הקמת המדינה

"לאה…. לאה…. קומי כבר!" קרא קול. פתחתי את עיניי, וראיתי את פניה של אחותי הקטנה, תרזה. שאלתי אותה: "מה העניין?" "שכחת?! היום תהיה הכרזה על מדינת ישראל…" אמרה תרזה. קמתי מהר מהמיטה שלי, אמא ואבא ישבו בשולחן, עטוף במפה פרחונית ויפה. "ליטה, מהרו! אנחנו נהיה כאן…. הזדרזו אל סבתא, היא תארח היום עוד כמה אנשים…" חייכתי. למקרה שתהיתם, שיניתי את השם שלי לשם לאה, אבל קוראים לי ליטה. אמרתי לאבא: "אבא, תזכור שיותר לא קוראים לי יותר ליטה." עליתי ללבוש את השמלה הלבנה והיפה שקנתה לי אמא. הלכנו אל הבית של סבתא, ועזרנו לה לנקות את הבית. מאוחר יותר, הגיעו אורחים…. ואז, התיישבנו כולנו על יד הרדיו.
-כעבור קצת זמן-
"Egypt- no, Slovakia*- yes, united kingdom**- avoid***, united states- yes, Argentina****- avoid"
ואז הוא דיבר במשך כמה דקות………. ואז כולנו יצאנו לרחובות… ריקודים, חיוכים, שירים…. כולנו חגגנו. סבתא נתנה לי ולתרזה שקית קטנה ובה תפוח… ובין כל החגיגות… נשמעה יריה.