זה לא קורה לי.. פרק 68 חלק ב'

עמדתי ליד הדלת וחיכיתי שגיא הדפוק יבוא ויפתח את הדלת, הוא לא בא אבל שמעתי את רותם מתקרבת לדלת, "רותם תגידי לחבר המציק שלך שיפתח את הדלת" אמרתי והיא התקרבה לחלון עם הסורגים ואמרה "קחו" והביאה 2 בקבוקי קולה קטנים ו2 סנדוויצים שהיא הכינה,
"רותם את לא עוזרת!!" אמרתי בעצבים ולא לקחתי את האוכל שרותם הביאה, גיא היה נראנ משועשע מזה, "קח" אמרתי בכעס וזרקתי אליו את הסנדוויצים
"מה את עושה?" אמר בכעס וקם לכיווני
"אתה רעב לא ?" אמרתי בציניות
"אני לא נהנה פה כמו שאת שמה לב" אמר עומר ודחף לידיי את הסנדוויץ, הוא היה קרוב אליי ואמר "תאכלי" בכעס, הפלתי את הסנדוויץ והבקבוקים על הריצפה והלכתי להתיישב על המיטה , הורדתי את הכפכפים ששמתי וישבתי ישיבה מזרחית על המיטה ולא התייחסתי אל עומר, היתי באינסטגרם "מה את עצבנית" אמר עומר בכעס ושכב במיטתו, אני היתי במיטה הכי רחוקה ממנו, עומר היה במיטה האמצעית, "בא לי להיות עצבנית מה אכפת לך" אמרתי והמשכתי להיות באיפון
עומר קם מהמיטה שלו, הלב שלי פעם חזק הוא תפס בידי והעיף את האיפון לצד ואמר "אכפת לי, את תקועה איתי כאן עד 2 לפנות בוקר אז כדאי שתהיי נחמדה" אמר עומר בכעס ושחרר את אחיזתו הכואבת , קמתי מהמיטה וישבתי במטבח, הדמעות עמדו בגרוני, מין גולה חונקת בגרון שמאיימת לצאת, ודמעות מלוחות כואבות ודוקרות בעיניים
"כן תברחי ממני" אמר עומר וגיחך לעצמו, הוא היה נראה משועשע מכל הסיפור הזה שלפגוע בי
קמתי מהכיסא והתקרבתי למיטה שלו ופרקתי את כל הכעס שלי "תתחיל לדבר אליי יפה אני לא אחת הזונות שלך או הכלבות שלך" אמרתי בכעס
"את לא תדברי אליי ככה" אמר ונעמד מולי
"אני אדבר איך שבא לי!אני לא נהנת להיות איתך פה גם אז לפחות אל תציק" אמרתי בכעס ואז הדיבור שלי נחלש, איפה כל האהבה שהיתה בנינו?היא הפכה לשנאה?אבל אני עדיין אוהבת אותו
"את לא תדברי אליי איך שבא לך" אמר עומר והתקרב אליי יותר, זזתי אחורה ואמרתי "אתה פשוט דפוק" אמרתי ועומר התקרב אליי ודחף אותי אחורנית ואמר "מי אמר שאת לא דפוקה?" וחייך חצי חיוך, אוף הוא מעצבן!!
"נכון אני דפוקה, איך אני יכולה לאהוב אותך" אמרתי ולקחתי עוד צעד אחורה
"אז את כן אוהבת אותי" אמר עומר וחייך שוב
"תוריד את החיוך הדבילי שלך" אמרתי והרגשתי את הקיר נוגע בגבי
"ואם לא?" אמר והמשיך לחייך ושם את שתי ידיו על הקיר בשביל להקיף אותי, שאני לא אזוז
"תעיף את שתיי הידים שלך או שאני צועקת" אמרתי נחושה בבטחון
"תצעקי" אמר וחייך חיוך מתגרה ולא הזיז את ידיו, באתי לצעוק ןהרגשתי את שפתיו על שפתיי, ידיו ירדו מהקיר ונגעו במותניי, הצמידו אותי אליו, התנתקתי ממנו ואמרתי "אתה ילד דפוק" ודמעה ירדה על פניי ונכנסתי למקלחת וסגרתי את הדלת עם המפתח, נשענתי על הדלת והחלקתי לאט לאט לרצפה ודמעות ירדו מעיניי ללא קול
"אליאנה תפתחי את הדלת, אליאנה אני מצטער לא התכוונתי שזה יהיה ככה, אליאנה תפתחי את הדלת!!" אמר עומר כל שניה ואני לא עניתי, אחרי חצי שעה שישבתי במקלחת ניגבתי את פניי ויצאתי לחדר עומר ישב בשולחן אוכל ואמר "אליאנה שבי שניה" אמר בקול רך
"לא בא לי" אמרתי והתיישבתי על המיטה
"אז מה בא לך" אמר בעצבים ודפק את ידו על השולחן
"לישון לבד בחדר שלי" אמרתי במהירות
"את יכולה לישון כאן אבל בחדר לא נראה לי שתוכלי" אמר עומר
"אוף תעזוב אותי בא לי לחזור הביתה " אמרתי בקול חלש
עומר קם ממקומו והתיישב במיטה שישבתי עליה "אז זהו?מוותרים על הכל?" שאל עומר ונגע בפניי
העפתי את ידיו ועברתי למיטה שהוא ישן עליה, הריח הממכר הזה שלו שיכלתי להסניף כל היום..
"אם את רוצה לישון תישני אבל" אמר עומר והאבל הזה עיצבן אותי
"מה אבל, מי אמר שאני שואלת אותך" אמרתי בכעס
"אבל את ישנה במיטה שלי" אמר עומר ושמעתי מישהו צועק 'כל מי שבחדרים כולם במועדון עכשיו' והתבאסתי עוד יותר, המשכתי לשבת,עומר הסתכל עליי ואמר "נו רצית לישון תישני" אמר
נשכבתי במיטה עם הגב אל כיוונו ולא התכסתי בשמיכה, עומר קם והלך לכיוון החלון הוא עישן סיגריה