לא ייאמן שזה קורה לי! פרק 1 המושלמי :)

פרק 1 המושלמייייי

מתחילים, רק תיזהרו: חפירות חפירות חפירות בדרך אליכם!!!! חיחיחיחי סתם צחקתי (לא באמת) אני מתחילה:
פרק 1
*מנקודת המבט של ניילוש*
עליתי לבמה שוב, אני לא מאמין שעשיתי את זה, אבל הבחורה הזאת תפסה את העיניים שלי ולא יכולתי להתעלם ממנה, וגם לא ידעתי שאפשר להתעלף ממבט ראשון. פשוט רציתי להיות איתה, ידעתי שזו האחת שאני אהיה מאושר איתה. "נייל! מה אתה חולם? זה בגלל הבחורה הזאת ממקודם, מה, אתה חושב שאני לא מכיר אותך? נו, בוא כבר אנחנו עולים!" ליאם קרא לי, אבל הייתי מהופנט עליה, אפילו לא ידעתי את שמה אבל לא יכולתי להסיט את מבטי מהיפהפייה הזאתי!!! "אני בא, אני בא…" אמרתי ובאי רצון עליתי במדרגות לבמה השחורה והארוכה.

-לאחר שעה, בסיום המופע-
"… ואנחנו רוצים להודות לכל מי שעזר לנו בדרך! תודה רבה לכולם!" זאין גמר עם התודות וירד מהבמה, הארי ולואי מפטפטים אחריו ואני וליאם אחריהם, פרצופי מוטל לרצפה כפי שהיה ככל החלק השני של ההופעה. "נו מה קרה, אחי? אתה בסדר?" ליאם שאל אותי, עצמתי את עיניי בתקווה ולא עניתי לו בעוד אני ממשיך ללכת. "כן… זה…. זה כלום…." אמרתי וגרוני נחנק. התחלתי לבכות, ודמעה אחת אחרי השנייה נזלו מעיניי, שנדמו לשני ברזים באותם רגעים. לא יכולתי יותר לשמור את זה בפנים. "ניילר, מה קרה?!" ליאם שאל בעדינות ועבר לצעקה, לואי והארי שמעו אותו ומיד התייצבו לידי. לואי הושיט לי אחת מהמטפחות נייר שהוא תמיד מחזיק אצלו וניגבתי את הדמעות. "אמילי…." התחלתי לומר ולא יכולתי להמשיך, קולי נעצר במעמקי הגרון ולא יכולתי להוציא עוד מילה אחת פשוטה. המילה הגורלית, זאת שתבהיל את כולם. "היא לא נפרדה ממני אתמול. היא מתה. נדרסה בתאונת דרכים… בבוקר הייתי בהלוויה שלה, ו…. לא רציתי שתדעו כדי שלא תרחמו עליי ותתנהגו אליי כמו ילד קטן. אני מבין עכשיו שזה לא היה נכון…" אמרתי להם, חנוק מבכי והמשכתי ליילל כמו תינוק בן יומו. "אויי….. עכשיו אני מבין למה כל כך התרגשת למצוא אהבה חדשה… אני ממש מצטער…" ליאם אמר, הנהנתי בראשי ונכנסתי ללימוזינה שלקחה אותנו לבית המלון בתל אביב, וכשהגעתי לחדר נשכבתי על המיטה ואת כל הדמעות שנותרו שפכתי על הכרית…. 'אני רק מקווה שהבחורה שהכרתי היום תהיה מוצלחת….' חשבתי לעצמי ונרדמתי על הכרית הרטובה.

-למחרת בבוקר בשעה 9:52…. בערך…..-
*מנקודת המבט של הילה*
"נו…. תתקשרי!" הדר ניסתה שוב לשכנע אותי, אבל עדיין לא הייתי מוכנה… לדבר עם אהובי…!!! "לא! אני לא מתקשרת עכשיו! הוא אפילו לא יודע איך קוראים לי, מה אני אמורה לעשות?!" שאלתי אותה בול, מיד התחרטתי על זה ששאלתי אותה, היא תמיד חופרת לי (אמת…. חחחח) על כל דבר שאני שואלת אותה עליו!!!!!! "טוב…" היא אמרה והתכוננתי לחפירה הממושכת. "פשוט תתקשרי. תזרמי עם זה. תהני מהשיחה." 'זהו?!?!?!!?! זה הכול?! כל מה שהיא תגיד?!!?!?!?!!?!?!? ייייייששששששששששששששששששששששששששששששששש!!!!!!!!!!!!!!!! איזה כיף, הדר סופסוף התגברה והפסיקה לחפור (אפילו שזה לא יקרה לעולם!) לי על כל דבר!!! איזה כיף לי! אני מתקשרת!' חשבתי לעצמי באושר, רק העובדה שהדר כמעט לא אמרה כלום משמחת אותי כאילו אין מחר. מיד הקפצתי את הטלפון בידי וחייגתי המספר שהיה רשום על הפתק, אותו הוצאתי מכיס הפיג'מה שלי. "הלו?" ענה לי קול צרוד, מעט ישנוני אבל נינוח למדי. "היי נייל, זו…. הילה. התעלפתי במופע אתמול…." אמרתי…. 'לעזעאזל! למה זה הדבר היחידי שבעזרתו אני יכולה להזדהות בפניו?! איזה דפוקה את, כן את! עכשיו הרסת הכול!' קיללתי את עצמי בפנים, אבל מבחוץ רק חייכתי להדר שסימנה לי להמשיך, שאני מתקדמת יפה מאוד. "היי… עכשיו יודע שקוראים לך הילה… אז… מה קורה?" לא האמנתי שאני באמת מדברת עם הפייבוריט שלי מוואנדי אומייגאדדוש!!! איזה מזליסטית אני! "הכול טוב… אמממ…. למה רצית שאני אתקשר?" שאלתי בחשש, אולי הוא יגיד שהוא עבד עליי, אפילו שאחד באפריל כבר עבר לפני איזה שבוע, אבל הוא רק צחקק ואמר: "אני… רציתי שניפגש איפשהו, את נראית לי נורא נחמדה וחשבתי שיכול לצאת מזה משהו נחמד… את לא חושבת?" הוא שאל אותי ובפנים הייתי כזה 'אוווווממיייייגגגגאאאאאדדדדדנננננססססס אני מתהההה!!!!!! נייל הורן מוואנדי ממש רוצה לדבר איתי ולהיפגש איתי! הוא חושב שאני נחמדה!!!!!!!' אבל בחוץ רק הנהנתי להדר, היא לא הפסיקה לחייך ולקפוץ במקום ואני הסכמתי לו, "ניפגש… באיזה מלון אתה נמצא? אני שולחת מונית לשם…" שאלתי ברומנטיות, היה לי מזה כיף!!! "עזבי אותך משטויות, אני שולח לימוזינה לבית שלך!…" הוא אמר, עמדתי להתפוצץ!!!!! אני לא מאמינה שאני… אומייגאד! "אוקיי, אז אני גרה ב!#$$^$^$#, ברחוב $%&^*%&*% בבית מס' %#$. אתה שולח לשם לימוזינה? אתה תהיה -בתוך- הלימוזינה?! טוב! אני אצא! ביי!" אמרתי בהתרגשות וסגרתי את הטלפון. "לא – ייאמן – שזה – קורה – לי!!!" אמרתי להדר בחיוך מאושר ענקי שהתפרס לי על כל הפרצוף…. אני כל כך מאושרת!