החבורה ! סיפור על וואן די פרק 13 (: ארוך❤

״אני חושש שאור במצב קשה .. אנחנו מטפלים בה כמה שאפשר אבל .. לצערי …היא.. היא לא במצב טוב , אני לא רוצה להלחיץ אתכם אבל יש הרבה סיכויים שהיא לא תתעורר ..״הוא אמר , שרר שקט ורק שמעו אותי בוכה בין ידי.
אפק התחילה גם לבכות , וגם אביה , זאין רק היה שם כדי לנחם אותנו אבל גם הוא היה עצוב מאוד .
נכנסתי לחדר שלה . ונישקתי אותה על שפתיה ואז לפתע הרגשתי שהיא מנשקת אותי חזרה !! נבהלתי והסתכלתי עליה והיא היתה ערה !!!! התחלתי לבכות מאושר ! לא ידעתי מה לעשות , נישקתי אותה שוב ואמרתי לה
״אור ? אוררר?? את ערה !!! אני מצטער , לא הייתי צריך לעזוב אותך אפילו לשניה אני הייתי צריך לשמור עלייך !! אני מפגר !! הייתי צריך להיות שם איתך ולא ללכת ממך!!! אני לא יודע מה הייתי עושה אם לא היית מתעוררת !! החיים שלי לא היו שווים בלעדייך אור !! אני אוהב אותך !!״ אמרתי
נקודת המבט של אור ;
התעוררתי , חלמתי חלום מוזר , שאני נפגעת מאופנוע ובסוף לא יכלו להמשיך לטפל בי בבית חולים ומתתי ואז הארי התאבד …! לאאאאאאא!!! התעוררתי ושמעתי את הארי , ״״אור ? אוררר?? את ערה !!! ״ ועוד דברים אבל הראש שלי התפוצץ ולא יכולתי להקשיב , אני זוכרת רק שהוא נישק אותי ואני נישקתי אותו חזרה ושהוא בכה . ״הארי ?״ אמרתי מבולבלת משפשפת את עיניי ״מה אני עושה פה ???״ שאלתי מבולבלת ממה שקרה .
״נפגעת מאופנוע ..״ הוא אמר מנגב את הדמעות שירדו מעיניו
״הארי לא ..! אל תבכה ! אני פה !! לא הלכתי !❤״אמרתי וראיתי חיוך קטן על פניו העצובות .
״ראיתי את אפק ואביה עם עיניים אדומות מדמעות ואת זאין מנחם אותם כשהן נכנסות לחדר .
״אווורררר!!״ הן צרחו וחיבקו אותי
״בחיים אל תבהילי אותנו ככה !!!!״ הן אמרו ,
״אבל עדיין לא הבנתי מה קרה ? רק נפגעתי מאופנוע …זה לא שסוף העולם הגיע או שעמדתי למות או משהו…״ אמרתי וראיתי על פניו של הארי אפק ואביה עצב .
״למה אתם עצובים ? נו אל תגידו לי ש..״ אמרתי בבלבול ואז הבנתי והשפלתי את מבטי .
״באמת עמדתי למו…״ באתי לשאול אבל הארי יצא מהחדר בוכה וזאין אחריו.
״מה קרה ?!?!??! מישהו יסביר ליי????״ צעקתי ואז אחד הרופאים נכנס ואמר לי
״אור , מצבך לא היה טוב מהפגיעה וחששנו שאולי לא תתעוררי .. היית מחוסרת הכרה .. הנער לא הפסיק לבכות …״ הוא סיפר את מה שלקח כנראה ארבע שעות בכמה שניות.
״מת משחררים אותי ?? אני מרגישה יותר טוב ״ אמרתי וחייכתי חיוך מאולץ
את יכולה כבר היום להשתחרר אבל את חייבת לשמור על עצמך , כל פגיעה קטנה , אפילו רק מכה חזקה בראש או זכוכית שנכנסת לך חזק לרגל יכולה להשפיע על המערכת החיסונית שלך.. אסור לך לאבד הרבה דם , אמרתי את זה כבר לנער , הוא אמר שהוא ישמור עלייך ״ הוא אמר חייך , ואפק ואביה לקחו אותי להארי .
״בחיים לא ראינו אותו ככה .. הוא לא הפסיק לבכות ולהאשים את עצמו ולא יכל לעמוד אפילו ליד החדר שלך .. הוא היה בטוח שלא תתעוררי …״ אביה אמרה לי וניהיתי עצובה .
״האר?״ אמרתי וזאין אביה ואפק הלכו
״אור אני …״ הוא אמר אבל לא נתתי לו לסיים ונישקתי אותו.
״הארי זו לא אשמתך .. זה אני , אני לא הייתי אחראית ולא התרחקתי מהכביש .. אל תאשים את עצמך ! אני לא יודעת מה הייתי עושה אם לא היית שם כדי להתקשר לבית חולים .. ״אמרתי אליו מרימה את סנטרו עם קצות אצבעותי כדי שיסתכל בעיני .
״אני לא יודע מה היתי עושה אם לא היית מתעוררת .. אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדייך, מה הייתי עושה אם לא היית חלק מהחיים שלי..״ הוא אמר וליבי נצבט קלות ממראה עיניו מזילות דמעה אחת ואז אחת נוספת..
״אבל אני פה , איתך ! ואני בחיים לא יעזוב אותך ! ״ אמרתי מנשקת אותו ומובילה אותו לאפק אביה וזאין כדי שנצא . עברנו דרך דלת היציאה וקפצו עלינו משום מקום פפרצי וצלמים . הארי התעלם מהם ושם משקפי שמש כדי שלא יראו את עיניו האדומות . כל הדרך הוא חיבק אותי ולא הרפה . כשהגענו הביתה כבר היה שלוש בבוקר אז הארי נשאר לישון אצלי . ישנו מחובקים , סוחטים כל שניה ביחד ..בבוקר כרגיל הוא שיחק בשערי , וירדנו לאכול במקדונלדס , היה שקט נעים כזה של בוקר למרות הצלמים . אבל הרבה זמן לא דיברתי עם גל .. הארי מצא את הטלפון שלו ליד הבאולינג והפעם שמר עליו . אני והארי הלכנו אחרי האוכל לפארק , גל ונערה עברו לידנו , גל מחכה לתגובת הארי שמיד הגיעה , הארי ישב לידי בפה פעור , בוהה בגל ובנערה בהירת השיער הגבוהה ובעלת העיניים הירוקות צהובות שאיתה מתקרבות אלינו .
״מי זו?? ואיך אתה מכיר אותה ?״ שאלתי את הארי אבל הוא רק ענה ״ אל תיבהלי ..אבל זו האקסית שלי.