Summer Love – פרק 11 (1D)

-נקודת מבט אביה –

נכנסתי אל הבית , ליאם ישב בסלון וראה תוכנית בטלוויזיה , עליתי אל הקומה השנייה ונכנסתי לחדרי שבהמשך המסדרון מול החדר של רום .
לצד מיטתי ליד השידה נחה הגיטרה האקוסטית השחורה שלי .
הרמתי אותה מהרצפה ותליתי את הגיטרה מאחורי גבי בעזרת הרצועה שמודפס עליה דגל בריטניה .
יצאתי מהחדר , והתקדמתי אל עבר גרם המדרגות , בדיוק רום וזאין ירדו מהקומה השלישית .
חייכתי אליהם וירדתי מטה , יצאתי אל החצר .
לואי עדיין ישב באותה תנוחה שבה השארתי אותו .
התיישבתי לידו , רגלי שוב נכנסו אל המים הקרירים שעטפו את רגליי עד קצת מתחת לברכי , הנחתי את הגיטרה על רגליי וכיוונתי את המיתרים .
״איזה שיר בא לך לשיר ?״ שאלתי אותו .
״מכירה את השיר
bruno mars -locked out of heaven
שאל אותי לאחר רגע של התלבטות .
״כן״ אמרתי לו ופרטתי על הגיטרה את התווים הראשונים , לאט לאט נוצרה המנגינה .

One, two, one, two, three

לואי התחיל לשיר את הבית הראשון , התמכרתי אל הקול שלו , הוא כול כך שלו ונראה כול כך טבעי כשהוא שר .
Oh yeah yeah
Oh yeah yeah yeah
Ooh!
Oh yeah yeah
Oh yeah yeah yeah
Ooh!

Never had much faith in love or miracles
Never wanna put my heart on the line.
But swimming in your world is something spiritual
I'm born again every time you spend the night

התחלתי לשיר את הפזמון , לואי צחקק טיפה בגלל המילים אבל לא ייחס לזה הרבה חשיבות .
Cause your sex takes me to paradise
Yeah your sex takes me to paradise
And it shows, yeah, yeah, yeah
Cause you make feel like, I've been locked out of heaven
For too long, for too long
Yeah you make feel like, I've been locked out of heaven
For too long, for too long

Oh yeah yeah yeah
Ooh!
Oh yeah yeah
Oh yeah yeah yeah
Ooh!

הוא המשיך לשיר , הקול הנעים שלו מילא את אוזניי .

You bring me to my knees
You make me testify
You can make a sinner change his ways
Open up your gates cause I can't wait to see the light
And right there is where I wanna stay

Cause your sex takes me to paradise
Yeah your sex takes me to paradise
And it shows, yeah, yeah, yeah
Cause you make feel like, I've been locked out of heaven
For too long, for too long
Yeah you make feel like, I've been locked out of heaven
For too long, for too long
את הבית הזה שרנו ביחד , הקולות שלנו התמזגו ויצרו הרמוניה מושלמת .

Oh oh oh oh, yeah, yeah, yeah
Can I just stay here
Spend the rest of my days here
Oh oh oh oh, yeah, yeah, yeah
Can't I just stay here
Spend the rest of my days here

Cause you make feel like, I've been locked out of heaven
For too long, for too long
Yeah you make feel like, I've been locked out of heaven
For too long, for too long

לואי סיים את הבית האחרון של השיר .

Oh yeah yeah yeah
Ooh!
Oh yeah yeah
Oh yeah yeah yeah
Ooh!

-נקודת מבט לואי –

״וואו את שרה מדהים ! ״ אמרתי לה אחרי שסיימנו לשיר .
״תודה״ מלמלה והניחה את הגיטרה שלה בצד על רצפת הקרמיקה .
״אז מה עושים הערב ?״ שאלה לאחר רגע כדי לשבור את השתיקה .
״לא יודע , סרט ?״ שאלתי אותה ומשכתי בכתפיי , היא הרימה שוב את הגיטרה שלה והניחה על רגלייה , היא פרטה תווים אקראיים שיצרו מנגינה שקטה .
״לא אכפת לי״ אמרה בחיוך , מבטה ננעץ בגיטרה השחורה .
״קרה משהו ?״ שאלתי אותה לאחר רגע של שקט .
״לא , אני בסדר ״ ענתה וחייכה חיוך מאולץ .
״את רוצה להיות לבד ? או שאני יכול להישאר ?״ שאלתי אותה , נוכחתי כנראה הפריעה לה .
״לא זה בסדר , תשאר , בבקשה תשאר״ אמרה ומלמלה את החלק האחרון של המשפט .
״קרה משהו ?״ שאלתי שוב , ״אני בסדר״ מיהרה להגיד .
דמעה בוגדנית זלגה במורד לחייה והסגירה אותה , ״את לא בסדר״ אמרתי לה בהחלטיות , היא רק הנהנה .

-נקודת מבט זאין –

ישבנו בחדר של רום , ״תפסיק״ צחקקה כשדיגדגתי אותה , ״לעולם לא״ צחקתי והמשכתי לדגדג אותה .
האייפון שלי רטט זרקתי אותו על מצעי המיטה שלה , הודעה ממשהו , לא טרחתי לבדוק הם יכולים לחכות קצת עכשיו אני עם רום .
״בייב אני הולך להביא לשתות , רוצה ?״ שאלתי אותה , היא הנהנה .
נשקתי קלות לשפתיה הרכות והחמות ויצאתי מהחדר .

-נקודת מבט רום –

אחרי שזאין יצא מהחדר האייפון שלו שוב רטט , הרמתי את האייפון וראיתי שתי הודעות ממישהי בשם אמילי .
התלבטתי אם לבדוק את ההודעה או להניח לזה , אני לא רוצה להיות חטטנית או משהו כזה , אבל אני חייבת לראות מה ההודעה ומי זאת לעזאזל אמילי .
לבסוף החלטתי לבדוק את ההודעה , נכנסתי אל תקיית ההודעות שלו , ונכנסתי לשיחה עם אמילי .

-אני עסוק .-
-אז תפנה בשבילי זמן !-
-למה לי ?-
-כי אתה עדיין אוהב אותי .- הלב שלי החסיר פעימה , אני מקווה שזה לא מה שאני חושבת .
-למה את חושבת ככה ?-
-אני יודעת שאתה עוד אוהב אותי , אל תתכחש לזה –
-אני לא מתכחש , אני לא אוהב אותך , יש לי חברה .-
חייכתי קלות , נשמתי לרווחה כשראיתי את ההודעה .
-אל תשקר עלי , זאי זאי אני מכירה אותך אתה עדיין אוהב אותי –
-את צודקת –
-רואה אמרתי לך ! –
-זאי , אני עדיין אוהבת אותך –
שתי ההודעות האחרונות היו ממנה , הלב שלי שוב החסיר פעימה , הרגשתי חולשה לפתע , הוא סתם שיחק בי .
צעצוע בשביל להעביר את הקיץ בלי להשתעמם , אני לא מאמינה שהוא עשה לי את זה .
הוא נכנס אל החדר שבידו שתי כוסות המלאות במיץ תפוזים קר עם קוביות קרח .
הוא נעצר מופתע בדלת שראה שאני מחזיקה את האייפון שלו .
״רום , זה לא מה שאת חושבת !״ מיהר להגיד .
״זה לא מה שאני חושבת ? , לך תמכור את זיבולי השכל שלך לאמילי !״ אמרתי עצבנית .
קמתי מהמיטה ופניתי לעבר הדלת , עוברת על פני זאין ויורדת אל הקומה הראשונה .
״רום בבקשה , זה לא מה שאת חושבת ״ צעק אחריי .
לא אכפת לי מה הוא אומר , הרגשתי כול כך נבגדת באותו הרגע , הוא דיבר איתה ואמר לה שיש לו רגשות אליה כשאני הייתי איתו .
אין ספק בכלל שהוא לא אהב אותי , אני רק הייתי אחת מהצעצועים שלו , הוא חושב שהוא יכול לשחק בי ואז לזרוק אותי לפח כמו זבל חסר משמעות ? , הוא טועה .
טעיתי שהתקדמנו בקשר שלנו מהר מידי, הכרנו רק לפני כמה ימים .
התיישבתי ליד ליאם בסלון עצבנית כול כך ונאנחתי בקול .
״קרה משהו ?״ שאל אותי והביט עלי מבולבל .
זאין שוב צעק את שמי בבית , ראיתי שהוא מתקדם אל הסלון .
״בבקשה ליאם תעשה לי טובה״ אמרתי לליאם במבט טיפה נואש .
״מה?״ שאל מבולבל .
זאין נכנס לסלון , ״תזרום איתי״ מלמלתי אליו בשקט ונישקתי אותו .

-נקודת מבט אביה –

בתוך הבית התחולל רעש , רציתי להכנס לבדוק מה קורה אבל לואי לא נתן לי , הוא אמר לי שאני לא זזה ממנו עד שאני לא מספרת לו מה עובר עלי .
זה היה רגע של חולשה שנתתי לעצמי להתפרק בפניו , פעם ראשונה שזה קורה לי , שאני מתפרקת בפני מישהו זר שהכרתי רק לפני כמה ימים , הפעם היחידה שהתפרקתי בכלל קרה לי רק מול רום שמכירה אותי כמו את כף היד שלה .
הוא אחז בידי ומשך אותי אל עבר היער הגדול שמאחורי הבית .
לואי טיפס מעל הגדר , ועזר לי לעבור אותו .
הלכנו זה לצד זה על שביל לא סלול המוביל אל תוך היער .
הלכנו זמן ממושך . התרחקנו מהבית מרחק של אולי קילומטר או שניים .
הוא עצר לצד עץ גדול ועבה והתיישב למרגלותיו , התיישבתי לידו בשקט בלי לומר דבר .
״אז את רוצה לספר לי למה בכית ?״ שאל אותי , הרגשתי חולשה בברכיים , מזל שישבתי אחרת הייתי מטמוטטת על הרצפה הקשה .
״זה סתם , לא קרה לי כלום , בסך הכול רגע של חולשה לא רצוי״ עניתי לו , לא רציתי לספר לו כלום עלי , אני לא רוצה לחשוף בפניו את החיים שלי .
״למה זה קשור ?״ שאל , הוא כנראה פיענח את המבט הכאוב שנתתי להבליח לפניי לרגע קל .
״אתה מבטיח לא לספר לאף אחד ?״ שאלתי אותו בשקט , אולי אם אני יספור לו על זה , אולי הוא יעזוב אותי לנפשי ולא יציק לי יותר בנושא .
״אתה יודע למה אני ורום מהתבודדות רוב הזמן ? , בבית , בבית הספר , בכול מקום ?״ שאלתי אותו , קולי מעט שבור אך יציב .
״לא … , למה ?״ שאל אותי במבט שואל, ידו נחה על ברכיי , מנסה לנחם אותי איכשהו .
״אנחנו לא בדיוק מקובלות בחברה , זה שאנחנו הנכדות של המלכה אליזבת לא בדיוק מקנה לנו חנייה שמורה בגן עדן״ אמרתי לו וצחקתי לתיאור המוגזם שנתתי.
״אז ?״ שאל מחכה שאני ימשיך .
״אהבו להציק לי ולרום , קינאו בנו , רק בגלל שאנחנו בנות למשפחת המלוכה , רק בגלל שאנחנו הנכדות של המלכה ״.
״היו כאלה שניסו להתחנף , וכאלה שניסו לזכות בתשומת ליבנו , אבל היו כאלה שהשפילו , ירדו עלינו , צחקו על חשבונינו, ניסו להוריד אותנו לרמה שלהם״ אמרתי לו .
הוא הנהן בראשו , מקשיב בתשומת לב אל הסיפור .
״היה בחור אחד בשם ראין , יצאנו במשך שנה וחצי ארוכה ושמחה , חשבתי שזהו מצאתי את האחד של החיים שלי , אהבתי אותו ברמות מטורפות , אני חוששת שאולי אני עדיין אוהבת״ עצרתי לרגע , היד של לואי התרחקה ממני , כאילו אני מצורעת .
לא יחסתי לזה המון חשיבות למרות שזה הפריע לי , המשכתי את הסיפור שלי בפני לואי , שפכתי בפניו את הלב שלי .
״יום אחד , כשהגעתי לבית הספר ראיתי אותו יושב עם קרלי הבחורה ״המקובלת״ של השכבה , יושבים על השולחן שלי בכיתה ומתנשקים ״.
״הלב שלי נשבר לחתיכות , לגורמים קטנים , הם ראו שהסתכלתי עליהם , ראין לא אמר כלום , הוא נתן לקרלי הזאת לדבר במקומו להגיד את מה שהוא בטוח לא חושב , ״אה אביה , חשבתי ששמעתי את רעש דלת הכיתה נפתחת״ היא אמרה לי .״
״רציתי באותו הרגע להרוג אותה לרצוח אותה מול עיניו של ראין , שפשוט ישב שמה בשקט ועיניו ריקות לגמרי .
״אני לא אוויר ״ עניתי לה , אבל היא צחקה , ״אני די בטוחה שכן ״ היא אמרה וראין חייך חיוך מלא הומור ״
סיימתי לספר ללואי את הסיפור ששבר אותי לגורמים , קודם שפרטתי על הגיטרה זה הזכיר לי את ראין , את המנגינה הזאת הוא כתב והלחין .
״אל תרדי לרמה שלהם , קרלי הזאת רק מקנא בך , וראין פשוט לא שווה אותך אם זה ההתנהגות שלו אלייך ״ אמר לי לואי והחזיר את ידו המנחת לרגלי .
״תודה״ מלמלתי , אבל החיוך של ראין נחקק בזכרוני .
הדמעות זלגו מעניי למרות שלא רציתי , לואי ראה את הדמעות שזלגו במורד לחיי ומיהר לנגב אותם .
״אל תבכי ״ אמר וחיבק אותי , ״בבקשה תסיח את דעתי ״ אמרתי לו שראשי מורכן בתוך החזה השרירי שלו .
הוא התחיל לשיר , הקול הענוג שלו הצליח לנקות את מחשבותיי ולגרום לי להתרכז אך ורק בשירתו ובקולו הנעים , הקשבתי לשירה שלו , הוא הגיעה לפזמון, הוא שר את השיר they don't know abut us .
זה השיר היחידי שלהם שאני מכירה , פעם חברה שלי שמעה אותו כי היא מעריצה שלהם .
הוא ליטף את שערי השחור והארוך , איכשהו המגע שלו הצליח להשכיח ממני את הזכרונות הרעים , אפילו אם זה רק לרגע גם זה משהו .