מלחמות גן-העדן והגיהנום.פרק ד'-בריחה
קאי קם למחרת בבוקר,על הספה.
הוא הציץ להביט דרך החלון.
לא היה זכר לחיית גיהינום או למשהו אחר.
סיט יצא מאחד החדרים,והניח
כוס זכוכית קטנה מלאה במשקה סגול.
סיט התיישב על כיסא נמוך ואמר:
"יש לי הרגשה רעה.אני שמעתי לפני
כמה שעות את קריאות הקרב של השדים".
"מה זה אומר?" שאל קאי אחרי שלגם מהמשקה.
היה לו טעם חמוץ מאוד,ואחרי כמה שניות הטעם התחלף במתוק.
"המלאכים והשדים נכנסים לקרב נוסף" אמר סיט ושלף שרשרת זהב,ועליה סימנים מוזרים.
"קח.זה יהיה שלך" אמר סיט והושיט את השרשרת לקאי:"זה נקרא:'נשקון'.
כל פעם שתגיד את שם המלאך שהשרשרת שייכת לו,ברגע שתחשוב על נשק,הוא יופיע במקום השרשרת".
"אז אני פשוט אומר את השם שלך,וזהו?" שאל קאי אחרי שסיים את המשקה.
"למעשה,זה שייך למלאכית בשם הוק.אל תאבד את זה" אמר סיט,ולבש את הגלימה.
"אני צריך ללכת לבדוק מה קורה.תשמור על עצמך ילד" אמר סיט,והלך.
קאי קם,ויצא גם הוא.השמיים היו עדיין אדומים-כתומים.הוא מיהר ללכת,ולא שם לב למה שהביט בו.
סיט עשה את כל הדרך שעשה עם קאי,בחזרה.
הוא עבר דרך המערה,והמשיך ללכת,במהירות.הוא הגיע לעמק גדול,שהיה בדרך כלל
מוקד המלחמות בגיהינום.ברגע שהגיע,הבחין מיד בשדים שעומדים בשורות,אחד אחרי השני.
סטזיוס עמד בראשם,והחזיק משהו.כפפה,ועליה מקום ל-6 אבנים.
"מעניין" אמר סיט,וירד אל העמק.שד אחד הבחין בו,והתקרב אליו.
סיט הסתובב,וראה את השד שגבוה מימנו פי 2.סיט הביט בו כמה שניות,ושאל:"מה קורה אדוורד?"
השד בחן אותו בעיניו הענקיות,וראה את פניו מעבר לגלימה."אנחנו נכנסים לעוד מלחמה" אמר לבסוף.
סיט נסוג אחורה,לא מאמין למה ששמע."מ-מ-מלחמה….?כ-כ-כאן….?!"
"לא," הרגיע אותו השד:"סטזיוס אומר שזו רק ההתחלה.אחרי הקרב הזה,הוא יפתח במלחמה הגדולה".
סיט הזדעזע."תודה אדוורד.תמשיך לדווח" אמר וברח משם.
אחרי שהתרחק מספיק,הוריד את הגלימה ואמר לעצמו:"אני מוכרח לעצור את זה".
"תן לי להפריע לתוכנית הזו,בבקשה" אמר קול מפחיד.סיט הסתובב,והביט בפניו של סטזיוס,
שעל ידו מונחת גופתו של אדוורד.
קאי הלך והגיע אל שביל מתפצל.הדרך האחת מובילה לנהר,והדרך השנייה להר געש נוסף.
'אל תלך בדרך האש.תבחר בדרך המים'. הקול עדיין הדהד בראשו.קאי הלך אל דרך הנהר.
החיה שעדיין הייתה בעקבותיו,חשפה את שיניה.עוד מעט תביא את הטרף לבוס,והוא יגמול לה על זה.
קאי המשיך,ושמע רשרוש מאחוריו.הוא הסתובב,וראה דוב שחור ענקי בעל ניבים חדים.
"לא אתה שוב" אמר בבהלה,והתחיל לרוץ.הדוב רץ במהירות אדירה.כשלפתע,קאי
שמע את הדוב מתנגש באדמה.הוא הסתובב,וראה חרב ארוכה צהובה,תקועה בגבו של הדוב.
דמות נמוכה קפצה מעל הדוב,ואז שלפה את החרב.קאי זיהה את הדמות.
"אתה המלאך,נכון?" שאל קאי.
"השם הוא בולג,ילד" אמר המלאך בחיוך,ושלח יד ללחציה.קאי לחץ את ידו,ואור בוהק הופיע.
קאי כבר ראה פעמיים את אותו האור.
אחרי כמה שניות נחת על דשא רך.קאי הביט סביבו,ולא האמין:
הוא הגיע למקום עם דשא גבוה,מזרקה גדולה ולבנה,בשמרכזה פסל של מלאך עם נבל.
מהנבל ירדו המים,והשמיים היו כחולים מאוד.לא היה סימן לשמש.
"גן-עדן" אמר בולג:"אני אחזור לבדוק מה קורה איתך בעוד כמה דקות" אמר,ונעלם.
תגובות (0)