my hero-פרק 13.

מוקדש לשיר טומלינסון <3
מנקודת המבט של זאיין:
היא נפרדה מג'סטין,זאת ההזדמנות שלי,ההזדמנות שלי להחזיר אותה אליי.
היא נרדמה במיטתי,ידיה חבוקות בשל רייצל,ליטפתי את שיערה,מעביר את ידי בין תלתליה.
"זאיני,תודה" היא מלמלה וחייכה אליי,כעבור שניה נרדמה שוב.
"always here for you" לחשתי לאוזנה,מגדיל את חיוכה.
—
"בוקר טוב" לי אמרה בשמחה,פוקחת את עיניה באיטיות.
"בוקר אור" השבתי,מרים את רייצל בשמחה, והיא בתגובה מחייכת ומוחאת כף.
עשינו את סידורי הבוקר,לי הכינה ארוחת בוקר.
"זה נפלא,מתי למדת לבשל ככה?" שאלתי, "מיומנות של אמא" היא חייכה.
"אמא,אני רוצה קינוח" ביקשה רייצל,"קודם תסיימי לאכול" צחקקה לי.
למרות שרייצל אהבה לאכול ממתקים,היא הייתה התינוקת הרזה ביותר שראיתי, לשאר הילדים הקטנים היו לחיים שמנות,אך עצמות הלחיים של רייצל די בלטו, היא כנראה קיבלה זאת ממני..
"קדימה רייצל,צריך ללכת למעון" אמרה לי והרימה את רייצל שעוד אכלה את הקינוח.
"אני אקפיץ אותך" אמרתי, "זה בסדר,המכונית שלי כאן" היא אמרה וחייכה חיוך מודה.
"אני מתעקש" אמרתי ולקחתי את מפתחות המכונית שלי.
נכנסנו לגן,אני ולי יחד,כמו משפחה נורמלית לחלוטין,הנחנו את רייצל בתוך חדר המעון.
"ביי רייצל,אני אתגעגע" אמרתי, "רייצל,אמא תחזור לקחת אותך בהרבה ואז נלך לקנות בגדים" אמרה לי לרייצל בחיוך ונשקה לה,רייצל נשקה לה בחזרה,הן התחבקו,והלכנו.
חזרנו לדירה שלי,"תודה רבה זאייני" היא אמרה,נושקת ללחי.
"חכי" אמרתי,אוחז בגבה ומקרב אותי אלי,"לי,אני מתגעגע אלייך" אמרתי לה.
היא ליטפה את לחיי,נדקרת מהזיפים,התקרבתי אליה,נושק לשפתיה בעדינות.

מנקוד המבט של לי-אן:
"לי,אני מתגעגע אלייך" הוא אמר.
היססתי מעט,הוא קירב אותי אליו,ליטפתי את לחיו הלא מגולחת.
הוא נישק אותי,הבטן שלי התהפכה,אולי הוא באמת רוצה להשתנות..
"אני צריכה ללכת" אמרתי, "רגע,לי,מה זה אומר.. עלינו?" שאל זאיין.
"רייצל צריכה אבא,זאייני" אמרתי,נושקת לו שוב.