Summer Love – פרק 13 (1D)

-נקודת מבט אביה –

ברחתי במהירות מלואי וירדתי אל הקומה השנייה , נכנסתי אל החדר שלי וטרקתי את הדלת אחרי .
החלקתי לאורך הדלת והתיישבתי על הרצפה , עניי לא הפסיעו לדמוע , הדמעות זלגו על לחיי ונשרו מעניי אל רצפת הפרקט .
הרגשתי איך כול העולם חרב עלי , מה שהכי פחדתי ממנו קורה , גילו את הסוד שלי , הם יודעים עלי , הם יודעים מה עברתי .
והכול בגלל לואי , בגלל שהוא לא הצליח לעמוד במילה שלו ולסתום .
הבטן שלי התכווצה , וראשי קדח בלי הפסקה , הרגשתי איך לאט לאט הדם אוזל מפניי , ואז נשמע דפיקה קלה על הדלת .
"אביה בבקשה תפתחי לי , זה לא מה שאת חושבת" שמעתי את קולו של לואי , צמרמורת טיפסה במעלה גבי .
"תסתלק מפה , אני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים שלי" אמרתי לו , ובאמת התכוונתי לכול מילה ומילה שאמרתי .
הוא לא במקומי , הוא לא יודע מה אני עברתי , מה רום עברה , הוא לא יודע שום דבר על החיים שלי , הוא לא יודע באמת על החיים שלי .
הוא יודע רק את הגירסה המתוקצרת שסיפרתי לו , גירסה מספיק טובה בשביל שיהרסו לי החיים אם מישהו ידע על זה .
יכולים להפיץ את הסודות האלה , ולהוציא המון שמועות על נכדות המלוכה של המלכה אליזבת , סבתא תיהיה כול כך מאוכזבת .
זה נראה כאילו החיים במשפחת מלוכה מדהימים , והכול דבש , והכול מוגש על מגש של כסף, אולי בבית זה ככה אבל מחוץ לבית הכול שונה .
היו קבוצה של ילדים שהחליטו להתעלל בנו בבית ספר בגלל שאנחנו שונות , בגלל שהכול מגיע לנו ולהם לא .
סבתא שלי רצתה שנלמד בבית , עם מורה פרטי ומשובח , שילמד אותנו כול מה שאנחנו צריכות לדעת , אבל אימא שלנו החליטה שאנחנו צריכות ללמוד בבית ספר ציבורי
יחד עם כולם , להתרגל לסביבה , ולא לפנק אותנו יותר מידי .
לפעמים אני מצטערת על זה שסבתא שלי לא התעקשה על מורה פרטי בשבילי ושביל רום , זה היה חוסך לי ולה כול כך הרבה טראומות .
זה נשמע קצת מוגזם , אבל אף אחד לא במקום המקום שלי כדי להגיד לי אחרת .
תקתוק חלוש נוסף שלף אותי מהמחשבות העמוקות על חיי ששקעתי בהן , "אביה בבקשה תפתחי את הדלת , אני רק רוצה לדבר איתך" שמעתי את קולו של לואי מהבעד השני .
"תסתלק מכאן , אני לא רוצה לדבר איתך , הרעת לי מספיק , בבקשה תלך" אמרתי חנוקה מדמעות .
"אם את לא פותחת , אני פורץ את הדלת בכוח" אמר ונימה טיפה כעוסה הבליחה לקולו הגברי .
לא עניתי , נסיתי לנשום , גוש גדול חנק את גרוני ותהיתי אם לפתוח את הדלת או לא , לבסוף לאחר דקה ארוכה של מחשבה החלטתי לפתוח את הדלת .
הוא עמד בפתח , הבחנתי אל פניו שיירי דמעות לחות , הוא בכה , בכה בגללי ?
"תכנס" אמרתי בקול מעט חנוק ונגבתי מהר את הדמעות לפני שהוא שם לב .
הוא נכנס אל החדר וסגר אחריו את הדלת , הוא לקח צעד אחד קדימה ונעמד מולי , קרוב מידי אלי , לקחתי צעד אחורנית ממנו .
"מה אתה רוצה ?" שאלתי וניסיתי להישמע כעוסה וחזקה , למרות שאני יודעת שנשמעתי שבורה לגמרי .
"אני מבטיח לך שאין סיבה לדאגה , אני מכיר את נייל , הוא בחיים לא יספר את זה לא אחד , הוא לא יגיד שום דבר , אני מבטיח לך" אמר לי ולקח צעד אחד קדימה .
"איך אני ידע שאתה לא משקר ?" שאלתי אותו .
"את לא תדעי , אבל תצטרכי לסמוך עלי בעניין הזה " אמר לי .
"למה לי לסמוך עלייך ? , אני בקושי מכירה אותך , רק כמה ימים אחדים אולי פחות משבוע" אמרתי לו בנימה טיפה תוקפנית .
"פשוט תסמכי עלי , או קיי ?" שאל אותי והביט היישר אל תוך עניי , טבעתי בתוך העניים שלו , עניים בצבע טורכיז לא מוגדר .

-נקודת מבט לואי –

הבטנו אחד לשני בעניים , העניים החומות שלה ברקו , טבעתי בתווי הפנים העדינות שלה , חייכתי אליה חיוך קטן .
לפתע הכול הרגיש לי כמו סרט איימים חוזר , היא התחילה להתנשף בחוזקה , נבהלתי .
יש לה התקף נוסף .
צרחתי בקול כוחי אל רום שתגיע , נסיתי להרגיע את אביה שקרסה על הרצפה וראשה נדפק בצדדי המיטה .
דם אדום כיסה את הפרקט שעליו נפלה , נפלתי על הרצפה לידה במהירות , בדקתי את הדופק שלה , למזלי היא חיה .
"אביה תתעוררי" נערתי אותה קלות , הרמתי את ראשה על ברכיי , בגדי התלכלכו בדם האדום שלה .
הריח באפי גרם לי לבחילה , כול גופי רעד מפחד ומלחץ , קרקפי עקצצה ובטני התכווצה , "תתעוררי" נסיתי להתחנן בפנייה .
רום נכנסה לחדר מופתעת , "או מי גאד " אמרה בפחד , היא קפאה במקומה דמעות עלו בענייה .
הרגשתי כמו בתוך סרט אימה מתמשך שלא נגמר , "תזמיני אמבולנס , מהר !" צעקתי עליה והוצאתי אותה מהטראנס ששקעה בו למראה אחותה התאומה מדממת בין ידי .
"קדימה היא מאבדת המון דם" דירבנתי אותה , בלי לומר דבר היא רצה במהירות מחוץ לחדר .
שמעתי צעדים נוספים מתקרבים וגם ליאם נכנס אל החדר , "אלוהים !" קרא בתדהמה וקפא במקומו בדיוק כמו רום מלפני שנייה .
הרגשתי איך התגובות שלהם לזה רק מלחיצות אותי יותר , הדמעות זלגו מבעד לעניי ונשרו על פני הפרקט שהתמלא בדמה האדום .
התנשפתי בחוזקה , התחלתי להתפלל בתוך ליבי לשלומה .
שמעתי צעדים נוספים וגם זאין נכנס אל החדר , עניו נקרעו לרווחה שראה את המחזה העקוב מדם , המון דם נזל ממנה .
דם מהראש , וגבתה נפתחה והמון דם אדום זלג על פנייה , הכול בגלל שהחליקה על קצה המיטה שפיצי מברזל .
"בבקשה , תעשו משהו , תעזרו לי " אמרתי לליאם וזאין בפאניקה .
הפניאקה מילאה אותי , כול איבר ואיבר בגוף שלי , "בגלל שאנחנו רחוקים ועם אמבולנס יקח לפחות ארבע שעות להגיע לבית חולים , שולחים לפה מסוק" אמרה רום בבהלה ונכנסה אל החדר .
אולי כן יש פלוסים בליהיות הנכדות של המלכה אליזבת .

המסוק נחת לצד הבית בשדה הפתוח , מיהרו לשים את אביה על אלונקה ולהעלות אותה למסוק שהלהבים שלו הסתובבו בעוצמה אדירה מעל .
"רק אחד יכול לבוא איתה " אמר הגבר עם המדי הצלה .
"אני " קפצה רום והוא עזר לה להעלות למסוק , המסוק המריא ותוך שנייה נעלם מהשמיים .
"תתקשרו לפול עכשיו , אני רוצה ללכת לבית החולים !" אמרתי עצבני ורצתי אל הבית .
זאין וליאם רצו אחרי , זאין עלה למעלה אל הקומה השלשית אל חדרו , וליאם התקשר לפול .
לקחתי סמרטוט ודלי של מים והלכתי לחדר של אביה , בעזרת הסמרטוט ניקיתי את הדם מהפרקט .

-כעבור 24 שעות –

ישבנו מחוץ לחדרה של אביה במחלקה הפרטית , על הספסל כיסאות , רום ישבה מצד שמאל שלי וליאם מצידי השני , שליד ליאם זאין שהתיישב כמה שיותר רחוק מרום .
נייל והארי היו פה קודם , אבל בגלל שג'סטין הגיע ללונדון הם הלכו לאסוף אותו מהשדה תעופה יחד עם לי והלן החברות שלהם , וזואי שהיא אחות של הארי וחברה של ג'סטין .
ישבתי בשקט , אבל כול הזמן הרגל שלי רעדה , כפות ידי הזיעו וגם מצחי , רציתי כבר לדעת מה קורה לה .
לפתע רופא בעל חלוק לבן וארוך יצא מתוך החדר של אביה , ישר זינקתי על הרגליים .
"אתם המשפחה של אביה ?" של הרופא , כניראה שביקשו שלא לספר לאנשים ולרופאים שהנכדה של המלכה מאושפזת .
"כן אני אחותה" אמרה רום וקמה מכסאה ונעמדה לצידי .
"אני מצטערת לבשר לך אבל אם אחותך לא תקבל תרומת דם ב24 שעות הקרובות היא עלולה למות היא קבלה מכה חזקה מאוד בראשה" אמר הרופא , "וזה לא הכול יש חשש לזעזוע מוח קשה" הוסיף על דבריו .
הלב שלי צנח .
"למה בית החולים לא נותן לה מבנק הדם(אני יסביר ברציתי להוסיף) ?" שאלה רום , היא אחזה בזרועי , צפורניה ננעצות בעורי .
היא פחדה , אני מבין אותה לגמרי , אני בעצמי פוחד לשלומה .
"זה כמות גדולה , ולפי נוהל בית החולים , צריך לשאול את המשפחה אם מישהו רוצה לתרום או לתת מבנק הדם עם אישור מהמשפחה" אמר הרופא , קטעתי אותו לפני שהוא המשיך לדבר .
"מה סוג הדם שלה ?" שאלתי את הרופא .
"O" אמר הרופא , "סוג הדם שלי זה B" אמרה רום .
היה ברור לי בדיוק מה לעשות , "אני יתרום לה , יש לנו את אותו סוג הדם" אמרתי בלי היסוס .
"אתה בטוח ? , אתה לא חייב" אמרה לי רום .
"אני בטוח , אני רוצה לתרום לה " אמרתי , הרופא אמר לי לבוא אחריו למלא מסמכים ולקחת ממני תרומה גדולה של דם .

-נקודת מבט ליאם –

החלטתי לחזור אל לונדון , אני לא קשור אל הבית עם הבנות והבנים , זה די ברור שלואי אוהב את אביה , אז מי אני שאני יעמוד באמצע .
וזאין ורום , הקשר שלהם לא מובן , אבל שוב , מי אני שאני יתקע להם שמה בבית , לא קשור לאף אחד .
ארזתי את המזוודות שלי לפני שבאנו ללונדון ופול הוריד את המזוודות בבית המשותף שלי ושל הבנים .
עכשיו אנחנו בבית החולים , לואי הלך עם הרופא למלא מסמכים ולתרום לאביה דם , המצב הזה הלחיץ את כולם , כולם נבהלו מה זה .
לראות אותה ככה מעולפת בידיו של לואי מדממת .
זה פשוט היה מזעזע , אנחנו מקווים שהיא תיהיה בסדר , "אני הולך לקפטריה , להביא לכם משהו ?" שאלתי את זאין שישב על הכסא ואת רום שהלכה בעצבנות מצד לצד .
"קפה" שניהם אמרו ביחד , "אין בעיה " גיחכתי והלכתי אל עבר המעליות .