חתכים בלב

רוצה לצעוק, אבל אף אחד לא ישמע, רוצה לבכות אבל הדמעות חנוקות בגרוני.
אם אגיד לך שאני לבד אתה תאמין לי? זה נראה שיש לי הרבה חברות, אבל בכל זאת הלבד תופס מקום נכבד בליבי, לפעמים בלילות כשכולים ישנים בוהה אני בתקרה ושואלת: "למה", למה הכל נראה כל כך נכון, אבל מסתבר שהכל שקר, ואיך אדע לא ליפול, בבור של אחר, והאם סוף סוף הסיוט הזה ייגמר או שיתמשך הוא? אז אולי החיוך שעל פניי גדול ורחב אך גם הכאב שבי גדול ומכאיב, אבל אני שותקת, דוממת, לא רוצה לפגוע באחרים כמו שאני נפגעתי.
………..
נער אחד נכנס לי ללב שאומר הוא תמיד עד כמה כואב, למה העולם כל כך אכזר ואיום, מחכה למחר לא רוצה לחיות את היום, והאם נקיפות מצפון יש לאותו אדם שגרם לו לבכות ושתק הוא נדם, או האם מישהו יודע ולא אומר דבר!
חתכים בידיו אך בליבו כבר אין עוד מקום, רוצה הוא לישון לעצום עיניו ולנצח לחלום , וכשתראו אתם את דמו מתנוסס תדעו אתם כי זה כוחו של ההרס! שאתם יצרתם! בשבילכם זה צחוק בשבילו זה החיים. הרסת אותו, שברתם אותו, העלבתם, הרבצתם, קללתם ואמרתם, אך הוא מידי יום ספג וספג עד שלא יכל עוד ושם קץ לחייו זה מה שרציתם? קיבלתם.. הוא חיי עכשיו למעלה עם מלאכים רבים שדבר לא עשו, וחייהם נחרכים אז אתם שם למטה תבכו הרבה כי מלאך הרגתם ולא עם רובה, עם מילים!