חלום של מלאכים 14 (קצר)

"קראת לי?" שמעתי את קולה של רו שואל.
"כן. אני צריכה שתעזרי לי פה.." אמרתי והזזתי קצת את הוילון כדי לתת לה להיכנס. "אני לא מצליחה להגיע לרוכסן…"
"וואו! יש לך-"
"היי! לא.. מתחרטת.. תעזבי אותי..לא! אהה איפה את נוגעת?! " ניסיתי להתרחק ממנה אך היא נדבקה אליי. קולות של גיחוך וסקרנות נשמעו מבחוץ. למה אני הבת היחידה בקבוצה של בנים?! "אתן בסדר שם?" שאל E. אחזתי ביד אחת בשמלתי וביד השנייה בזרועה. היא הבינה את הרמז והחליקה את הרוכסן כלפי מעלה, ויצאה. הברשתי את השמלה בידי ויצאתי אחריה. אם בפעם הראשונה קיבלתי קריאות התפעלות ותדהמה מצד הבנים, אז הפעם קיבלתי מצד כל החנות.
'אני לא מבינה ממה יש להתפעל, זאת בסך הכל שמלה בורוד חלש עם כתפיות קצרות ותחרה באזור החזה. טוב, אולי זה בגלל שאני לא מחוברת לצד הנשי שבי. '
"וואו, את מהממת. " אמרה רו והפרה את השתיקה המביכה ששררה בחנות. הסתכלתי על הבנים וציפיתי לדעה. למה הם כל הזמן שותקים?
"טוב, אני לא מראה לכם יותר-" התחלתי לומר אך השתתקתי כשאחד מין האנשים בחנות התקרב אלינו. הוא היה גבוה, בערך בגובה של B. היה לו שיער פרוע בצבע שחור חלש ועיניים חומות. נער רגיל.
"היי" אמר לעברי. לשנייה אחת לא ידעתי מה להשיב. הסתובבתי בחזרה אחורה וראיתי את מבטי הקנאה והרוגז של B מציפים את פניו. "היי" עניתי. "אתה צריך משהו?"
"כן, אותך. באלך לדבר?" גוון קולו היה המשונה ביותר ששמעתי. עפעפתי לעברו בהשתאות, רו סימנה לי באגודלים מורמים להמשיך את השיחה. לא בדיוק הבנתי מה היא רוצה, אבל אמרתי, "סליחה, אולי בפעם אחרת, אני ממהרת היום." שילבתי את ידי בזרועו של C. צעדתי מהר לעבר הקופה, שילמתי על כולם ויצאנו משם, מתרחקים מעיניים החוקרות של אנשים.
"מה קורה A?" שאל F. הוא ניסה להדביק את קצב צעדי המהירים. את האמת, אני בעצמי לא יודעת מה עובר עליי, אני רק יודעת שמשהו רע היה קורה אם הייתי מתקרבת אליו. ניווטתי בין הרחובות חזרה לים. נכנסתי לתוך מערה קטנה שהייתה שם וקרסתי. מזווית עיני ראיתי את הקבוצה מהרת לכיווני. השרשרת שלי הבהבה שוב. רק עוד קצת, זה כל מה שאני צריכה. תן לי רק עוד קצת זמן להכשיר את הילדה, ואז אני מוכנה למות אם צריך.