הרגע הזה

זה מהרגעים , מהרגעים האלה שאתה מרגיש שאתה יכול לעשות הכל , מהרגעים האלה שכל שיר שאתה שומע מרגיש לך כאילו הוא הוא הושמע רק בגלל מה שאתה מרגיש ממש באותם רגעים,רק בגללך , אתה המיוחד,אתה השונה מכל השאר, למוזיקה פתאום יש משמעות , אתה כמעט יכול לגעת בה , לאוכל יש טעם אחר ,הכל יותר טעים יותר , אתה מבין מה אתה צריך לעשות ואתה מרגיש כלכך מנופח ומלא מאותה הרגשה שאתה כמעט לא יכול לעמוד בזה ואתה פשוט מרגיש שאתה חייב להוציא הכל ועכשיו , שאתה חייב לעשות משהו לפני שאותה הרגשה תיגמר , אתה מפחד לאבד אותה , מפחד מאוד , כי אתה יודע באיזה מהירות היא יכולה להעלם ואתה מנסה לאחוז בה ואתה מרגיש אותה נעלמת , לאט ,לאט היא נעלמת, ואתה ניהיה מודע לזה ואתה לא רוצה , אתה מנסה לאחוז בה , וכאילו זה זה היה חלום, אתה מרגיש שזה לא באמת היה והכל היה רק עוד אשליה והכל חוזר להיות אותו דבר השיר שכבר שמעת , האוכל שכבר אכלת , המעשים שכבר עשית ואתה שוב ניהיה רגיל , אתה בדיוק כמו כל השאר , ואתה מבין שזה לא כל-כך נורא אבל זה נורא נורא משעמם.