שיר עצוב…. אמיתי מהחיים שלי

עברו כבר שלוש שנים
שלוש שנים שחלקם היו קשים
תאמת זאת פעם ראשונה שאני כותבת לך……
פעם ראשונה שאני מראה את הכאב
איך יכולת לעזוב,
איך יכולת לעזוב ולהשאיר אותי לבד
כמה שהזמן עובר אני מתגעגעת יותר
אין שנייה שאני לא חושבת עלייך
אין מקום שלא מזכיר לי אותך
והנה עוד יום שואה
יום שואה שאני לא מפסיקה לחשוב עלייך
למרות שזאת הפעם הראשונה שאני כותבת לך
אף פעם לא הפסקתי לחשוב……
אני עברתי המון בתקופה הזאת אפילו עברתי לארצות הברית
בשביל שליחות מהעבודה של אבא
הספקתי להכיר חברים חדשים
אבל מה איתך?
אני מתה לדעת מה קורה איתך
איך עברת את השואה
ואיך אמרת שהבת שלך שהנכדות שלך ואני האחים שלי וכל הבני דודים שלי
שאנחנו בעצם הנינים שלך אנחנו הניצחון שלך לגרמנים
אני רק חושבת על זה אני מתחילה לבכות
אני מתבאסת שלא הוספת להכיר את הנין החדש אח שלי ניר אני מבטיחה שאני ישמור עליו ואיך שלא הספקת
להכיר את הנינים הבאים שיהיו של דודה מאיה, איך לא הספקת להיות בבת מצווה שלי ובבר מצווה של רום.
פשוט אין כמוך ולא יהיה כמוך!
אבל חבל שזאת לא בחירה שלי
וגם חבל שזאת לא הייתה בחירה שלך
היית חייבת לעזוב
את כבר לא איתנו יותר שלוש שנים
אני מקווה שאת בגן עדן אפילו שאני בטוחה שאת בגן עדן כי אין עוד אנשים כמוך!
את היית סבתא רבה שלא סבתא של אמא שלי אמא של סבתא שלי איך שתרצי לקרוא לזה אבל מה שיש לי להגיד לך:
שתהייה נשמתך צרורה בצרור החיים!!!!