Summer Love – פרק 12 (1D)

-נקודת מבט ליאם –

כול כך הופתעתי שרום נישקה אותי , התנתקתי ממנה מהר ולא ידעתי איך להגיב לכול הסיטואציה הזאת , זאין ראה את כול מה שקרה הרגע , הרגשתי כול כל מגעיל עם עצמי שעשיתי לו את זה , זאין זה אחד מהחברים הכי טובים שלי .
״מה את עושה ?״ החזרתי את תשומת ליבי לרום ושאלתי אותה בקול טיפה המום .
״ואני חשבתי שאתה חבר שלי״ צעק פתאום זאין , הוא התקרב לעברינו , ״אני פשוט לא מאמין עלייך״ צעק עלי ורץ במהירות אל הקומה העליונה .
״למה עשית את זה ?״ שאלתי את רום , נסיתי להישמע כמה שיותר רגוע ולא עצבני .
״כי הוא בגד בי״ אמרה בקול חנוק , ״מה זאת אומרת בגד בך ? זאין לא היה עם בחורה כבר כמעט חודש , אפילו לפני שהגענו לבית הזה ״ אמרתי לה בנשימה אחת , מנסה להסביר לה שזאין לא יכול לבגוד בה .
״לא בדיוק בגד , הוא אמר לאקסית שלו שיש לו עדיין רגשות אליה , זה גם סוג של בגידה לא ?״ שאלה מצוברחת ודמעות החלו לזלוג מבעד לענייה הכחולות כהות .
״אז למה נישקת אותי ? , איך אני קשור אל כול הסיפור הזה ?״ שאלתי אותה .
״אני לא יודעת מה חשבתי לעצמי שעשיתי את זה , פשוט רציתי להראות לזאין שלא אכפת לי ממנו וזה התבטא בזה , אני מצטערת״ אמרה לי וניסתה לחייך חצי חיוך שנשבר תוך שנייה קצרה ובודדה .
״זה בסדר , אני יילך להסביר לזאין מה קרה כאן הרגע כי הוא עצבני , ובנוגע אליכם תפתרו את זה בניכם אני לא רוצה להכנס במערכת ביחסית שלכם״ אמרתי לה .
״לא , אני יילך״ עצרה אותי וקמה במהרות מהספה ועלתה לעבר הקומה העליונה אחרי זאין .

-נקודת מבט לואי –

היא סיפרה לי על עצמה הכול , כול מה שקורה לה , היא הרגישה שהיא יכולה לסמוך עלי ולספר לי את מה שעל הלב שלה .
החושך כבר ירד ונשארנו עדיין ביער , ישבנו למרגלות העץ מדברים על הכול , בעיקר עלי , היא לא רצתה לדבר עוד על עצמה יותר ממה שהיא כבר סיפרה.
אז אני ספרתי לה על מסע ההופעות שמתחיל אחרי חופשת הקיץ של TMH , על המשפחה שלי , על החברים , כמה הקשר שלנו כלהקה וכחברים , פשוט דיברנו על הכול קפצנו מנושא לנושא כול כמה דקות .
״אני חושבת שכדי שנחזור לבית , כבר ממש מאוחר וחשוך ״ היא אמרה וקמה ממקומה על האדמה , היא נקתה אדמה חומה שנדבקה לבגדיה , וצחקקה , ״אני שונאת טבע , אני לא יודעת איך זה שהצלחתי להחזיק כול כל הרבה זמן בטבע״ אמרה לי .
״הזמן עובר מהר כשנהנים ״ אמרתי מצחקק וקמתי אחריה מהאדמה הקשיחה שעליה ישבנו למרגלות העץ , ניקיתי את גרגירי האדמה שנדבקו לבגדי .
צעדנו בשקט זה לצד זה בשביל הלא סולל אל עבר הבית , לחזור בחזרה אל כולם ולהכין ארוחת ערב טובה וטעימה .
״לא היינו כבר אמורים להגיע לבית?״ שאלה במפתיע אביה ושלפה אותי מהמחשבות ששקעתי בהם .
״מה ?״ שאלתי מבולבל , ״לא היינו כבר אמורים להגיע לבית?״ שאלה שוב וחזרה על דברייה כמו הד .
״כן״ מלמלתי ונעמדתי , הבטתי מסביב , אבל ראיתי אך ורק עצים ירוקים שהתנשאו מעל ראשינו , ״לואי ?״ שאלה אותי .
נסיתי לחשוב איפה אנחנו , אבל לא הצלחתי לזהות לאיפה הגענו , ״הלכנו לאיבוד נכון ?״ שאלה אותי .
גירדתי בעורפי , ״כן , הלכנו לאיבוד ״ אמרתי מאשר את דבריה וחששותיה .
״אז מה נעשה עכשיו ? , האייפון שלי בבית״ אמרה לי והביטה על שעונה שעל מפרק כף היד שלה .
השעה כבר 22:00 .
״האייפון שלי פה ״ קפצתי בהתלהבות ושלפתי את האייפון השחור שלי עם מגן ירוק זוהר .
״אין קליטה״ אמרתי בבאסה שניסיתי לחייג לזאין או לליאם שנמצאים בבית .
״בואי נסה לפלס את דרכינו חזרה״ אמרתי לה .
״הלכנו לאיבוד ועכשיו לא נצליח לחזור לבית״ אמרה ממורמרת .
״אל תדאגי , אנחנו נצליח לחזור אל הבית בסופו של דבר , בואי נטייל קצת עד שנצליח לזהות את הדרך חזרה ״ אמרתי מנסה לנחם אותה .
״או שיאכלו אותנו זאבים לפני״ אמרה משועשעת , ״תשארי אופטימית , הכול יהיה בסדר , בטח רום או מישהו מהבית יראה שלא חזרנו והם יצאו לחפש אותנו״ אמרתי לה .
״ומה נעשה בנתיים ?״ אמרה והתיישבה למרגלות עץ עבה וגדול .
״נחכה , אין עוד מה לעשות״ אמרתי והתיישבתי לידה , קיפלתי את רגלי לחיקי וחיבקתי אותם , הקור החל לחלחל אל היער הקפוא הזה .
שמעתי את חריקת השיניים של אביה , והיא רעדה לידי , היא לבשה מכנס קצר וגופייה היא בטח רועדת מקור .
״קר לך ?״ שאלתי אותה והבטתי אליה , היא ישבה באותה תנוחה כמוני והביטה עלי גם היא .
״לא אני בסדר״ שיקרה לי , אפשר לראות את עור הברווז שניהיה לה בעקבות הרוח שנושבת .
״קחי ״ מיהרתי להגיד ופשטתי את הג׳קט האפור החם שלבשתי לפני שיצאנו מהבית .
״אני בסדר לואי , אתה תקפא מקור תלבש בחזרה את הג׳קט ״ אמרה בנימה אימהית ואימצה לחיקה קרוב יותר את רגלייה כדי לשמור על חום גוף .
״קחי!״ התעקשתי ודחפתי אליה את הג׳קט , היא לבשה אותו במהירות ושפשפה את כפות ידייה כדי לשמור על חום .
״עכשיו לך קר״ אמרה לי והסתכלה עלי שלבשתי רק חולצה קצרה בצבע לבן .
״אני בסדר , אני גבר , אני יכול להחזיק מעמד בקור״ אמרתי לה מצחקק טיפה .
״ברור״ צחקקה והסירה מעליה את הג׳קט הגדול ופרוותי .
״בוא״ סימנה לי והוזיזה את הג׳קט הצידה , התקרבתי אליה יותר עד שישבנו צמודים , ידי עטפה את כתפה והיא כיסתה אותנו בעזרת הג׳קט הגדול והחם כמו שמיכה .
״עכשיו יותר טוב ?״ שאלה אותי .
״עכשיו מעולה״ אמרתי בחיוך רחב אליה, היא השעינה את ראשה על החזה שלי .
״מה השעה?״ שאלתי אותה , ״23:30״ אמרה לי ופיהקה .
״תנסי לישון קצת״ אמרתי לה , היא הרכינה שוב את ראשה על החזה שלי ועצמה את ענייה .
״לילה״ מלמלה ותוך דקות ספורות נרדמה בין ידי .

-נקודת מבט זאין-

הרגשתי כול כך עצבני כשראיתי את רום מנשקת את ליאם , זה הפריע לי אני לא ישקר ויגיד שלא , אני אוהב את רום .
אני גם לא כועס על ליאם , זאת רום נישקה אותו לא ההפך , אני יודע שליאם בחיים לא היה עושה לי את זה .
ואני מבין גם את רום , זה די באשמתי מה שקרה , מה שדחף אותה לבצע את זה ולנשק את ליאם , היא בטוח שונאת אותי עכשיו .
אמילי הדפוקה הזאת , אני לא מאמין שהיא הפעילה עלי מניפולציה כדי שאני יגיד שאני אוהב אותה , עכשיו רום בחיים לא תחזור לדבר איתי .
נשענתי על המעקה של המרפסת הגדולה בקומה העליונה ביותר , היער כהה נפרש מאחורי הבית , והמרפסת נשקפה לכיוון .
רוח קרה נשבה באוויר הפתוח וגרמה לי לצמרמורת בידיי החשופות .
למרות שקיץ אנחנו נמצאים בבריטניה וכמעט תמיד קר פה .
מעניין איפה לואי ואביה הם נעלמו מהצהריים ולא חזרו , אני בטוח שלואי קיבל אומץ ואמר לה שהוא מרגיש אליה משהו.
אני מקווה שזה ככה , ושלא קרה להם שום דבר רע .
הבטתי אל השמיים הזרועי כוכבים קטנים ומנצנצים , כמה עננים בודדים עברו בשמיים השחורים וירח גדול עגול ולבן נשא מעל ראשי במלוא הדרו , מאיר את החשכה הסוררת של הלילה .
״אחמ״ שמעתי זיוף של שיעול , בטני התכווצה במקצת , הסתובבתי ועני פגשו בעיניה הכחולות כהות .
״היי״ מלמלתי אליה , לא הייתי בטוח במיוחד מה אני אמור להגיד אחרי כול מה שקרה היום .
״היי״ אמרה לי והתקדמה על עבר מעקה מרפסת תופסת אותה ביד אחת , גופה מסובב לכיווני .
״זאין״
״רום״
אמרנו ביחד , היא חייכה וגם אני , רציתי לבקש ממנה סליחה , ״תתחילי את״ אמרתי לה לבסוף .
״אני מצטערת שזה מה שקרה , אני לא יודעת מה דחף אותי לנשק את ליאם מולך , אולי קנאתי טיפה בזה שעדיין יש לך רגשות לאמילי , אז ניסיתי להראות לך שלי אין רגשות אלייך״ אמרה לי .
״ואין לך רגשות אלי?״ שאלתי אותה , הלב שלי החסיר פעימה , משום מה חששתי מהתשובה שלה .
״יש לי רגשות אלייך ״ אמרה ונשמתי לרווחה למשמע הדברים .
״אני גם מצטער״ אמרתי לפני שהיא הספיקה להמשיך בנאום שלה .
״זה בסדר , סלחתי ״ אמרה לי והביטה לכיווני .
״אבל…״ התחילה לומר ונעצרה טיפה , כנראה מחפשת אחר המילים הנכונות להגיד .
הרגשתי איך הלב שלי מחסיר פעימה , קרקפתם עיקצצה ודמי התפרע בעורקיי .
אבל , כמה שהמילה פשוטה ככה היא גרועה יותר ממה שחושבים , הכול עניין של איפה שמים את האבל במשפט .
׳אבל אני אוהב אותך׳ או ׳אני אוהב אותך אבל׳ , הרגשתי איך הלב שלי פועם בחוזקה ואני מחכה שהיא תדבר ותסביר את עצמה .
״אבל אני חושבת שהתקדמנו עם הקשר הזה יותר מידי מהר ותראה מה קרה ״ אמרה לי בלחש שגרם ללבי להחסיר פעימה פעם נוספת היום .
״אז מה בעצם את אומרת ?״ שאלתי וחנקתי את הדמעות שעמדו לפרוץ מעניי.
״ידידים ?״ שאלה והביטה בי , המבט שלה המיס אותי , כול כך עדין , כול כך ילדותי , כול כך תמים , מה שגרם לי עוד לא לרצות להסכים .
״אני לא חושב שאני יכול ״ אמרתי לה , לקחתי צעד אחד אחורה והסתובבתי אל עבר היציאה .
״זאין ..״ שמעתי אותה מלמלת , ליבי כבר נקרע לשניים אין צורך לזרות מלח על הפצעים , לקחתי את רגליי והסתלקתי משם.

-נקודת מבט לואי –

עניי נפתחו במכה , הבוקר הגיע , אני ואביה נרדמנו על האדמה הקשה מחובקים ומכוסים רק בג׳קט הגדול והאפור שלי .
״את ערה״ אמרתי כשראיתי את ענייה הפקוחות של אביה , ״למה לא הערת אותי?״ שאלתי .
״אתה כול כך חמוד כשאתה ישן , לא רציתי להפריע לך ״ אמרה לי וחייכה חיוך מתוק .
הלב שלי פעם , והרגשתי מין לחץ בחזה , אני רוצה לספר לה שיש לי רגשות אליה מאז שראיתי אותה בפעם הראשונה , בפעם הראשונה ששמעתי אותה שרה .
אבל היא בטוח לא מרגישה כמוני , אני לא רוצה להעמיד אותה בסיטואציה לא נוחה.
״מצטערת , לא ידעתי שתכעס כול כך״ אמרה ועל פניה מבט ילדותי ועדין .
חיכתי אליה , זה בסדר , אני לא כועס״ אמרתי לה והסטתי קצוות שיער שחורה משערה שניפלה על פניה אל מאחורי אוזנה .
״כדי שנילך לבית , עכשיו באור נוכל למצוא את דרכינו חזרה״ אמרה וקמה מהאדמה הנוקשת מותחת את שריריה הדואבים מהלילה הלא נוח הזה .
קמתי אחריה והתמתחתי גם אני , שרשרי כאבו גם הם .
היא נערה את הג׳קט שהתלכלך טיפה ולבשה אותו עליה .
צעדנו בשקט זה לצד זה אל עבר הבית ,
ולבסוף גם הגענו אל השביל הלא סלול ותוך דקה כבר הגענו אל הבית .
אביה רצה פנימה ואני רצתי אחריה .
זאין ישב בסלון שמסביבו שני בקבוקי בירה , ליאם ישב לידו והביט במבט מנחם על זאין , מעניין מה קרה פה .
אביה רצה במהירות במעלה המדרגות ונעלמה בקומה השנייה .
״מה קרה פה ?״ שאלתי והתיישבתי ליד ליאם וזאין בסלון המבולגן , זה ניראה כאילו גדוד עבר פה .
״זאין ורום רבו , רום נישקה אותי , הם נפרדו ״ ליאם הסביר לי בקצרה .
״רגע מה ? , היא נישקה אותך ?״ שאלתי מופתע מהעניין .
״כן אבל רק בגלל שהיא חשבה שזאין בוגד בה ״ אמר לי ליאם וטפח על גבו של זאין מנסה לנחמו .
זאין תפס בקבוק בירה שלישי בידו וגם הבקבוק הזה חצי ריק ושתה ממנו בגמיעה כאילו זה מים .
״אבל זאין לא היה עם בחורה כבר הרבה זמן ״ אמרתי לו , אני לא זוכר מתי הפעם האחרונה שזאין היה עם בחורה כולשהי .
״אמילי הפעילה עליו מניפולציה וגרמה לו להגיד לה שיש לו עוד רגשות אליה , ורום ראתה את ההודעות שהם דיברו בפלאפון על זה ״ אמר ליאם , הוא בעצמו הסתבך טיפה עם הסיפור .
״אולי תפסיקו לדבר עלי בגוף שלישי , אני נמצא פה! ״ אמר בעצבנות זאין ונשען אחורנית על הספה חופן את פניו בשתי ידיו .
״אז מה קרה בסוף ?״ שאלתי אותם , מי שיענה ראשון .
״רום רצתה להישאר ידידים , אבל אני אוהב אותה אני לא רוצה להיות ידיד שלה״ אמר לי מצוברח זאין .
״אז ?״ שאלתי מנסה להגיע לסופו של הסיפור המתוסבך הזה .
״אמרתי לה שאני לא מוכן להישאר ידיד שלה והלכתי ״ אמר ולגם שוב מבקבוק הבירה שכמעט התרוקן לגמרי .
״איפה אתה היית כול הלילה ?״ שאל ליאם וגם זאין הסתכל לעברי .
״ביער , אני ואביה הלכנו לאיבוד ולא מצאנו את דרכינו חזרה אז נשארנו שמה עד שעלה השחר וחזרנו בחזרה ״ אמרתי להם בנשימה אחת .
״איפה ישנתם ?״ שאל אותי ליאם שלא הבין כול כך .
״ביער , הלכנו לאיבוד והתרחקנו המון מהבית ״ אמרתי , ליאם וזאין הנהנו .
״וקרה עוד משהו ?״ שאל זאין סקרן במיוחד למצבי .
״לא קרה שום דבר ״ אמרתי להם .
הם הנהנו אלי שוב .
״טוב אני הולך להתקלח ״ אמרתי ועליתי אל הקומה למעלה , עובר את השנייה וממשיך אל השלישית אל חדרי .

-נקודת מבט אביה –

״אני מצטערת״ אמרתי לרום הבוכה אחרי שסיימה לספר את הסיפור של מה שקרה אתמול בערב אחרי שאני ולואי נעלמנו .
סיפרתי לה גם מה קרה לי וללואי ושהלכנו לאיבוד , היא הנהנה והמשיכה לבכות .
״אני יילך להחזיר ללואי את הג׳קט שלו ואני יבוא״ אמרתי לרום , היא הנהנה וקברה את פנייה היפות בתוך כרית הנוצות הרכה המכוסה ציפית .
יצאתי מחדרה וסגרתי את הדלת אחרי , עליתי בגרם המדרגות אל עבר הקומה השלישית ונעצרתי מחוץ לחדרו של לואי .
שמעתי דיבורים מבפנים , והצלחתי לזהות את שמי בין כול מיני מילים שלא הצלחתי לזהות .
התקרבתי יותר אל הדלת הפתוחה למחצה והקשבתי לדבריו .
הוא דיבר בפלאפון עם נייל אני חושבת כי לואי אמר את שמו כמה פעמים , אבל הצלחתי גם להבין שלואי סיפר הכול , כול מה שסיפרתי לו ליל אמש .
התעצבנתי כול כך , אני הייתי בטוחה שהוא ישמור בסוד את דבריי , בטחתי בו מספיק כדי שישמור את סודי ולא יספר לאף אחד , ממש התעצבנתי .
דמי התפרע , והכאב מילא אותי , הוא לא יכול לעשות לי את זה .
הוא ניתק את השיחה ונכנסתי פנימה אל החדר עצבנית והתקרבתי אליו .
פשטתי מעלי את הג׳קט האפור וזרקתי את הג׳קט על הרצפה , העפתי לו סטירה חזקה בלחי ויצאתי עצבנית .
״אביה אני מצטער״ אמר ורדף אחרי , הוא עצר אותי ליד גרם המדרגות , ״אני מצטער, נייל ניחש את ההתחלה וכבר הייתי חייב לספר לו , אבל אל תדאגי הוא לא יספר כלום לאף אחד״ אמר לי וניסה להרגיע אותי מסערת הרוחות ששריתי בה .
״לא היה לך כול זכות לספר את מה שסיפרתי לך , אני שונאת אותך , שונאת בכול ליבי״ צעקתי עליו ורצתי משם במהירות אל עבר הקומה השנייה .
השארתי אותו שמה המום וקפוא כמו פסל קרח .