם ההזמנות של השלושה.
הם ישבו בניחותא, משוחחים בהנאה על מזג האוויר הנעים של וושינגטון.
"תגידו, לאן אנחנו הולכים מכאן?" שאלה לפתע אלכס.
השתררה שתיקה.
הם לא ידעו לאן צריכים ללכת.