הטיסה ששינתה את חיי – פרק 7 (עם 1D)

פתאום ראינו את אביה מדברת כאשר היא מחוסרת הכרה, ליאם התקרב אליה וקירב את פניו אליה ופתאום היא פתחה את עייניה וליאם נבהל. לא הבנו מה קרה הרגע, אביה דיברה כשהיא הייתה מחוסרת הכרה ואיך שליאם התקרב אליה היא פתחה את עייניה. קראנו לרופא ואחרי שהוא בדק אותה אמר שהיא התחילה לדבר כשהיא מחוסרת הכרה זה היה רק סימן שהיא הולכת להתעורר ושזה קורה לכולם ובנוגע לזףגך שהיא פתחה את הייניה כשליאם התקרב אליה היה סתם צירוף מיקרים ושהיא תחזור היום לבית בצהריים.אחרי הבדיקות האחרונות ליתר ביטחון. אמרנו: אוו קיי, תודה והלכנו לאביה. פתאום נזכרתי במה שהילדה המפגרת הזאת עשתה לאביה, שבגללה היא עכשיו בבית חולים, שבגללה היא סבלה ושצריך להגיש תלונה. כשהגענו לחדר אמרתי: צריך להגיש תלונה נגד הילדה הזאת שדקרה את אביה. ליאם ענה: כן, אין שום סיכוי שאני אשב בשקט כשפגעו בה, פשוט אין סיכוי!
לבסוף החטנו שיום למחרת נלך למשטרה ונגיש נגדה. תלונה.
בשעות הצהריים אביה חזרה למלון והיא הרגישה כבר יותר טוב.
~מנקודת מבט של אביה~
כל כל כעסתי על הילדה האת שדקרה אותי, שנאתי אותה כל כך אבל לא יכולתי להוציא לי מהראש את המילים שאמרה לפני כן:
~פלשבק~
הנערה הזאת אמרה: ליאם הוא שלי, אני מוכנה להרוג אותך כדי להוכיח את זה ועם לא תתרחקי ממנו את תמותי ואז היא דקרה אותי.
(ומשם אתן יודעות את הסיפור)
~סוף פלשבק~
התחלתי לבכות ואז ליאם בא אליי ושאל אותי למה אני בוכה?
אני: לא כדאי לך לדעת.
ליאם: עם זה קשור אלייך אני חייב לדעת, אולי אני אפילו אוכל לעזור לך.
אני: אתה לא מספר?
ליאם: מבטיח. וסיפרתי לו את כל מה שהילדה הזאת אמרה לי ואמרתי: ואני מאמינה לה, היא דקרה אותי, מה הצעד הבא שלה? להרוג אותי?!
ליאם: אל תדאגי, אני אהיה איתך תמיד ולא אעזוב אותך ואני אתקשר לאנשי האבטחה שלנו ואני אגיד שישמרו עלייך! אני מבטיח שלא יקרה לך שום דבר!
אני: תודה
~מנקודת מבט של זואי~
ראיתי שאביה וליאם מדברים בחדר אז יצאתי והתיישבתי ליד החדר וחשבתי על כל מה שקרה עם אביה, שראינו את הבנים עם בנות אחרות מתנשקים, עם צריך להאמין להם או לא והמחשבה שהכי הטרידה אותי הייתה על זאיין, עם יכול ליהיות ביננו קשר כלשהו, אבל ידעתי שזאיין לא יתאהב בסתם ילדה שישב לידה במטוס, פתאום מישהו התישב לידי וקטע את כל מחשבותיי, ציפיתי שזה יהיה זאיין, כשהסתובבתי כל כל נבהלתי וצרחתי הכי חזק שלי אבל היא סתמה לי את הפה ולקחה אותי למקום חשוך, זאת הייתה…